ביום שזה יקרה: מוסד הנישואים בסכנה
סרטו העקוב מדם של מ' נייט שמאלאן הוא בעצם דרמה רומנטית על קדושתו של מוסד הנישואים. לפי הסרט, האל יתקוף כל איזור שבו יש אישה בוגדנית שחושבת, ולו לחלקיק שנייה, לבגוד בבעלה. מוסד הנישואים הוא השופט העליון והשעון הביולוגי מתקתק

כדי ליהנות מסרטו החדש של מ' נייט שמאלאן, יש לקחת בחשבון שני אספקטים.
הראשון: ב"ביום שזה יקרה" אין טוויסט. בשונה מחמשת סרטיו הקודמים שבהם גילינו בישורת האחרונה (להלן ספוילרים) שהכפר הוא בעצם מובלעת ארכיונית בלב המאה ה-21, שמסר בלתי ברור שלפני המוות הוא בגדר חיזוי עתיד ופלאים נוספים שכאלה, הצפייה במותחן הנוכחי נטולת הפתעה בחמש הדקות האחרונות. אם לא תמתינו לפאנץ' ליין של הרגע האחרון - לא תתאכזבו כשזה לא יגיע.
השני: הסרט, מעורר הפלצות לעתים, בעיקר בסצינות ההתאבדות ההמוניות, הוא לא סרט אימה, גם לא סרט מתח, אלא דרמה רומנטית. אישתו של גיבור העלילה (מארק וולברג) מתכוונת לבגוד בו ובכל מקרה לא רוצה להיכנס להריון. איתני הטבע, המונהגים על ידי אלוהי הנצרות, לא יכולים להרשות לעצמם פגיעה כזו בקדושת המשפחה ולכן הם מקימים על חלק נרחב מארה"ב מגפה, שמקורה, לא פחות ולא יותר, בכימיקלים שמשחררים העצים לאוויר. זו גורמת לשיבוש דעתם של בני האנוש, ממש כפי שדעתה של אותה אישה (זואי דשנל) השתבשה עליה כששקלה לפגוש גבר זר בחשכת הליל.
הסרט נפתח ונסגר בסצינה של התאבדות המונית כתוצאה מאותה מגפה מסתורית, אך המסגרת הזו רק מחזקת את הקו המטיפני: מיד בהתחלה אנו מגלים שאישתו של הגיבור לא מרוצה מבעלה. והנה, אחרי ששליש מאוכלוסיית ארה"ב מחוסל והזוג המתוסבך ניצל, אנו מגלים שהזוג מאוהב מתמיד, שהצמד בהריון ואף אימצו בת אח.
חוץ מהתא המשפחתי
גם המגפה מתאימה את עצמה ככל שמתקדם הסרט כדי להציל את התא המשפחתי: משבי הרוח המהפנטים הורגים תחילה קבוצות גדולות, אחר כך קומץ אנשים אך בשיאם הם חסים על הצמד ועל בתם המאומצת.
כבכל אלגוריה, יש מספר סצינות מפתח שממחישות את טיבה. האחת היא זו שבה הבעל הכמעט נבגד (מארק וולברג) פוגש בשני ילדים. אלה לא שואלים אותו אם יינצלו או מבקשים שיגן עליהם, אלא מתחקרים אותו מדוע לא הביא ילדים לעולם.
לכאורה סצינה שולית וחסרת פשר - אך כזו שמרמזת מה באמת יציל את חייו של הגיבור. סצינה שנייה היא זו שבה מדבר הבעל אל עץ, ומבקש ממנו שיחוס על חייו ועל חיי אישתו. רק לאחר דקת שיחה הוא מגלה שמדובר בצמח מפלסטיק, דרכו של שמאלאן לרמוז שלא העצים הם שגרמו למגפה, אלא בני האדם והתנהגותם הקלוקלת.
והעונש בוא יבוא: האל יתקוף כל איזור שבו יש אישה בוגדנית שחושבת, ולו לחלקיק שנייה, לבגוד בבעלה. מוסד הנישואים הוא השופט העליון, ולכן לא פלא שהחפץ היחיד ששורד את מרדפי האימים הוא סמל הנישואים המובהק ביותר - טבעת, שקנה הבעל לאישתו כבר בדייט הראשון.