אני לא עדיווה - ראיון עם עדי כהן
ארבע שנים מאז הגמר בניצנים, עדי כהן מרגישה צורך לפוצץ את הבלון של "כוכב נולד." בדרך לאלבום הבכורה שלה היא גנזה דיסק שלם, זרקה לפח יצירות של פוליקר ועידן רייכל, נפרדה מטמירה ירדני, ואמרה לא למופע משותף עם ההראלים. עכשיו היא מסבירה למה היא לא מוכנה להופיע מול קהל שבולס צ'יפס, ומתמודדת עם השמועות על התנהגות בעייתית
נרגשת, היא התיישבה במכוניתה להאזנה ראשונה. קולה הוקלט במקור בליווי פסנתר ועליו הולבשו כלים אלקטרוניים, כך שהיא ידעה שמצפה לה הפתעה, אבל היא לא הכינה את עצמה לאכזבה כל כך צורבת. אחרי כמה דקות האזנה היא החליטה: את האלבום הזה אני גונזת.
זה קרה שנתיים אחרי שבקעה מביצת "כוכב נולד ."2 בזמן שחבריה למחזור, הראל מויאל והראל סקעת, חרשו את הארץ עם אלבומי הבכורה שלהם וקיבלו עמודי שער, כהן ידעה שהיא תצטרך להתחיל הכל מההתחלה. היא כינסה את קודקודי חברת התקליטים NMC והודיעה להם בביטחון שמתאים לזמרת מנוסה ממנה: "הדיסק הזה הוא לא אני. לא לזה ציפיתי. הגיע הזמן להיפרד."
ההתחלה דווקא היתה אופטימית. פנינה ומשה אדרי, מבעלי ,NMC הכירו את כהן כשהשתתפה במחזמר "כמו בסרט" שבהפקתו היו שותפים. הם התלהבו מהכישרון והציעו לה חוזה אטרקטיבי, צוות מקצועי והרבה אמונה. "באתי מבושלת לעבודה איתם. הגעתי עם 70 סקיצות של שירים שכתבו לי יוצרים כמו יהודה פוליקר, עידן רייכל ורחל שפירא," משחזרת כהן את תחילת הרומן.
"הם היו בשוק מכמות השירים ההיסטרית. אבל מעל לכל, נחשפתי בפניהם בצורה הכי אישית. רציתי שיכירו אותי הכי טוב שאפשר. רציתי שיבינו את העולם הפנימי שלי כדי שיבוא לידי ביטוי בדיסק. הייתי חשופה, בלי מסיכות, בלי מגננות. אבל בשלב מסוים, הרגשתי שאנחנו לא רואים עין בעין את הדברים. אני זוכרת ששאלתי את עצמי רגע לפני ההחלטה: 'יכול להיות שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך? יכול להיות שאני אשמה."'?
ומה ענית לעצמך?
"שלא. אחרי הכל לאורך כל הדרך התרעתי, הזהרתי והדלקתי נורות אדומות."
מה היה הפער בין מה שרצית לבין התוצאה?
"אני זמרת שצריכה להיות עטופה בכלים חיים וחמים. לעומתי, המפיק, חשב שיהיה נכון לעטוף אותי בסאונד אלקטרוני שהפך את זה למשהו קר שהוא לא אני. בהתחלה לא הבנתי לאן זה הולך כי ההקלטות נעשו רק עם פסנתר, אבל ביום ששמעתי את זה בצורה מלאה היה ברור לי שזה לא אני."
מה הרגשת?
"אכזבה גדולה. בעיקר כי כל הזמן אמרו לי 'עדי, תסמכי, תשחררי.' אז שחררתי והתאכזבתי. בחיים שלי לא הקלטתי לפני כן דיסק, אז סמכתי. כשהקלטנו 80 אחוז מהאלבום אמרתי 'זה נורא קר. זה לא אני.' והם אמרו לי, 'אנחנו הצוות המקצועי.'
עניתי, 'אני הזמרת. אני הכלה, צריך לאפר אותי שאהיה יפה, צריך להתאים לי שמלה שאני אצא הכי כוסית בעולם.' הרגשתי שהתחינות שלי נפלו על אוזניים אטומות. ואז החלטתי לכנס את כולם לפגישה ואמרתי, 'אני מאוד אוהבת אתכם, אבל לא יכולה להוציא משהו שאני לא עומדת מאחוריו."
חברת התקליטים ניסתה להניא אותך מהצעד?
