הגלרוניות: הזמרות הגדולות חוזרות
לפני שהספקנו להגיד "בלונים בלונים", הדיוות הגדולות של האייטיז חוזרות כדי להשיב את כבודן האבוד. יהודית ממלאת את קיסריה, נורית וקורין חורכות את הרדיו, ובעוד שנייה ישובו גם ריקי גל וגלי עטרי בשירים חדשים. אין ספק: אהבה, היא אור הולך ובא
נולד" ולבוגרי רימון, שהצליחו להשתלט על כל ערוץ מדיה אפשרי.
נורית גלרון צילום: ז'ראר אלון
הדומיננטיות הזאת באה על חשבונם של אמנים ותיקים בכלל, ושל זמרות האייטיז הגדולות בפרט, בייחוד על רקע העובדה שבתי הגידול החדשים יצרו זמרות חדשות רבות. מנינט, דרך מירי מסיקה ועד איה כורם. אבל בתקופה האחרונה, עושה רושם שהגלגל מסתובב חזרה.
להלן תקציר למי שפספס: יהודית רביץ חוגגת בימים אלה 20 שנה לאלבום המופת "באה מאהבה", ממלאת את קיסריה, ומנהלת מוזיקלית את פסטיבל שירי הילדים. "עד סוף אפריל", הסינגל החדש של קורין אלאל, חורך את הרדיו. כך גם "עייפתי", שירה החדש של נורית גלרון, שגם מככבת בסדרת הטלוויזיה "רביעיית רן". גלי עטרי מוציאה בימים אלה סינגל מתוך אלבום חדש, אחרי חמש שנים בערך שעברו מאז האלבום הקודם והמצליח.
ריקי גל צפויה להוציא בחודש הקרוב שיר ראשון מתוך אלבום חדש, אחרי כמעט תשע שנים. שלא לדבר על ריטה, שאלבומה האחרון כבר מכר עשרות אלפי עותקים. לכל הדעות, מדובר בצירוף מקרים ולא במהלך מתוכנן. "לא ישבנו ותיאמנו להוציא יחד", אומרת גלי עטרי.
"אני מניחה שלכל אחת יש שיקולים משלה ובמקרה יצא שכולן מוציאות פחות או יותר באותו זמן.
כשעוברים דרך מסוימת ומתבגרים, לא ממהרים להוציא אלבום בכל שנה. וזה יצא ככה במקרה".
לגורמים בתעשייה יש נימוקים מנימוקים שונים לגל הזה, מיד תשמעו אותם, אבל נפתח באזהרה.
רק אל תשתמשו במילה קאמבק. "אף אחת מהן לא נעלמה בשום שלב והן נמצאות פה תמיד",
מבהיר אסף דרעי, מנהלן האישי של גלרון, עטרי וגל.
"אני חושב שבתחום של המוזיקה דברים באים בגלים. פעם זה זמרים מ'כוכב נולד' שמשתלטים, פעם זה זמרים צעירים וכרגע יש גל של הזמרות הוותיקות שחוזרות להשמיע את קולן". "אנחנו חלק מהטבע והוא מתנהג באיזשהו סוג של מחזוריות. בתנועות משתנות וחוזרות", מחזקת ריקי גל. "הסדר הזה מתקיים באופן טבעי ועכשיו הגיע התור שלנו. אף אחד לא יושב שם למעלה ומתכנן את אותם גלים".
ריקי גל עידו לביא
כזה", היא מסבירה. "אני לא חושבת שמישהי מאיתנו נעלמה. כולנו היינו פה תמיד. אבל אני כן
אני חושבת שיש רטרו". רוני בראון, מנכ"ל חברת הליקון, מסכים: "גם בעולם, כשאתה מסתכל מי
עושה הכי הרבה כסף ומופיע ומוכר, זה עדיין הוותיקים".
מה שמוביל אותנו לקלישאה הבלתי נמנעת, הלוא היא נוסטלגיה. "עניין הנוסטלגיה תמיד יכול
לעבוד, כי זה עניין נזיל", מסביר הסוציולוג מוטי רגב. "במקרה של יהודית בקיסריה יש שילוב של
קלאסיקה ונוסטלגיה, ולכן זה מצליח".
"אנשים גדלים בנוף מסוים, עם טראק שמלווה אותם לכל מקום בשעות קשות ויפות ובשעות של כאב, ובכל הזמן המוזיקה נמצאת שם", אומרת גל. "כמעט לכל אדם יש שיר שליווה אותו תמיד, או זמר שהוא אוהב במיוחד, ובסופו של דבר תמיד נעים לו לחזור אליו".
ויש להצלחה הזאת גם הסבר נוסף. אפקט מצטבר של אמון, שהקהל רוחש לזמרות הוותיקות שלו.
"אנשים שמחים בנוכחות של הזמרות האלה", מסביר רגב. "התגובה החיובית נובעת גם מהתדירות
הנמוכה שהן עושות דברים, וכמובן גם מהמוצר שהן משחררות".
יהודית רביץ אריק סולטן
הזמרות האלה יש את זה", מסביר דרעי. "כולן עברו דרך ארוכה ובזכותה הצליחו ליצור אמינות
אצל הקהל. וזו אחת הסיבות שתמיד שמחים לקבל אותן".
