ראשי » תרבות » קולנוע

סקס והאישה הקטנה

נשות הרביעייה שסימלה את העצמאות הנשית נוסח שנות האלפיים הפכו לקורבנות של מוסכמות חברתיות ישנות בגרסה הקולנועית של "סקס והעיר הגדולה". עמית קוטלר ראה את הסרט והתעצבן. ביקורת רצופת ספויילרים

"איך הוא היה יכול?" נשמעו כמה קולות נשיים לצדי באולם הקולנוע של הסרט "סקס והעיר הגדולה", או בשמו האחר "ארבעה פרקים ברצף של סקס והעיר הגדולה". הבנות בקהל נסערו כאשר קרי בראדשו הטיחה, באחת מסצנות השיא של הסרט, זר פרחים בראשו של מיסטר ביג, לאחר שזה החליט ברגע האחרון לסגת מחתונתו.

הסרט הוא אוסף של נצנצים מרשימים במיוחד. השמלות, השיער, הנוף האורבאני המוכר והאהוב של ניו יורק. הכל שם – בדיוק כמו שמרבית צופי הסרט מכירים וזוכרים לטובה משש  עונותיה של הסדרה המצליחה. אבל במעבר מהסדרה למסך הרחב משהו השתבש.

כמה שנים אחרי שהחברות סיימו את ידידותן הטלוויזיונית, הן חוזרות מעל גבי המסך הרחב לנקודת זמן שאמורה לשקף את ההווה. סמנתה ג'ונס מטפחת את יחסיה ועסקיה המשולבים זה בזה עם החתיך הצעיר שלה שגם בו ניכרים סימני הזמן בלוס אנג'לס; שרלוט יורק חובקת בת מאומצת ומלוכסנת; מירנדה הובס מגדלת את בנה הצעיר יחד עם בן זוגה סטיב בברוקלין וקרי בראדשו, אהובת הקהל, מטפחת את מערכת היחסים עם מיסטר ביג.

כשעה וחצי לאחר מכן סמנתה ממשיכה לחפש את האהבה הגדולה שלה, אחרי שחגגה יום הולדת 50, שוב בניו יורק; שרלוט מצליחה להרות כנגד כל הסיכויים; מירנדה סולחת לבעלה הבוגד ומקבלת אותו אל זרועותיה וקרי סולחת לביג על המחדל של יום הכלולות ונישאת לו מחדש בעירייה בחתונה קטנה וצנועה לפי רוחו של ביג.

 
הסרט מציג מראות קשים של שוביניזם וקונפורמיזם כל-אמריקאי צורם תחת מעטה פמיניסטי דק במיוחד. רביעיית הנשים, שבמשך שנים סימלו עבור כל נשות העולם המערבי את הכוח הנשי, את אימוץ החידושים והטרנדים או סתם את העצמאות הנשית של שנות האלפיים, נופלות אחת אחר אחת למלכודות ההגמוניה המסורתית.

הנשים מוצגות ככנועות לתכתיבים חברתיים, כקורבנות של מוסכמות חברתיות ישנות וככאלה שלמרות הכל – לא יכולות ולא רוצות לנהל חיים עצמאיים משלהן. את חיי העצמאות מעדיפות הגיבורות להמיר בזוגיות ובסופו של תסריט הן חוזרות אל הגברים הבוגדניים והמשפילים. אפילו העוזרת האישית של קרי, שנבחרת במהלך הסרט, נוטשת אותה לטובת אהוב לבה.

לטעמי, כל אלה עומדים בניגוד למה ש"סקס והעיר הגדולה" רצתה להציג בכל אחת משש עונותיה הטלוויזיוניות. "אני לא רוצה לעצבן אף אחת", אמר במאי הסרט בהקשר אחר לחלוטין לקראת הסרט החדש, לאחר שנשמעו שמועות שמישהו ימצא את מותו במהלך העלילה. כנראה שהוא, כמו כל צוות הצילום של "סקס והעיר הגדולה", לקח את חוסר הרצון לפגוע ברגשות הצופות שלב אחד רחוק מדי.

ההגמוניה המשפחתית וסגירת המעגל במקרה של שרלוט צורמת במיוחד. כאמור, הבחורה שבעיני הייתה המעצבנת ביותר בסדרה, הצליחה להרות לקראת סופו של הסרט אחרי שנים ממושכות של עקרות. קל לא להסיק מכך שעבור יוצרי הסרט הולדת ילד היא הדבר האמיתי ולא האמהות ללילי, ילדתה המאומצת.

כדי "לא לעצבן אף אחת", כדברי במאי הסרט, "סקס והעיר הגדולה" איבדה כל סקסיות בדרך למסך הגדול, מה שהופך את הסרט, המהנה בדרכו, למקומם.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...