"בוודאי. אמרו לי 'בואי נוציא את הסינגל הראשון ואז נחליט.' אני עניתי, 'ואם נוציא סינגל ראשון והוא יהיה להיט? אתם חושבים שזה ינחם אותי.'? הסבירו לי שהושקעו בזה הרבה מאוד כספים ואמרתי שאין צורך להקליט הכל מחדש, רק להוסיף כלים כמו שאני רוצה. בסופו של דבר, הגעתי למסקנה שמושכים את הזמן והודעתי בצער שנצטרך להיפרד."
דרוש אומץ לעמוד מול חברת תקליטים גדולה ולומר שלום ולא להתראות.
"באותו הרגע לא הבנתי כמה זה אמיץ. מבחינתי לא היתה אופציה אחרת. זה בדיוק כמו שאני לא מוכנה להופיע בחלטורות על גרם מדרגות בפאב אלא על רק במה מקצועית."
יש אמנים שמוכנים להופיע בכל מקום שיש בו קהל. את לא קצת בררנית?
"הקול שלי זה הנשמה שלי. היית מסכים שפרויקט הבכורה שלך ייצא משליטה? אני לא מוכנה לעשות דברים שאתבייש בהם. הלוואי והייתי אחרת, בטח היו לי חיים הרבה יותר קלים, והיה לי יותר כסף בבנק. אני לא יכולה אחרת. הנאמנות העצמית שלי זה האופי שלי. אם הייתי נמצאת במקצוע הזה בשביל הכסף, הייתי היום זמרת מזרחית, מופיעה בחתונות, בטלנובלות ובעוד מיליון הצעות שהגיעו."
לפעמים צריך לעשות פשרות.
"אני לא חיה בלה-לה-לנד. אני יודעת מה המקום שלי בשואו ביזנס לטוב ולרע. אני לא דיווה, אני לא פרימדונה ואני לא דורשת דברים. אני מה זה בגובה העיניים, אני מה זה עובדת קשה. יש פשוט דברים שאני לא מוכנה לעשות מתוך הנאמנות לעצמי."
הנאמנות הזאת לעצמה היא ההסבר שעדי כהן נותנת להרבה מההחלטות שקיבלה מאז ערב הגמר בניצנים. בזמן שחבריה לסיירת תירגמו את האס-אם-אסים לחוזים, היא עשתה כל דבר אפשרי בשביל להתרחק ממותג "כוכב נולד." לטמירה ירדני אמרה ביי ביי אחרי חודש בלבד.
היא ויתרה על השתתפות בפסטיגל ועל חוזה עתיר מצלצלים עם רשת מלונות פתאל שהציעה לה לבדר את אורחיה אחרי עוד יום מתיש בבריכה. ובעוד הפפראצי תיעדו איך היא משילה עוד קילוגרם, היא חזרה לבית צבי, שבו למדה בזמן צילומי התוכנית.
עם סיום הלימודים היא השתתפה בהצגה "פופקור,"ן במחזמר "אאידה" ובמופע המוזיקלי "שירת
"לא רציתי למכור את עצמי לשטן. לא הייתי מוכנה לחתום על חוזים לא הוגנים ולא הייתי מוכנה להיות מנוצלת כלכלית," היא מבהירה, "זה המקצוע שלי, ואני אמורה להתפרנס ממנו. מאותה סיבה החלטתי לוותר, אחרי דיונים ארוכים, על חוזים עם חברות תקליטים שרצו לכבול אותי לשנים ולתת לי אחוזים קטנים.
סירבתי להשתתף במופע עם ההראלים למרות שהציעו לי הרבה מאוד כסף. רציתי שאנשים יקשיבו לי ולא יהיו עסוקים בחומוס ובצ'יפס שלהם. היה לנו מופע בימתי של 'כוכב נולד' וסבלתי מכל רגע. הייתי באה לטמירה מאחורי הקלעים כשאני בוכה. היא שאלה אותי למה אני בוכה ואמרתי שלא מקשיבים לי. הם רק צורחים 'עדי תעשי לי ילד.' זה תסכל אותי מאוד. רציתי שיקשיבו לי. אני אינדיבידואל. זה לא הראל, הראל, עדי."
יהיו מי שיגידו שירקת לבאר ממנו שתית אס-אם-אסים.
