דינוזאורים לא מאמינים בבלדות - דינוזאור ג'וניור בזאפה
סאונד רצחני, מתופף וגיטריסט וירטואוזים, שירה בינונית מינוס, הרבה מיתולוגיה, קצת נוסטלגיה, כמיהה לאיזו בלדה שקטה ונזק מוחי קל עד בינוני הם כמה ממאפייני ההופעה שערכו אתמול חברי דינוזאור ג'וניור. אחד מההרכבים החשובים של הרוק האלטרנטיבי בתחילת שנות ה-90' יפרק הלילה שוב את מועדון הזאפה בתל אביב

לאורך הערב דפקו שלושת חברי ההרכב המקורי - הסולן ג'יי מאסקיס בחשמלית מטורפת, לו ברלו על הבס ואמט מרפי המתופף הרצחני - חזק, מהר ורועש בכלים, ולמרות שהגיל נתן את אותותיו בנגנים (בעיקר במאסקיס ובמחלפות שיער ראשו) ובמוזיקה שהם מנגנים, סיפקו הדינוזאורים הופעה מחשמלת ואנרגטית.
היסטוריה מפוארת ורווית מיתולוגיה יש לדינוזאור ג'וניור. קרוב לסוף שנות ה-80 הפכו להיות לסנסציה מחתרתית עם אלבומם "You’re Living All Over Me" . לי רנלדו מסוניק יות' עשה להם קולות רקע, רוברט סמית' סולן הקיור התלהב מגרסת הכיסוי שלהם ל-“Just Like Heaven" והזמין אותם לסיבוב הופעות משותף. הדינוזאורים אפילו זכו לחימום מנירוונה הגדולה בטרום ימי הגראנג' הגדולים של סיאטל.
למרות הצלחתם החלו להיווצר מתחים בין חבריה הלהקה, כשהשיא היה כאשר שיחרר מאסקיס את הבסיסט ברלו בטענה שההרכב מתפרק, אבל הסולן הקים אותו מחדש בלעדי ברלו יום למחרת. ב-2005, עם מחסור ירוקים בכיס, התחילו הצעדים לקראת האיחוד שהבשיל לכדי אלבום משותף, "Beyond", שיצא בשנה שעברה למרות כל המתיחויות.
חברי הדינוזאורים הגיעו לארץ להופעות לרגל אלבומם האחרון, שמאופיין בחריגה מאווירת הפוסט-פאנק הרועשת ומרובת שכבות הגיטרה שאפיינה אותם כמייצרי פס קול לחוויית קולג' אמריקאית, אמריקן פאי סטייל, לטובת סאונד רוק יותר קלאסי, כפי שהוא מוגדר היום.
מהאלבום החדש ביצעה החבורה, שכלל לא תקשרה בינה לבין עצמה במהלך ההופעה, רק שלושה שירים, "Been There All The Time", "Pick Me Up", ו-"Crumble" המצוין. את "Crumble" סיימו הדינוזאורים בסולו חשמלית מבריק שהדביק את כל הקהל למקום בתדהמה, כולל את עשרות בני הנוער ארוכי השיער והמיוזעים שלא הפסיקו את מעגלי הפוגו לאורך כמעט כל ההופעה.

הקטעים הטובים של ההופעה היו אלה בהם יצאו חברי ההרכב לטיולים מוזיקליים מאולתרים וחזרו לבצע שירים רבים מאלבומם הראשון משנת 85', "Dinosaur", בהם
כמו כן בוצעו הלהיטים “Feel The Pain", מהאלבום Sound Without a בשנת 94', "Little Fury Things" מהאלבום "Your Living All Over Me", ואת ההופעה המוחצת באנרגיות חתם שילוב בין "Wagon" ל-"Freak Scene", הלהיט הגדול ביותר מ-"Bug" - אחד האלבומים המוערכים של הדינוזאורים.
עם זאת, מאלבומם הטוב ביותר, "Where U Been"', שיצא ב-93' עם גל הפופלריות של הרוק האלטרנטיבי והעניק ללהקה מחמאות ותארים רבים, ביצעו הדינוזאורים רק את "Out There" וחבל שכך.
לסיכום, לדינוזאור ג'וניור זכויות ומניות רבות בהתפתחות המוזיקלית של הרוק בסוף שנות ה-80' ובתחילת ה-90' כך שהופעה שלהם, גם אם היא נערכת כמה שנים טובות אחרי שיאם, היא מחזה עוצמתי גם אם לא תמיד מרנין או ערב מוזיקלית. למרות שנראה כי חברי ההרכב לא נהנים במיוחד לנגן אחד עם השני, וכי הסיבה העיקרית בגללה הם נמצאים בדרכים היא כדי לקושש עוד כמה זוזים, הדבר לא הפריע להם לתת בראש עם בכל העוצמה שהם יכלו לה.
ואולי האנקדוטה הבאה תספר את הסיפור כולו: ברגע נדיר של שקט בין השירים בהדרן, שחרר אחד הצופים קריאה חדה באוויר: "בלדה!, באימא שלך, תן לנו איזו בלדה!". מיותר לציין כי הצלילים הרצחניים שהגיעו מיד לאחר מכן ניפצו את קריאתו לעזרה. הדינוזאורים, כנראה, לא מאמינים בבלדות.