ראשי » תרבות » טלוויזיה

שומר מסך: תואם כלבוטק טוב מאד

תוכנית התחקירים של אמנון לוי חזרה אמש למסך, מלווה טרם עלייתה בשרשרת קדימונים מסיבית. על אף הפומפוזיות ושביעות הרצון הבולטת מדי שליוותה את גילוי השחיתויות השבועיות, לוי וצוותו סיפקו את הסחורה. וגם: הפגישה של אולמרט ואסד היא רגע טלוויזיוני מבויים

שומר מסך, ערוץ 10

משהו לא ברור, אלים ותוקפני, עובר על מחלקת הפרומואים של ערוץ 10. ב"לאהוב את אנה" הם עשו את הבלתי אפשרי, וכמעט הצליחו להמאיס סדרה עוד לפני שהחלה.

הלקחים לא הופקו, והשבוע התופעה המשונה המשיכה עם "שומר מסך". נדמה שאין הפסקת פרסומות שבה לא נשאלנו מיהי המטפלת שהתעללה בילדים מפגרים. שוב, הפרומואים נגעו בגבולות המוגזם. אתם, כן כן, ערוץ 10, אתם המטפלת שהמתעללת בנו, הילדים המפגרים, התחלתי למלמל לעצמי בכל פעם שהקריינות המהדהדת חפרה במוח. או לפחות צביקה הדר וספיישל זייפני שירי הילדים שלו ב"כוכב נולד". די, אולי כבר די עם ההתעללות?

כמובן שעכשיו אני חייב להתנער מהשורות הקודמות, ולומר שהנושא רציני מכדי להתבדח עליו. בכל זאת, ילדים חסרי ישע, ואלימות בלתי נסבלת, ואכזריות מזעזעת. וחוץ מזה, אולי אמנון לוי והצוות שלו לא נושאים במלוא האחריות לשטיפת המוח הקדימונית. זו לא אשמתם, שהערוץ שבו הם משודרים מנסה לצוד קליינטים. אז בסופו של פרומו קודח, הייתה גם תוכנית ראשונה לעונה הרביעית של "שומר מסך". וזו הייתה תוכנית ראשונה לא רעה, ובה שתי כתבות מרכזיות גדולות וראויות.

הראשונה, זו עם המטפלת המתעללת, הייתה כה חזקה, עד שהאמנון לוויאיזם הטיפוסי שבה לקתה לא הצליח לקלקל אותה.

משום מה, גם בעונתו הרביעית לוי מתעקש לבעוט בדלי: שביעות הרצון שלו מסיפור

חזק שנופל לידיו בולטת מדי. מול ילדים מפגרים שסופגים חבטות ומתכווצים מפחד בכל פעם שהמטפלת שלהם עוברת לידם פשוט אסור להיראות מבסוט מגודל ההישג. ומיותר לבנות על גבם דרמות מקרטון, עם סלסולי טלוויזיה כמו המחזה של כאילו ראיון עם האישה שחשפה את הפרשה, והגעה פומפוזית של לוי עצמו, מלווה בפמלייתו, בשערי המוסד שבו התרחשה ההתעללות ("אמנון לוי! במה זכינו בכבוד", שאל מנהל המוסד, ברגע ששרטט במדויק את הנקודה שבה הופך עיתונאי לטאלנט).

כך גם ההתדפקות הבלתי נמנעת של התחקירנים על דלתה של אותה רוזה, המטפלת החשודה בהכאה - אישה קשת יום, פשוטה, נטולת הכשרה מתאימה ומישהי שככל הנראה אסור היה לקבלה לעבודה - שבאבחת מצלמה נסתרת הפכה בעצמה לילד מפגר שספג חבטה אחר חבטה. ומה עם מעסיקיה? חמקו איכשהו מטקס השפלה דומה שאולי הגיע להם. גול עצמי.

הכתבה הגדולה השנייה, על המשוכות הבלתי עבירות שמערימים גופי תקשורת בפני צרכנים שרוצים להתנתק, הצביעה על כך שאפשר גם אחרת. נכון, כאן הנושא היה צרכני נטו, ונטול רגשנות.

ובכל זאת, כשהטון לא נפוח וכאשר אף פמליה לא נוחתת ברוב טקס והדר בשערי הוט או נטוויז'ן, באופן מוזר הסיפור זה עובד באופן משכנע יותר. בקיצור, ללוי יש ביד תואם "כלבוטק" טוב מאד. רק שיואיל לסובב את כפתור הווליום של הטאלנטיות שלו שני קליקים שמאלה, והכל יהיה בסדר.

אולמרט ואסד כמעט נפגשים, כל המהדורות

הסצינה שבה המאהבים הנואשים אהוד ובשאר כמעט ולחצו ידיים, בתיווכו של מזכ"ל האו"ם ובעידודם השכונתי של צלמי העיתונות הרבים שגדשו את האולם הפריזאי, הייתה רגע מאיר עיניים.

תהליך שלום? על סף מלחמה? שתי מדינות שעוינות זו את זה כבר 60 שנה ואולי, אולי, יגיעו בקרוב לסוג של פיוס? פחחח, את מי השטויות האלה מעניינות.

אולמרט ואסד נמצאים בדיוק במקום שבו נמצאות בריטני ספירס או איימי ווינהאוס התורניות, שהצלמים דורשים מהן בזעקות לעשות את הפדיחה החודשית שלהן ולחייך לעדשות באף גדוש באבקה לבנה בפתח מועדון מפוקפק. הכל פפראצי, ורגע מבוים וריקני שווה אלף מילים כפול אלף עיתונים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...