בזכות הניסיון דיוות האייטיז פורחות, כאמור, בימים אלה ממש. אבל לפני כמה שנים, המצב היה כמעט הפוך. השאלה היא, האם השתלבותם של האמנים הצעירים באה על חשבונן של עטרי, גלרון
וחברותיהן.
"יש מקום גם לזה וגם לזה", אומרת גל. "בתוך כל הצפיפות בולט מי שעבד והיה חרוץ והיה יציב
ורציף ולכן הוא נשאר". עטרי מסכימה. "אני לא חושבת שזה בא על חשבוני. אני לא נבהלת מזה
ואני חושבת שזמנו של כל אחד צריך להגיע", היא אומרת. "העולם שייך לצעירים ואין לי שום
בעיה עם הדינמיקה של החיים. ככה זה צריך להיות. גם כשאני התחלתי הייתי בת 21".
יש מישהי שאת מסתכלת עליה היום ומזכירה לך את עצמך בצעירותך?
"שירי מימון מזכירה לי אותי כשהייתי צעירה לגמרי. עם כל הסגנון שלה וההופעה שלה".
וכשאת רואה אותה את מתגעגעת?
"לפני שנתיים ראיתי התקהלויות של מעריצים אחרי איזו זמרת ואמרתי 'איזה כיף שאני אחרי זה',
כי זה לא מתאים. היום אני במקום אחר לגמרי".
ויש גם כאלה שמבחינתם הזמן עצר כבר מזמן מלכת. כך במקרה של המשורר נתן זך, שאחראי בין
היתר למילות שירה החדש של נורית גלרון, ולטענתו "הכישרון אינו נמדד בגיל". מירי מסיקה?
"אני מכיר מסיק זיתים". קרן פלס? "מי זאת?" נינט טייב? "אמרו לי שיש לה קול חזק, אבל אף פעם
לא שמעתי ולא ראיתי אותה". על השאלה האם יהיה מוכן לכתוב להן הוא משיב: "אני בדרך כלל
לא מסרב, אבל אני רוצה לשמוע את השיר אחרי שהוא
הולחן".
ועדיין, למרות הניסיון העשיר של הזמרות הללו, והאמון הרב שהקהל רוחש להן, דומה כי מרביתן
לא לקחו סיכון והצטיידו במפיק מוזיקלי צעיר, שהופקד על יצירת אלבומן החדש. כך למשל את
אלבומה של גל הפיק וכתב לירן נדל, את האלבום של ריטה והמופע שבא בעקבותיו הפיק עברי
לידר, את האלבום של עטרי הפיק עמוס בן-דוד וכתב את כולו סגיב כהן, ואילו את האלבום ששל
גלרון הפיק לני בן בסט וכתב בין היתר גם בן ארצי. "נכון שנתתי את השיר הזה לידיים צעירות",
היא מסבירה, "אבל אני לא שופטת שירים לפי הגיל שלהם, אלא לפי איך שהם מדברים אליי".
קורין אלאל אריק סולטן
"נדמה לי שהיה מצאה את עצמה מחדש וקולה נפלא כשהיה בימיה הגדולים ביותר, אבל דווקא
בגלל זה לא צריך ללכת לכיוון האופנה".למרות ההשפעה הברורה של הדור הצעיר, לוותיקות יש
לפחות יתרון אחד משמעותי.
"האתגר היום הוא גדול יותר משלושה ארבעה שירים טובים באלבום", מסביר רוני בראון, "ולכל הזמרות האלה יש מספיק ניסיון לעשות תקליט ולא אסופה של שירים. זה משהו שמובנה אצלן. כל אחת מהן עברה לפחות פעם אחת הצלחה וכישלון שבסופו של דבר עשה להן נעים".
בימים אלה מציינת גלי עטרי 30 שנה לתחילת הקריירה שלה, ויהודית רביץ חוגגת 20 שנה ל"באה
מאהבה" - שני אירועים שבהחלט ראויים לציון. מה שמעורר את השאלה: האם בעוד 30 שנה נחגוג
בקיסריה את הניצחון של נינט טייב ב"כוכב נולד"?
"יש לי חדשות בשבילך", קובעת גלרון. "בעוד 30 שנה יהיה עיתונאי יותר צעיר ממך שירגיש שהוא יותר מתגעגע לקרן, מירי ונינט, והוא יעשה בדיוק את מה שאתה עושה עכשיו. זה מסלול כזה, מעגליות כזאת ומחזוריות".
"אם קרן פלס תחזיק מעמד עם קריירה מפוארת כזו אז כן, יעשו מופע גדול שבו יציינו את האלבום
הראשון שלה", אומר מוטי רגב. "השאלה היא, איזו מין קריירה תהיה לה, כי נכון לעכשיו היא רק
בתחילת הדרך".
"רק השירים ידברו לא שום דבר אחר", מסכמת ריקי גל. "אם תשמע את נינט משודרת בימי זיכרון,
שואה ועוד אירועים משמעותיים באופן קבוע, סביר להניח שהיא תוכל לפתוח קונצרט גדול".
נא להמתין לטעינת התגובות
