ראשי » תרבות » טלוויזיה

רק תאיר יודעת

במובן מסוים, "רק תאיר יודעת" פיזר צ'קים בלי כיסוי - מסתבר שלא למדנו שום דבר על סימני השאלה הרבים שצצו בפרשה. מצד שני, סרטים כאלה צריכים להופיע על מסכנו בתדירות גבוהה יותר ובאריזה מסודרת. ביקורת טלוויזיה

רק תאיר יודעת, ערוץ 10

חקירת הרצח של הנערה תאיר ראדה נחשבת למתוקשרת ושנויה במחלוקת באופן בולט מהרגיל לא רק בגלל מה שהיא במהותה-פשע מזעזע, בלתי נתפס באכזריותו-אלא גם בגלל עניינים של תזמון ואקלים ציבורי.

אם האנס הסדרתי בני סלע לא היה חומק מידי המשטרה זמן קצר קודם לכן, ואם הבריחה לא היתה נתפסת בעיני הציבור כנקודת שיא בסדרה של כשלים ופדיחות בלתי נסבלים בתפקוד המשטרה-סביר שהחקירה ותוצאותיה היו נראות אחרת.

אולם התזמון והאקלים שבהם התנהלה החקירה הביאו לכך שהפענוח, המעצר וההודאה נתפסו כפעולת טיוח חובבנית מצד משטרה שלא מצליחה לספק תחושת ביטחון ללקוחות שלה. העם, בשבתו כחבר מושבעים מטעם עצמו, זיכה את החשוד ברצח והרשיע את השוטרים שמיהרו לרוץ ולספר

למצלמות ולחבר'ה על ההצלחה לכאורה.

המשטרה שניסתה לגרוף קצת אהדה השיגה תוצאה הפוכה. ובסופה של מהומה, נותרה מאחור משפחת ראדה: דואבת, מרוסקת ולא מאמינה לאף אחד.

על כל אלה, בעצם, מספר סרטו של שרון גל. למרות התחושה הכללית שהוא משדר, זהו לא תחקיר שיחשוף בפנינו את האמת המוחלטת, לאחר שזרועות החוק נכשלו בכך. המון פרטי מידע מוטחים לעברנו: צילומי מז"פ מחרידים, דם מרוח בתא השירותים, קטעי חקירה מטושטשים, ניסיון לא מוצלח לחפור באוקראינה אחר פרטים בעברו של החשוד רומן זאדורוב-אבל אלה פרטי מידע מטעם. הם מגיעים בעליל מפרקליטו של זדורוב, אולי מהחוקרים ששכרה המשפחה. כולם נועדו לצייר תמונה אחת: החקירה (שוב, כרגיל) היתה רשלנית, רוצח ילדות מסתובב חופשי.

במובן מסוים, "רק תאיר יודעת" פיזר צ'קים בלי כיסוי. כשמנפים את הקישוטים- פס קול אווירתי, תמונות הזוועה מהזירה- מסתבר שלא למדנו שום דבר על סימני השאלה הרבים שצצו בפרשה. לא קיבלנו שום אינפורמציה שתאפשר לנו לשפוט אם זדורוב הוא הרוצח או לא (נערה ששהתה בחדר השירותים בזמן הרצח משחזרת: ראיתי שם מישהי לא מוכרת, גבוהה ממני, אולי נמוכה ממני, אולי בגובה שלי. מתקשרת עם רוחות מאששת את קביעתה. וזו אמורה להיות עדות שמוכיחה שהמשטרה לא חקרה לעומק).

מה שמציל את הסרט הוא ההיצמדות להוריה של תאיר המנוחה, ובמיוחד לאמה. העיר קצרין כולה היא שרצחה את תאיר, מטיחה האם ברגע טעון אחד בסרט. וזה הסיפור האמיתי כאן: שרטוט הפרשה כמעין "טווין פיקס" ישראלית, טרגי ואמיתי עד כאב.

האימה הבלתי פתורה של עיירה שלווה, מודל של איכות חיים, שבה מתגלית לפתע תלמידה מתבוססת בדמה יוצאת לרגע מהכיתה- וכעבור זמן קצר מתגלית בתוך תא שירותים של בית ספר, ואיש לא ראה או שמע כיצד זה קרה. זה הגיע אלינו, וזה בלתי נתפס עד כדי כך שאיש לא מסוגל להאמין שפועל ריצוף אפור וחסר ייחוד, לא מפלצת על טבעית, יכול להיות הרוצח.

* * *
ועוד משהו: חבל שסרטים מהסוג של "רק תאיר יודעת" מטפטפים אל המסך באופן אקראי, בדרך כלל בין עונות השידור. אם רק היו מפיקים קצת יותר מהם, ואורזים אותם תחת גג אחד (בסגנון "60 דקות " האמריקנית או "פנורמה" הבריטית, נגיד), גם הערוצים הגדולים וגם הצופים היו יוצאים נשכרים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...