ראשי » תרבות » קולנוע

אלכסנדר חוזר בקטן: על קולין פארל

השחקן האירי קולין פארל משקם את הקריירה שלו באמצעות סרטים קצת פחות ראוותניים ותפקידים קצת יותר טובים, כמו ב"ברוז" ו"חלומה של קסנדרה"

אלה ימים יפים לאוהדיו של קולין פארל, וגם לאלה שמוכנים לגלות בשחקן האירי איכויות שלא ידעו שיש בו. בימים אלו אפשר לתפוס בקולנוע את פארל פעמיים, בתפקידים שרב הדמיון ביניהם, ושמזכירים שבשוך המהומות התקשורתיות, מתחת לחצאיתו של אלכסנדר מוקדון, מסתתר שחקן לא רע בכלל.

היו ימים, לא לפני זמן רב כל כך, שפארל סומן כאחד הסופרסטארים העתידיים של הוליווד. הוא השתתף בסרטים שזכו להצלחה מסחרית נאה - "תא טלפון", "השתול" ו"S.W.A.T" - ונראה היה כי הוא בדרכו לתהילה. אבל ההצלחה נמוגה במהירות, ופארל כיכב בתקשורת בעיקר בהקשרים הלא נכונים: גירושים, התמכרות למשככי כאבים, קלטת לוהטת עם דוגמנית פלייבוי, האשמות על הטרדות מיניות. הפלופ של "אלכסנדר", בבימויו של אוליבר סטון, שם קץ לתקוותיו להפוך לכוכב הוליוודי מליגת הבראד פיט עם מבטא אירי וגבות עבותות.

בשנים האחרונות פארל מפגין את כוחו באזורים הפחות מסחריים של הוליווד. לצד הופעה ב"מיאמי וייס" עוד בלוקבאסטר שלא הפך אותו לכוכב - נצפה פארל בשנים האחרונות אצל יוצרים נחשבים כטרנס מאליק האגדי ("העולם החדש") והתסריטאי הגדול רוברט טאון ("AsK The Dust"). אצלנו ניתן עדיין לחזות בו ב"ברוז'" - מהתלת הפשע החצופה של מרטין מקדונה - כרוצח שכיר שאפרוריותה של העיר הבלגית חודרת לנשמתו; וכעת גם ב"חלומה של קסנדרה", שמעניק לו תו תקן רשמי של שחקן איכות, כזה המלוהק לסרט של וודי אלן. פארל שומר על קצב עבודה רצחני, ובעתיד נראה אותו גם אצל ניל ג'ורדן, דניס טנוביץ' ("שטח הפקר"), פיליפ נויס ("האמריקני השקט") וכאחד ממחליפיו של הית' לדג'ר בסרטו של טרי גיליאם.

"ברוז'" ו"קסנדרה" עדיין אינם מציגים את פארל במיטבו. במשחקו ניכר עדיין מאמץ, שמעניק ממד מאולץ, לא טבעי, להופעתו. בשני הסרטים מאפילים עליו במעט שותפיו: ברנדן גליסון המאופק ב"ברוז'", יואן מקגרגור הכריזמטי ב"קסנדרה". ובכל זאת, נראה שפארל על הדרך הנכונה. הוא עובד כאן היטב: צוחק, בוכה, זורח, נשבר. הוא מוכיח שבכל זאת יש בו משהו.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...