טלוויזיה: סיום עובדה וההכנות לאירוויזיון
תוכנית סיום העונה של עובדה העניקה לנו סלסלה עיתונאית מלאה כל טוב, בערוץ 1 הכינו את בועז מעודה לאירוויזיון עם תוכנית הקדמה סרבית
אתם יודעים, משהו על "תמונות ישראליות" או "רגעים אישיים", שאיכשהו , זה נמשך עוד מעידן משקפי הקרן של קירשנבאום בערוץ 1 השחור-לבן ותמיד מסתיים בזקנים מתעמלים על שפת הים בבוקר. וגם כתבה מעניינת, גם אם לא נהירה דיה, על שוד שעונים יוקרתי. בקיצור, מגזין עב כרס בגרסתו המצולמת.
אבל לא הרשימה הזו, המעניינת, היא שסיפקה כותרות מהסוג שעושה טוב לתוכניות. מה שכן סיפק רגעי פרומו קסומים היה ציטוט קטן מתוך דברים שאמר היועץ המשפטי מזוז לאילנה דיין, בהתייחסו לפרשת טלנסקי-אולמרט.
מהדורת החדשות של שמונה ציטטה ובנתה ציפיות. אתרי החדשות באינטרנט מיהרו לצטט ולתת קרדיט כראוי. מכולם נוצר הרושם, שמזוז העניק ראיון נדיר ומסקרן. שהאיש שמאוד מעניין לשמוע מה יש לו לומר בימים אלה, פתח סוף סוף את הפה. וכמובן, אצל מי יעשה זאת אם לא אצל המשפטנית?קולגה אילנה דיין. אז שובו אלינו, עוד דקה וגו'.
"זה לא היה אמור להיות ראיון", במילים אלה בדיוק הציגה דיין את השיחה עם מזוז, לכששודרה סוף סוף. מה פתאום ראיון. כחלק מפרויקטון התמונות הישראליות, חשבה דיין לצלם את המסדרונות הריקים של היכל החוק הישראלי. במקרה נתקלה במזוז. במקרה הסכים לדבר. במקרה המצלמות קלטו. במקרה יצאה לעולם כותרת. ואני אומר: נו, נגיד. אך עם זאת, חשד סביר מתעורר פה שמול עינינו נוסד ז'אנר עיתונאי חדש, שעל טיבו צריך עדיין לעמוד.
מדובר באחיינו המודרני של "אוף דה רקורד" המרובע והמזדקן. צרכן האקטואליה הישראלי הפך לציניקן וספקן. קשה למכור לו "מקורבים לחקירה מסרו כי". הוא מריח שטיקים מרחוק. הפגישה-חצי פגישה, הראיון שנולד בטעות מחוץ לרחם העיתונאי, הוא היורש. הוא בועט במוסכמות, מנסה להגדיר אותן בתנועה. סיוון רהב-מאיר ראיינה כך את טלנסקי. במקרה תפסה אותו. ממש במקרה.
עכשיו עשתה זאת דיין. במקרה, בשפה חזותית שמתאמצת להשפריץ ספונטניות. בשיער סתור, בעמידה, במצלמות כתף מתנדנדות.
מה יוצא מזה? יוצא שכולם מרוויחים, בערך. הכתב והמערכת שלו מתהדרים בסקופ, בראיון בלעדי. המרואיין המקרי מראה סימני חיים תקשורתיים ובדרך כלל משלם על כך בהמהום כמה משפטים לא מחייבים.
הוא גם יוצא ממש בסדר: הוא לא התראיין, חלילה, אלא נתפס במצלמה במקרה. פפראצי, לאן התדרדרנו, וכל זה. וצרכני האקטואליה מקבלים, כרגיל, סלסלה עטופה בצלופן, שבתוכה המון קש וקצת ממתקים.
סלובקיה? סלובניה? אולי סרביה? כן, סרביה! שם ייערך בעוד חמישה ימים האירוויזיון. עם כמה עשרות רסיסי מדינות בסביבה, זו תהיה התחרות הגדולה ביותר אי פעם. למעשה, עד כמה שזה יישמע לא סביר, היא תימשך יותר זמן מאשר גמר "הישרדות" - שלושה ימים תמימים.
ערוץ 1, כרגיל, הוא חלק מהחגיגה. ואמש שידר תוכנית "לקראת" שקיבל מהסרבים. מה יש לומר: ישן מהול בחדש. הומור עצי, מנחים שנראים כבובות חלון ראווה משנות ה-70, נופי גלויה דביקים כמייצגים מדינות ולאומים, הכל פה, לא נגענו. וטוב שכך.
מצד שני, לידיעת בועז מעודה, חלק ניכר מהמדינות התחמשו בזמרים/זמרות שאמריקנית היא שפת אמם וקריירה עשירה מאחוריהם. הכינו בשלוף את תירוצי האנטישמיות.
לקראת אירוויזיון, 2008 ערוץ 1
נא להמתין לטעינת התגובות
