כפרה: Z32 של אבי מוגרבי
נדמה שקולנועני ארצנו זוכים לחיבוק עולמי חם בכל פעם שהם מתעדים חייל צה"ל שמחפש מחילה על חטאים שביצע בשירותו הצבאי. המתחרה החדש: "Z 32", שינסה לשחזר את הישגיו של "ואלס עם באשיר"
זד 32 צילום: מתוך הסרט
נקמת דם בגרסתה הבסיסית והשבטית ביותר. על פי עמדותיו הפוליטיות המוכרות, אמור היה הבמאי אבי מוגרבי ("נקם אחת משתי עיני") לרתום עצמו למשימת תחקיר, ולהכין סרט תעודה נוקב על אודות הפקודה הבלתי חוקית בעליל שקיבלו החיילים הישראליים, ועל אודות פשע המלחמה שהם ביצעו.
אלא שמוגרבי הלך לכיוון אחר לגמרי. אולי דיון תיאורטי, אולי בירור אסתטי. מה שחשוב למוגרבי בסרטו החדש "Z32" איננו הרצח עצמו, כמו אופני ההתמודדות עמו.
לצורך זה, איתר הבמאי את רוני, חייל משוחרר שהשתתף באחד משלושת החיסולים המקבילים ויחד עמו הוא משחזר את הפשע. מטרתו של רוני במפגש הזה היא לבקש מחילה על מעשיו. ואם לא מחילה, אז לפחות הבנה והתחשבות במחדליו המוסריים.
ב"ואלס עם באשיר" עושה הבמאי ארי פולמן, המצייר את עצמו כגיבור סרט אנימציה זה, מהלך די דומה. הוא מציג לראווה דמות של חייל השותף לביצוע פשע מלחמה-הטבח במחנות סאברה ושאתילה-וחותר להשיג הבנה לנוכחותו במקום ולשותפות הפאסיבית/אקטיבית שלו עם המיליציה של הטובחים.
גם מוגרבי, שבוודאי אינו שותף למשימה הרצחנית שבה מתמקד סרטו החדש, מתעקש אף הוא לשלב את עצמו כדמות מובילה בסרט. הוא הפרשן לסיפור העלילה המדמם, מעין מקהלה יוונית המלווה את המספר ומדווחת על לבטיו המוסריים. ההברקה של "Z32" היא שמוגרבי ממלא את חלקו בסרט כשהוא מזמר את הטקסטים בליווי שביעייה של כלים מוזיקליים.
הסרט עצמו הוא דיאלוג בין רוני הרוצח-מבקש-המחילה,
לבין דפנה חברתו. הוא מגולל באוזניה את סיפור המעשה הנורא, והיא מתלבטת בקול רם אם באמת ניתן לסלוח למי שכל בית משפט יגדירו כרוצח. על מנת להרחיק את העדויות המפלילות מהצמד שהסכים להצטלם, מטשטש מוגרבי את זהותם בטכניקות הסתרה מגוונות.
בתחילה מדובר בטשטוש אלקטרוני של הפנים, כמקובל בסרטי שחזור טלוויזיוניים. מאוחר יותר מצמיד הבמאי לדמויות הדוברות מסכות, ואלה הופכות בהמשך הסרט לסוג של טריק דיגיטלי, משום שעל האקרן מבצבצים מעת לעת גם השוליים של הפנים האמיתיות והבלתי נראות של רוני ודפנה.
אט אט, אך באופן מחושב, מוסט הדיון מעצם מעשי הרצח ובקשת המחילה אל מהותה של הסתרת הפנים. מסכות כאלה ואחרות היו כבר בתיאטרון היווני העתיק והן נהוגות גם בתיאטרון הנו היפני. כל מסכה והתפקיד שהיא ממלאת בטרגדיה המוצגת על הבמה. גם למוגרבי חשוב להדגיש את הפן התיאטרלי-אותה הצגה מוכרת של יורים ובוכים, שקלגסי הכיבוש טוחנים כבר ארבעה עשורים רצופים.
בקשר לרעיון הסתרת הפנים, צצה הסוגיה התיאולוגית הקשה הקרויה "הסתר פנים", שבאמצעותה נוטים כיום חלק מהחוגים החרדיים לפרש את התנהגותו הסתומה של בורא עולם (בגרסתו היהודית) באושוויץ ובטרבלינקה. מובן שלא כאן היא הבמה לבירור משמעותו של אותו הסתר פנים, ומהו היישות האלוהית-או-אנושית שאז הפנתה ראש בעת הרצח ההמוני.
מצד שני, הסיפור בסרטו של מוגרבי כופה על הצופה את הדיון ההכרחי הזה, שיש בוודאי מי שימצא בו דמיון למתחולל בימינו אנו. "Z32" התקבל להקרנה בפסטיבל ונציה היוקרתי, ולרגל אירוע משמח זה תיערכנה בסינמטקים בארץ חמש הקרנות במרוצת השבוע הקרוב. הראשונה שבהם הערב בסינמטק תל-אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
