כל הג'אז הזה: חילוף מנהלים בפסטיבל הג'ז
לאחר 22 שנים שבהן ניהל את פסטיבל ג'ז בים האדום עוזב דני גוטפריד. בראיון סיכום הוא מגיב לשמועות שהעדיף את מקורביו ולטענות כי רמזו לו ללכת הביתה. "הרגשתי שמספיק לי". אבישי כהן התמנה למנהל הפסטיבל
דני גוטפריד ואבישי כהן צילום: יוסי חרסונסקי
לשאלה אם השי האטרקטיבי ניתן כאות תודה לרגל סיום תפקידו, לא ניתנה בשעתו תשובה ברורה. ואמנם, גוטפריד המשיך בתפקידו וגם הכין את הפסטיבל של השנה, שייערך בסוף הקיץ הזה (25.8-28.8). אבל זו בהחלט שירת הברבור שלו, בשנה הבאה כבר יחליף אותו הבסיסט אבישי כהן.
גוטפריד מודה כי בשנתו האחרונה עשה מאמץ גדול במיוחד להביא ארצה רשימת אמנים מהמכובדים בתולדות הפסטיבל ("אמרתי, אם אני פורש, נעשה את זה הכי גדול שאפשר"), ובהם רנדי ברייקר, קוורט אלינג, קרלה בליי, מייק סטרן, בן ריילי ועומר סוסה.
"אחרי 22 שנה מיציתי את מה שיכולתי לתרום", אומר גוטפריד, "הרגשתי שמספיק לי. הבייבי הזה מבוגר מספיק כדי להתקיים בלעדיי. השנה הגעתי להרגשה של מיצוי. עשיתי כבר כל דבר שאפשר מבחינתי בפסטיבל".
לא היו אי אלו לחצים?
"כבר בשנה השלישית שלי בפסטיבל אמרו שדני גוטפריד צריך ללכת. תמיד נמתחה ביקורת על הניהול האמנותי שלי, אבל עובדה שקיבלתי תמיכה מההנהלה עד היום".
לא תתגעגע לבייבי שלך?
"אני בהחלט מתכוון להגיע לפסטיבל, ומקווה שיהיה להם את הנימוס האלמנטרי להזמין אותי בכל שנה כאורח כבוד".
גוטפריד, עורך דין במקצועו, פסנתרן, ומי שמלווה את הג'ז הישראלי מראשיתו, ספג ביקורות רבות במהלך שנות עבודתו על הפסטיבל. רובן כללו האשמות של ניהול מאפיה ובחירת המופיעים על פי העדפות אישיות ולא על פי קריטריונים ברורים. גוטפריד כמובן טוען שכל ההרכבים עברו את הסף המקצועי של הוועדה האמנותית, והתהליך היה מקצועי לחלוטין.
עם השנים יצר לו הפסטיבל מוניטין בינלאומי, וכיום הוא ניצב בשורה אחת עם עמיתיו החשובים בג'ז העולמי במונטריי, באיסטנבול ובמונטריאול. אבישי כהן מקווה להמשיך ולשמור על הסטטוס של הפסטיבל, ככזה שמושך בכל שנה עשרות אלפי אנשים, וסומך על כך שהקשרים שרקם כמופיע יסייעו לו להביא שמות גדולים בשנים הבאות.
"בשום חלום שלי לא ראיתי את עצמי מנהל פסטיבל, אני בכלל איש של מוזיקה והופעות", הוא אומר. "אבל ברגע שזה הוצע, הרגשתי שיש כאן אתגר, במיוחד במשבצת של
הג'ז הישראלי, אשר בעקבות ההתפתחות העצומה שלו ראוי שיקבל הרבה יותר משקל בפסטיבל. אני בונה על רפרטואר אמנותי קצת אחר ממה שהפסטיבל הורגל לו, בדגש על מוזיקת עולם".
אז מי מגיע השנה: כ-150 אמנים בינלאומיים וישראלים יופיעו בארבעת ימי הפסטיבל ב-40 מופעים. חובבי מוזיקת עולם יוכלו ליהנות ממופע של רביעיית אורגון, מהרכבי היוקרה של חברת התקליטים הנחשבת ECM, שהרפרטואר שלה מושפע ממוזיקה קלאסית אירופית וממוזיקת עולם וג'ז, או מרביעיית אפריקנוס של עומר סוסה, שהבילבורד הגדיר אותו כ"אחד המוחות המזהירים בתחום הג'ז העולמי".
אוהבי הג'ז יתפנקו במופעים של להקת Soulbop של רנדי ברקר וביל אוונס, המשלב מוזיקת נשמה עם Funk, של קורט אלינג ושלישייתו בפרשנות מודרנית מתוחכמת לסטנדרטים כמו גם לשירים מקוריים, של קרלה בליי ולהקת The Lost Chords, של ענקי הגיטרה מייק סטרן וריצ'רד בונה, של שביעיית "מורשת מונק" של בן ריילי, שתציע פרשנות למוזיקה של טלוניוס מונק ללא פסנתר, ועוד רבים אחרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
