הקולנוע הישראלי לא עולה לירושלים
הפרס הכספי הנמוך, התחרות עם הפסטיבלים בעולם, חבר השופטים הלא עקבי כל אלה גורמים ליוצרי הסרטים להתרחק מתחרות וולגין שמתקיימת במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים. רק ארבעה סרטים יתחרו השנה בתחרות
ניר לוי ודורית בר אור מתוך אצבע אלוהים צילום: יח"צ
רק ארבע יצירות מקומיות ישתתפו השנה בתחרות וולג'ין העלילתית, שנחשבה בעבר לכר הדשא המכובד ביותר ליוצרים מקומיים.
המתמודדים שצלחו את קו האש הם "שבעה" של רונית ושלומי אלקבץ, שכבר חשפו את תוצרתם בפסטיבל קאן האחרון בשבוע המבקרים, "סוף שבוע בתל אביב" בבימויו של דרור זהבי, "אצבע אלוהים" של יגאל בורשטיין ו"ברוריה" של אברהם קושניר. רק לשם השוואה, בשנה שעברה הגיעו לקו הגמר שבעה סרטים, בעוד ששנה לפני כן התחרו יותר מעשרה סרטים.
מדוע יוצרים מעדיפים למשוך את סרטיהם מהתחרות הנכבדת? מקור בהנהלת הפסטיבל מספר שהבעיה השנה היתה חמורה כל כך, שמפיקי הפסטיבל נאלצו ממש לכרוע על ברכיהם ולהתחנן כדי לשכנע יוצרים שונים להשתתף בתחרות.
האחים אלקבץ, למשל, נעתרו לבקשת ההפקה להגיש את סרטם לתחרות, לאחר שמארגני התחרות ויתרו על אחד הקריטריונים החשובים שלה - הקרנת
בכורה של הסרט בפסטיבל.
הסיבה המרכזית לבריחת היוצרים מהפסטיבל הירושלמי כרוכה בעובדה שזוהרו הועם משמעותית עם השנים. מאז שיצירות ישראליות החלו מככבות בפסטיבלים בינלאומיים כמו קאן, ברלין וסאנדאנס, נראה שאף אחד לא רץ לשלוח את הסרט שלו לתחרויות מקומיות.
כך למשל "ואלס עם באשיר", שהיה לסרט הישראלי המדובר ביותר בשנה האחרונה, העדיף לוותר על כבוד המלכים שהוצע לו בפסטיבל הירושלמי, לטובת שאון אירועי הקולנוע העולמיים. כך גם היה בסרטים "בופור", "עץ לימון" ורבים נוספים.
עובדות נוספות שמקשות על גיוס סרטים ישראליים לתחרות הירושלמית קשורות בתחרות המתמדת עם פסטיבל חיפה ועם הפרס הכספי שהולך ומידלדל. אם בעבר הוענקו 190 אלף שקל לזוכה, השנה ייאלצו הזוכים להסתפק ב-140 אלף שקל.
"פעם, בעולם הישן, התחרות בוולג'ין היתה הדבר הכי יוקרתי בקולנוע המקומי", אומר גורם בכיר בתעשייה שנמנע בעצמו מהגשת סרטיו לתחרויות בירושלים. "כולם היו רצים אליה, ויהי מה. לאט לאט התברר שהזכייה הזו לא ממש עזרה במכירות הכרטיסים, ולא יצרה תשומת לב, אז אנשים התחילו לוותר".
שבעה עמית ברלוביץ
גם חבר השופטים שנתפס פעמים רבות לא מקצועי, מונע מיוצרים רבים את הגשת סרטיהם. זכורה במיוחד הביקורת שהוטחה בוועדה בראשותה של דברה וינגר בשנת 2006, שהכתירה את הסרט "נו אקזיט" כזוכה, והותירה מאחוריו סרטים איכותיים כמו "אביבה אהובתי" ו"הדברים מאחורי השמש".
מקרה נוסף שמאיים על הקולנוענים הוא הביקורת הרבה שלה חושפים את עצמם היוצרים בתחרות. הבמאית ג'ולי שלז הגישה לתחרות לפני מספר שנים את סרטה "שמחה", כחודש לפני עלייתו לאקרנים. מבקרי הקולנוע צפו בסרט, קטלו אותו בצורה איומה, וכשהוא יצא לאקרנים מעטים בחרו לצפות בו. "לא מספיק שהיא לא זכתה באף פרס", מציין מקור בוועדה, "ביקרו אותה בחריפות בעיתון, וגמרו לה את הסרט".
מנכ"ל הפסטיבל הירושלמי אילן דה פריס מבקש להאיר את היחלשותה של התחרות הישראלית בפרטים הבאים: "השנה הוגשו תשעה סרטים לתחרות. שלושה לא עמדו בתקנים טכניים, שניים לא הצליחו לסיים את העריכה בזמן, וסרט אחד אנחנו פסלנו. נכון ש"ואלס עם באשיר" יכול היה לחכות, אבל הוא העדיף ליהנות מהבאזז של קאן ולעלות לאקרנים ב-5 ביוני, תאריך שגם קשור למהות הסרט, שבו פרצה מלחמת לבנון. השנה הגדלנו את הפרסים הכספיים בקטגוריות שונות. אני נוטה להסכים שיש כאן רמז לכך שיש מקום לחדד מערכות בנושא התחרות, אבל את זה נפיק בפסטיבל הבא".
נא להמתין לטעינת התגובות