"אז קצת דפקתי לטמירה את התוכניות. באסה לה. אחרי הכל, זה לא שהיא באה אליי עם הצעה אטרקטיבית במיוחד. הרגשתי שאנחנו לא רואות עין בעין את הדברים. הרגשתי צורך להתנתק, לקחת נשימה. לפוצץ את הבלון שנקרא 'כוכב נולד."'
היא כעסה עלייך?
"היא כעסה על זה שלא הצטרפתי לפסטיגל, אבל לא על זה שעזבתי את המשרד. זה לא שהיה לה משהו להציע לי באותה נקודת זמן. אולי זה נשמע פלצני, אבל לא הייתי מוכנה להופיע מול אנשים אוכלים."
זה לא קצת ילדותי מצדך?
"זה לא קשור לבגרות. זה קשור לעקרונות. הרגשתי כמו זונה ואני לא רוצה להרגיש כמו זונה. לעמוד על במה ולשיר זה לא סתם לפתוח את הפה ולהוציא קול. אתה חשוף, וכשאנשים אוכלים מולך זה פוגע. אני שרה מהמקום הכי חשוף שיש, ורק לדבר על זה גורם לי לבכות." ואכן, כהן פרצה בבכי לפחות שלוש פעמים תוך כדי הראיון.
למה את כל כך מתרגשת?
"כל פעם שאני מדברת על המוזיקה שלי אני בוכה. זה מרגש אותי. זה הדבר הכי חשוב לי בעולם. אני מרגישה שאני מרפאה את עצמי באמצעות השירה."
מבחינת כהן, הסבלנות השתלמה. היום, ארבע שנים מאז "כוכב נולד," יוצא דיסק הבכורה שלה, עדיין נטול שם ")זה התחיל עם 'לא בטוחה,' המשיך עם 'להיות גבר,' ועכשיו אני מחפשת משהו אחר.("
האלבום כולל 11 שירים שכתבו והלחינו אוהד ותמ מיר חיטמן, תומר מוקד, עמית צח וברק פלדמן. סינגל הבכורה, "לא בטוחה," לא הרשים, אבל כהן מאמינה שאלה שהכתירו אותה בזמנו בתואר "ריטה החדשה," יגלו שהשבחים היו מוצדקים.
למודת ניסיון מהחוויה המתסכלת עם ,NMC הדיסק יוצא בהוצאה עצמית, כשלמימון אחראים הוריה של כהן. "הייתי במצוקה אחרי שהאלבום נגנז. עבדתי שנים על הדיסק ופתאום אני קולטת שאני צריכה להתחיל מהתחלה. סיפרתי לאבא שלי שאני הולכת לגנוז את האלבום ושאני לא יודעת מה לעשות.
אחרי כמה ימים הוא התקשר ואמר לי, 'אמא ואני החלטנו להשקיע מכספנו בדיסק שלך.' הייתי בהלם. אמרתי לו שאני לא מוכנה בשום פנים ואופן שהם יכניסו את עצמם לחרא של המקצוע הזה. אבל הם לא הקשיבו לי. הם מממנים את הכל - יחסי הציבור, הקליפ, ההפצה - וזה המון המון כסף. הפסקנו לספור."
אל "כוכב נולד" היא הגיעה במקרה. בשנת הלימודים האחרונה בבית צבי פנה אליה הראל סקעת, אז תלמיד שנה ב,' וסיפר לה שניגש לאודישנים לתוכנית שהביאה לעולם, שנה קודם לכן, את נינט טייב. כהן הגיבה בהרמת גבה.
"לא הבנתי למה הוא צריך את זה," היא נזכרת, "וממש לא ראיתי את עצמי שם. שמעתי יותר מדי אנשים מזלזלים באלה שפרצו משם וחשבתי שאני לא כוכבת נולדת אלא שזה המקצוע שלי. סקעת ניסה לשכנע אותי ללכת, אבל סירבתי."
בסופו של דבר נסדקה חזית הסירוב של כהן. אולי הפנטזיה לעמוד מול אלפי צופים בערב הגמר עשתה לה את זה, אולי הנטייה המוכרת לה "לבדוק גבולות. "אני בודקת את הגבולות שלי עם המשפחה, החברים - כמה הם אוהבים, כמה הם טוטאליים, כמה אני טוטאלית. זה מה שדחף אותי לנסוע ליום האודישנים האחרון של התוכנית. רציתי לבדוק אם אנשים שלא מכירים אותי יעריכו אותי ויחשבו שאני מוכשרת. הגעתי, שרתי והשופטים אמרו לי, 'ניפגש בתל אביב.' הכל התגלגל כל כך מהר."
