בקצב ברזילאי: אי.פי חדש לעלמה קלמה
שבעת חברי עלמה קלמה יוצרים יחד מוזיקה ברזילאית – ישראלית מקורית. אחרי שטיילו וחקרו את המורשת והתרבות של ארץ הקרנבלים, הם מוציאים השבוע אי.פי ראשון וחוגגים בהופעה בלבונטין 7
עלמה קלמה צילום: האתר הרשמי
"אי אפשר להפריד את המוזיקה הברזילאית מהתרבות הברזילאית", מספרים צלניק ורונת, "זו תרבות שבמרכזה ים, כדורגל, בחורות, בירה וסמבה. למרות כל הבעיות והקשיים של חיי היומיום, בברזיל המוסיקה תמיד סיפקה פורקן ומפלט מהמציאות הקשה למאזין ולאומן כאחד.
"מבחינה מוסיקלית", הם מוסיפים, "המוסיקה הברזילאית ייחודית בכך שהיא משלבת מקורות אפריקאים ואירופאים. היא מורכבת משכבות רבות של תפקידים שונים המתקשרים יחד וכולם מבוססים על אותו גרוב פשוט ומרקיד. אנחנו נמשכים למוסיקה הברזילאית כי היא מורכבת, מאתגרת ,מלאת אופטימיות וגרוב ומגיעה למגוון רחב של אנשים ולא לקהל ספציפי".
שבעת חברי ההרכב ביקרו בברזיל וספגו את המוזיקה והתרבות הברזילאית עד לסופה, כשהם מתנסים בסגנונות מרחבי ארץ הקרנבל, מפרבו ופוהו
ועד בטוקדה. "רובנו טיילנו בברזיל בנפרד ובתקופות שונות והגענו לשם מתוך עניין קודם במוסיקה מתוך כוונה לראות וללמוד כמה שיותר", הם מספרים", נדהמנו לראות את כמות המוסיקליות ברחוב, נראה שכל אחד יודע לרקוד ולנגן. העברנו תקופות ארוכות בריו דה ז'אנירו שם התמקדנו בסמבה.
ברסיפי ואולינדה שנמצאות בצפון-מזרח ברזיל התמקדנו בסגנונות המקומיים, אפושה, פרבו ומראקאטו, ובבאייה שם הכרנו את הפוהו והסמבה רגאי. האנשים שפגשנו שמחו ללמד אותנו ולהכיר לנו את התרבות המוסיקלית שנמצאת בכל מקום. ובין טיולים בחופים, הרים, ג'ונגלים וערים מדהימות תמיד חיפשנו את מי שילמד אותנו דברים חדשים. כמובן שבתור מטייל יש את החופש והזמן להשקיע במוסיקה, בסופו של דבר למדנו שם דברים רבים שלא יכולנו ללמוד בשום מקום אחר".
יש אתגר גדול בעשיית מוזיקת עממית-בינלאומית ולהביא אותה לקהל בארץ בלי לאבד את הייחוד שלה. מדוע ההתעקשות על שירה בעברית?
"כשהיינו בברזיל וראינו שהסמבה כל כך פופולארית בזכות המקצבים והמנגינות. רצינו להביא אותה לארץ. הסמבה זו מוסיקה עממית שלדעתנו יכולה להגיע לכולם. וכדי להביא אותה לקהל הישראלי היא חייבת להיות בשפה שלנו מתוך רצון להגיע לקהל הרחב ולאו דווקא למי שדובר פורטוגזית או מכיר סמבה".
עלמה קלמה צילום: האתר הרשמי
מה יכלול האלבום?
"האלבום יכלול רק שירים מקוריים עם טקסטים בעברית וישלב מגוון רחב של מקצבים ברזילאים תוך שימוש בכלים אותנטיים ושימור הז'אנר כמו שהוא מנוגן בברזיל. אנחנו שבעה נגנים- ארבעה מתופפים על כלי הקשה שונים ומשונים כגון, פנדרו, טנטה, קאיישה, קוויקה ועוד.
בהרכב אין בס והתפקיד מתחלק בין גיטרה שבעה מיתרים בעלת מיתר בס נוסף ותופי בס. בנוסף ישנו הקוואקיניו שזו גיטרה קטנה בעלת ארבעה מיתרים עליה מנגנים בצורה מאוד קצבית כמו כלי הקשה. בנוסף לשירה המרכזית, הלהקה שרה כמקהלה. את ההרכב משלים הטרומבון במנגינות ואלתורים".
אתם מרגישים שיש מקום למוזיקה כזו בזירות הפופולאריות בארץ, למשל בפלייליסט של גלגל"צ?
"לגמרי! אנחנו מאמינים שהמוסיקה שלנו יכולה להיתפס כמורכבת ומעניינת ועם זאת פופולארית, קליטה ולהתאים לכולם"!
ההופעה מחר (שישי) בלבונטין היא מדרגה אחת נוספת לקראת הכרה נרחבת יותר ועומדת בסימן הוצאת האי.פי החדש. "אנחנו מאוד שמחים ונהנים להופיע כל פעם מחדש, במיוחד כשיש הרבה קהל ויש המון אנרגיה", אומרים רונת וצלניק, "הושקעו הרבה מאמצים באלבום. אנחנו מתרגשים להציג אותו לקהל שלנו וסקרנים לראות מה דעתם. בנוסף, יום שישי זה היומולדת של עודד, נגן הקוואקיניו, וזה הופך את האירוע לחגיגי במיוחד".
עלמה קלמה, יום שישי, ה-1 באוגוסט, 21:30, מועדון לבונטין 7 בתל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
