שוטר טוב ב"יחידת עילית" - ראיון עם השחקן אנדרה רמירו

אנדרה רמירו מגלם את השוטר הטוב בסרט הברזילאי "יחידת עילית", שפתח את פסטיבל הקולנוע הברזילאי בסינמטקים ושעולה היום לאקרנים ברחבי הארץ. רמירו בראיון על הסרט ועל המציאות בשכונות העוני של ריו דה ז'נרו

איתי שטרן | 6/8/2008 14:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יחידת עילית - אנדרה רמירו
יחידת עילית - אנדרה רמירו צילום: יח''צ
אנדרה רמירו, 26, לא ידע שהוא הולך להיות שחקן. להקת הראפ שהקים בריו הופיעה במועדונים קטנים וקראה בקול כנגד תחלואי החברה, בהם, כידוע,הבירה הברזילאית משופעת. כפרנסה צדדית עבד רמירו גם כסדרן בבית קולנוע מקומי בריו, שם פגש לראשונה שחקנית מוכרת שהציעה לו לבוא לאודישנים של סרט חדש בבימויו של ז'וז'ה פדיליה.

רמירו נענה בחיוב, התקבל לתפקיד ראשי והפך בן לילה לאחד מהכוכבים הנולדים של הקולנוע הלטיני שנמצא בימים אלו בפריחה מחודשת. לאחר פחות משנה הספיק לראות את הבמאי שלו עולה על הבימה המרכזית בפסטיבל ברלין בכדי לקטוף את פרס דב הזהב עבור הסרט הטוב ביותר לשנת 2008.

"יחידת עילית" שעולה החל מהיום (ד') בבתי הקולנוע, בבימויו של פדיליה, הוא אחד הסרטים האלימים, המסוכסכים והמרהיבים שנראו על המסך מזה זמן רב. הצבעוניות שלו, כמו גם תנודות המצלמה, מכניסות את הצופה עמוק אל תוך שכונות העוני של ריו, שם נאבקים כוחות משטרה מיוחדים ("בופה") בסוחרי סמים, קטנים כגדולים, לקראת בואו של האפיפיור לביקור רשמי. הדם נשפך כמים, האלימות גואה ובתווך נרקמים להם שני סיפורי אהבה שמנסים לשרוד אל מול האלימות הגואה שעוטפת הכול.

רמירו, שהקשר בינו לבין משחק מקרי בהחלט, עבר סדרת אימונים מפרכת לפני שנכנס לתפקיד השוטר הסדיסט שמגלה, דווקא ברגעים הקשים ביותר, ניצני אנושיות ואמונה באדם. בין השאר הוא נאלץ לעבור טירונות של 3 חודשים עם סיירת השיטור האכזרית, לאכול קצת מהרצפה, לשחות בבוץ, והכול בלא הכשרה מוקדמת של כישורי משחק.

לשאלה כיצד התכונן לתפקיד מבחינה נפשית הוא משיב: "השאלה הזו קצת מצחיקה, כי לפני הסרט הזה בעצם לא שיחקתי אף פעם. ההשתתפות בסרט, כמובן, הייתה מאוד מרגשת וזכיתי גם להרבה מחמאות מהסביבה הקרובה, דבר שהיה מאוד משמח באופן טבעי. ברגע שהתסריט הגיע לידיהם של כל מיני שחקנים בברזיל נוצר ביקוש נורא גדול להשתתף, אבל אותי גילו לגמרי במקרה. הסרט עוסק באמת בסוגיות מאוד רגישות ועבורי זה היה מאוד מסקרן לעבוד במקום כל כך עדין ומדויק".

מה עשית בכדי להכיר את הדמות שלך טוב יותר? איך עבדת על הצדדים האלימים האלו?
"הייתי שומר בקולנוע וזה משהו שהכין אותי לעבודה עם כל מיני פרחחים, כך שהכרתי את האוכלוסייה הזו לא רע. חוץ מזה, ככה יצא לי להכיר גם את אחת השחקניות שהלכו לאודישן בסרט והיא החליטה שכדאי גם לי לבוא ובסופו של דבר התגלגלתי לשחק בסרט. בקשר לאלימות, אין ספק שיש הרבה ממנה בסרט הזה, אבל נראה לי שבסופו של דבר מדובר יותר בסיפור אהבה מאשר בסיפור אלים. האלימות נוצקת כאן בעיקר בכדי לגרות את הצופה".