איך הגבת כשהתבשרת שאת בנבחרת המתחרים?
"התחלתי לבכות. באתי לצביקה הדר ואמרתי לו, 'אני לא יודעת בכלל אם אני רוצה להיות פה.' הביאו לי חוזה ואמרתי שאני לא חותמת עליו. צביקה אמר לי, 'יש מיליוני אנשים שרוצים להיות במקומך' וזה לא הרגיע אותי. בתוך תוכי הרגשתי שזה לא נכון לי.
גרי בילו, מנהל בית צבי, אמר לי, 'את לא מבינה איזה כישרון יש לך. חבל שאת הולכת להרוס אותו בשביל להיות נינט.' אבל יש בזה משהו מאוד מפתה. זה שואב אותך לגמרי. אתה אומר, 'היי, עכשיו כל העולם הולך לראות את הכישרון שלי. כולם יגידו מה זה הדבר המדהים הזה. הייתי בטוחה שהכל ייעצר מלכת."
וזה מה שקרה?
"לא. ממש לא."
יחד עם התוכנית, הגיעו גם הפפראצי, הטוקבקים ")הדהים אותי לגלות כל כך הרבה רוע,(" והדיונים בפורומים שדסקסו על המשקל שלה ")פתאום נתקלתי במילה 'דבה' שוב ושוב.(" לקח זמן עד שיצאה מההלם. "שלא תבין לא נכון, זה היה מאוד מאוד מרגש אבל לא הייתי שלמה עם זה.
אם הייתי משתתפת בזה כשהייתי יותר צעירה, הייתי מאבדת את עצמי לגמרי. קל מאוד להתנתק מהמציאות, להיות יהיר, מתנשא ולחיות בסרט. ראיתי איך זה קרה לאחרים שהיו שם. ראיתי איך אנשים מתחילים לעבוד על אוטומט, הם שומעים אותך אבל לא מקשיבים, נכנסים לפרנויות שמצותתים להם לשיחות, שמתחילים לחשוב שהם צריכים לשמש דוגמה לנוער."
ואת לא התבלבלת?
"בטח שהתבלבלתי. ביליתי יותר ויותר זמן עם החבר'ה מהתוכנית, והיה בזה משהו נוצץ וזוהר שקסם לי. לשמחתי יש לי חברים שאמרו לי את האמת בפנים והנחיתו אותי בחזרה לכדור הארץ."
ומה עבר עלייך ככל שהתחרות התקדמה וסומנת כפייבוריטית?
"יש מאחורי הקלעים לא מעט מרמור והתעסקות ב'ההפקה סימנה את זה וזה' ו'את ההוא צילמו יותר' וכו.' בשלב מסוים, החלטתי לא לקחת חלק בזה. אמרתי לעצמי: 'נתנו לך במה, תנצלי אותה בצורה הכי טובה שיכולה להיות,' והחלטתי ליהנות מהחוויה. לא הרגשתי באמת בתחרות. לא הייתי הכוסית האולטימטיבית, לא בחרתי את השירים הכי חמודים."
הביצוע של כהן ל"סוף הסיפור" בגמר הביא אותה למקום השלישי. תשומת הלב התנקזה כולה לקרב הראל, ואיך שפשטה את השמלה והסירה את האיפור, נחת עליה הדיכאון. "היה לי דאון מאוד מאוד רציני. ירד לי הביטחון העצמי," היא מספרת. "הראל והראל היו הגברברים החתיכים, ואני הייתי האאוטסיידרית.
חשבתי שכולם יתחברו אליי ויעטפו אותי וזה לא קרה. זה הבהיל אותי. בתוך תוכי חשבתי, אולי אני לא זמרת כל כך טובה כמו שחשבתי? אולי הקריירה שחלמתי עליה כבר לא תהיה לי? ואם לא הולך עכשיו אולי כבר לא ילך לעולם. קיבלתי כאפה עצבנית. אחרי חצי שנה של חיים בתוך אולפן הטלוויזיה עלו מאות שאלות של מאיפה מתחילים? איך מחזיקים דירה בתל אביב? איך מוציאים דיסק? מה הצעד הבא."?
עלתה השאלה "למה הייתי צריכה את זה."?
"ברור. בעיקר כי פתאום הפכתי להיות 'בוגרת ניצנים' ולא 'בוגרת בית צבי.' אני שרה מגיל שש. בכיתה י' היתה לי להקה, חיממתי את היהודים, בגיל 17 הופעתי עם הרכב בוגרי רימון בפסטיבל ערד. השתתפתי בכל מועדון זמר אפשרי, הייתי בצוות בידור באילת. אלה היו כל החיים שלי. פליטת 'כוכב נולד'? פתאום אני צריכה להוכיח בתאטרון שאני שחקנית ולא רק זמרת. גם יש את כל האמנים המתייפייפים שמתייחסים בזלזול לתוכנית ומנפנפים לעברך במימ לה 'אינסטנט."'
היית הולכת לתוכנית שוב?
"כן. עם הזמן, למדתי לקחת מזה את הדברים המדהימים שקיבלתי. בוא נשים את הקלפים על השולחן, אם לא הייתי ב'כוכב נולד' לא היית מראיין אותי. אני יודעת מה הכוח של התוכנית ואני שמחה שלא ביזיתי את עצמי. אז קיבלתי כמה כאפות, אבל קמתי והמשכמ תי הלאה. זה חישל אותי והפך אותי לסוס עבודה."
מלחיץ אותך ששאר בוגרי התוכנית הוציאו כבר דיסקים?
"אף פעם לא התנהלתי ביחס אליהם. יצאנו מאותו פרויקט, אבל אנחנו לא אחים. כל אחד בדרך ובקצב שלו. מבין כולם הכי אני מעריכה את סקעת ומויאל. אני יודעת שלאף אחד מהם לא קל. כולם עוברים מלחמות יומיומיות. את נינט אני רואה מרחוק כמו הקהל בבית, כך שאני לא יכולה לשפוט."
בדיעבד, לא עדיף היה להתפשר על חוזה עם חברת תקליטים?
"יכול להיות שהמעורבות שלי היא לא הגיונית, אבל אני מרגישה שאף אחד לא יכול לעשות את זה כמו שאני רוצה. אולי זה ישמע הזוי, אבל אני באמת מאמינה שאראה את עצמי במקומות הכי גדולים שיש. אולי פתאום הכל יהיה הרבה יותר קל. עד אז אני רוצה להיות הכי טובה שיש, כי אני לא יודעת להיות אחרת. אחרי הכל, אני עובדת בעסק שנקרא 'עדי כהן."'
חודש אחרי גמר "כוכב נולד," בתוך השקט הגדול, הרימה כהן את הטלפון והתקשרה לציפי פינס, מנהלת בית ליסין, והציעה את עצמה כמחליפתה של ריטה ב"שיקגו." במקביל השתתפה במחזמר "אאידה" שהועלה בתאטרון הספרייה. כמעט מיד הופיעו בתקשורת דיווחים על התנהגות בעייתית של כהן מאחורי הקלעים, שכללה איחורים לחימומי הקול ויחס קריר כלפי המשתתפים האחרים, שהגיע עד השלכת בקבוק מים לעברם. "עדיווה," כינוי החיבה שהדביק לה סקעת ב"כוכב נולד," הפך לשם החיבה הרשמי שלה.
"כל הסיפורים היו מצוצים מהאצבע ונבעו מחוסר פרגון. שאני, פרפקציוניסטית שכמוני, לא אגיע לחימום קולי? זה הרי מגוחך," טוענת כהן, עדיין כועסת. "אם איחרתי זה נבע מכך שבמקביל השתתפתי בשלושה מופעים. היו לי ימים עמוסים ומטורפים. ולגבי הבקבוק המעופף? נו, באמת.
כל הסיפור היה על רקע זה שכל הצגה ב'אאידה' הייתי צריכה להיות עם צמות קטנות על הראש ובקאמרי הייתי צריכה להיות עם שיער פזור. מימנתי מכיסי מישהי שעשתה לי צמות ויום אחד מנהלת ההצגה הודיעה לי, קצת לפני ההופעה, שהבחורה תאחר.
נכנסתי ללחץ. לא ידעתי איך אני אמורה לעלות ככה לבמה. היה לי ביד בקבוק מים ומרוב ייאוש זרקתי אותו לרצפה ואמרתי 'נשבר לי הזין.' למחרת האינטרנט היה מלא בסיפורי אימה על ההתנהגות שלי. יש הבדל בין סנוביזם לבין ניסיון להתרכז מאחורי הקלעים לפני הצגה."
יכול להיות שבכל זאת טעית במשהו?
"הטעות היחידה שלי היא שאולי לקחתי על עצמי יותר מדי פרויקטים בו זמנית, אבל מעבר לזה אני לא חושבת שטעיתי. התנהגתי לגמרי במקצועיות. אני בן אדם שקשה מאוד לריב איתו. כל מי שעבדתי איתו, כולל אנשים מ־,NMC נשארו איתי בקשר. מבחינתי מדובר בצרות עין."
איך הגבת על הפרסומים באינטרנט?
"הייתי המומה. זה היה כמו סכין בלב. אבל מאחורי הקלעים התעלמתי מזה והמשכתי להופיע כאילו כלום לא קרה. אחרי ההצגה האחרונה הושבתי את כולם והקראתי להם מכתב שכתבתי. כתבתי ש'אאידה' היתה לי חוויה מדהימה ואני מאחלת לכולם בהצלחה. הוספתי שאני לא יודעת מי הבן אדם הנתעב שהוציא את הסיפורים החוצה ואני מאחלת לו שיבין את המעשה כשיופיע בעולם האמיתי."
במקביל ל"אאידה" סיימה כהן מערכת יחסים בת שנתיים עם שחקן צעיר שהכירה בתקופת הלימודים. "הוא פרגן ונתן לי את כל התמיכה שבעולם. הוא היה נסיך אמיתי, שחקן מוכשר ויפה כמו אל. אבל המצב החמיר ככל שהייתי יותר ויותר עסוקה. ראיתי אותו קצת תקוע ורציתי שיהיה לו גם. שי־פרוץ. בשלב מסוים, הרגשתי שאני קצת מקטינה את עצמי בשבילו ולא רציתי להקטין את עצמי. אז נפרדנו, והחלטתי שאולי עדיף לי להיות עם מישהו שהוא לא מהתחום."
וניסית לצאת עם אחרים?
"כן. וזה היה מאוד מוזר. יצאתי עם עורך דין, ובשיחות שלנו קלטתי שאין לי מושג מה קורה בעולם החיצון. שאני תקועה שלוש שנים בתוך אולפן. הרגשתי תלושה. הוא פתח אצלי אופקים ורעב היסטרי וישר עשיתי מנוי לעיתון. הבנתי שאם אני רוצה להיות אמנית אני לא יכולה להיות מנותקת."
היום יש מישהו בחייך?
"לא. אני נורא בררנית ולא מוכנה להתפשר. אני כמעט בת 28 ואני מחפשת את האבא של הילדים ולא מישהו להעביר איתו את הזמן. הבנתי בחיים שככל שאני מחכה, אני מקבלת דברים הרבה יותר טובים. בכלל, ככל שאני מתבגרת אני מאבדת את האמונה באהבה ומתרגלת ללבד. מאוד קשה לי להכניס מישהו לחיים שלי. מעולם לא היו לי סטוצים ובחיים שלי לא הייתי בדייט. אני לא טיפוס של מועדונים ופאבים. לצאת לפאב בעיניי זה תמצית הבדידות. אני מעדיפה בילוי אינטימי בבית עם כוס יין וסרט בדי-וי-די."
קשה להיות בן זוג שלך?
"בזוגיות אני לגמרי אחרת. אני זורמת, אוהבת ורומנטית לא קטנה. אני לגמרי משחררת. אני מאוד בעד זוגיות ואני מאמינה שאם היתה לי זוגיות במהלך העבודה על הדיסק הייתי הרבה יותר רגועה. זה לא קרה. אבל זה יקרה, אני בטוחה."
מה יקרה אם תגלי ששולחי ההודעות עברו להעריץ מישהו אחר?
"יותר ממה שעשיתי אני לא יכולה לעשות. הסינגל הראשון מהאלבום, '"לא בטוחה,' לא פרץ והיחצנים אמרו לי שכדאי להוציא שיר אחר. כל הזמן עדכנו אותי 'עבר פלייליסט,' 'לא עבר פלייליסט.' מה אני יכולה לעשות? לזרוק רימון לגלגל"צ? האלבום הזה רחוק מלהיות מושלם אבל הוא שלי והוא שלם. הוא כמו הילד שלי. לא תגיד על הילד שלך שהוא מכוער.
אני אוהבת את האף העקום והקמט. מבחינתי כבר הצלחתי בזה ששרדתי את הדבר הזה. בעיני עצמי הצלחתי. מה שיקרה מעכשיו זה בונוסים. אחרי הכל, מה עדיף: הצלחה שהיא לא שלך או כישלון שהוא שלך."?
נא להמתין לטעינת התגובות