אתה עצמך נולדת בריו. עד כמה החיים שלך התקיימו לצידם של אירועים אלימים מהסוג הזה?
"קודם כל, אני רוצה להבהיר שריו זה המקום הכי טוב בעולם. אני גדלתי בקהילה שבהחלט יכולה להיחשב כסלאמס (שכונות מצוקה). נחשפתי לסמים ולדברים קשים, אבל אני חושב שהמדיה אחראית לדימוי הזה באופן יותר גורף מכיוון שהיא מראה בעיקר את הפנים האלו של ריו כשלמעשה יש לה עוד פנים רבות.

לאחר שצילמנו את הסרט היו לי

חששות רציניים כי לא ידעתי איך יהיו התגובות של השכנים שאני מכיר, אבל בסופו של דבר כולם ראו את הסרט והעריכו אותו כי הם הבינו שהסרט גם מעלה נושאים חשובים לדיון. מה שהרבה אנשים לא מבינים זה שלמרות שריו היא באמת סביבה מאוד אלימה, האוכלוסייה שגרה שם מאוהבת במקום, זה לא ברור כשבאים מבחוץ, אבל זו האמת".

בסרט אתה משחק את השוטר הטוב. היו לך רגעים שרצית לשחק את השוטר הרע? זה הרי מבטיח באופן כללי יותר תשומת לב.
"האמת היא שלא. הייתי מאוד מרוצה מהתפקיד הזה, כי לדעתי אין ממש כאן צד של טוב או רע, כמו שאחת הדמויות אומרות בסרט: 'אין דבר כזה טוב או רע. זה רק עניין של הסתכלות'. אני חושב שזה משקף את מה שקורה שם ובחיים בכלל בצורה הנאמנה ביותר".

בין השאר, נראה כאילו הסרט תוקף את הנצרות ואת העובדה שכל הנזק נעשה בעקבות ביקורו של האפיפיור. איך אתה מפרש את זה?
"האפיפיור הוא לא הדמות שעליה מבוססת הסרט, אבל המקרה אכן התרחש במציאות. האפיפיור הגיע לבקר, וביקש לישון בראש ההר, שהיה ממוקם בתוך השכונות הכי קשות. בעקבות זה, הממשלה לא רצתה שהאפיפיור יישמע יריות בזמן ביקורו וככה בעצם יצא לפועל המבצע הזה שמתואר בסרט".

איך הרגשת לגבי ההצלחה של הסרט בברלין?
"זו הייתה הפתעה עצומה. כל הזרקורים האלו שמופנים אליך... לא ממש ידענו מה לעשות עם זה".

איך אתה מסביר את זה שסיפור כל כך מקומי מקבל תהודה בינלאומית?
"בסופו של דבר, הסרט הזה אולי עוסק בנושאים של אלימות רבה ושחיתות אבל צריך לזכור שמה שהביא אותו לברלין הם לאו דווקא הנושאים שלו אלא דרך העשייה המשובחת שלו. הבימוי, העריכה, הצילום, כולם עשו את העבודה הכי טובה שהם יכלו. אני חושב שבגלל זה הסרט יכול להצליח ולאו דווקא בגלל הסיפור שהוא מביא".

אגב, הסיפור הזה, מזכיר לא במעט את "עיר האלוהים" שעסק אף הוא בשכונות המצוקה של ריו. איך נמנעתם מהשוואה לסרט ההוא, שכבר זכה למעמד של סרט קאלט?
"חוץ מ"עיר האלוהים" היה גם את City Of Men שהציג צד נוסף של ריו ובעצם מדובר כאן בסוג של טרילוגיה. הסרט הראשון עסק בעצם בכל הדילמות של הסמים, הסרט השני התמקד יותר בעניין המשטרה והסרט שלנו הוא מעין שילוב של שניהם, שיוצר מעין בסיס למשולש הזה. אני חושב שבסופו של דבר הסרטים משלימים אחד את השני ולא מאיימים".

 הסרט יוקרן הערב במסגרת פסטיבל הקולנוע הברזילאי בסינמטקים ברחבי הארץ.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים