גברת טלוויזיה - ברברה וולטרס
אחרי 47 שנים בתעשיית הבידור ובגיל 78, ברברה וולטרס, מגישת החדשות הראשונה בארצות הברית, מסכמת את הקריירה. באוטוביוגרפיה חדשה היא חושפת את הרומן שניהלה עם סנטור אפרו-אמריקני, את יחסיה החמים עם סאדאת ואת עברה המשפחתי המורכב
וולטרס, שהצטרפה לעולם הבידור לפני 47 שנים, הפכה ב-1974 למגישת החדשות הראשונה של המהדורה המרכזית ברשת NBC. בנוסף , הגישה במשך עשור את תוכנית הבוקר של הרשת, הנחתה במשך 25 שנה את תוכנית התחקי?רים 20/20, הייתה לאישה הראשונה שהנחתה את מהדורת חדשות הערב של ABC .
ב-11 השנים האחרונות משמשת גם כחברה בפאנל המנחות של התוכנית הנשית המצליחה, "The View", בה היא מופיעה מדי יום לצד וופי גולדברג, שרי שפרד ורוזי אודונל שעזבה את הפאנל לפני כמה חודשים.
בין לבין, היא גם הספיקה לכבוש כמה פסגות עיתונאיות, ביניהן גם הראיון המפורסם עם מוניקה לווינסקי בשנת 1999, שמשך למעלה מ-74 מיליון צופים ונחשב לראיון הטלוויזיוני הנצפה ביותר אי פעם.
את כל אלה סיכמה וולטרס בביוגרפיה שראתה אור בראשית החודש, "Audition", ושהפכה מיד עם פרסומה לרב מכר היסטרי עם למעלה מרבע מיליון עותקים תוך פחות משבוע.
הציבור, כמו גם כלי התקשורת, נמשכו לסיפורה של המגישה, שגם בגיל 78 נחשבת לאחת המנחות המבוקשות והנצפות ביותר בארצות הברית ושבמהלך עבודתה רבת השנים הפכה לכמעט בת בית בלשכותיהם של הנשיאים האמריקנים שכיהנו ב-30 השנים האחרונות.
גם חייה האישיים, אותם היא חושפת לראשונה על פני למעלה מ-600 עמודים, היוו מקור משיכה עבור מיליוני מעריצים, או נכון יותר מעריצות, ובעיקר עקרות בית שצופות באדיקות בתוכניתה היומית.
"הרבה פעמים אנשים שולחים לי מכתבים ומספרים לי שהם חולמים להיות מצליחים ומאושרים כמוני", היא מסבירה את המניעים לפרסום הספר החושפני. "וכשאני קוראת את זה, חשוב לי להסביר להם שאם רוצים את החיים שלי, זה מגיע עם כל החבילה ביחד".
ואכן, וולטרס, כפי שהיא מדגישה לאורך הספר, ידעה במהלך שנותיה קשיים רבים, בעיקר בנוגע למשפחתה הקרובה. אביה, לואיס וולטרס, יהודי במקורו שנטש את היהדות לטובת אתאיזם, היה מפיק וסוכן שחקנים מצליח ומי שהפך את תעשיית הבידור לחלק בלתי נפרד מנוף ילדותה כבר מגיל צעיר.
אלא שבשלב מאוחר של חייו נקלעה המשפחה לקשיים כלכליים שהובילו לפשיטת רגל ולמצוקה קשה. השפעה גדולה עוד יותר על חייה הייתה לאחותה הגדולה ממנה בשלוש שנים, ז'קלין, שסבלה מאוטיזם ונפטרה לפני 23 שנה ממחלת הסרטן.
פרשיות אהבים רבות נקשרו בשמה של וולטרס, שהתגרשה שלוש פעמים ואף הייתה בעבר זוגתו של אלן גרינספן, עד לאחרונה נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית ואחד הכלכלנים החשובים בעולם כיום.
אך גולת הכותרת היא פרשה אחת, קצרה, שהתרחשה לפני 31 שנה
על פניו, נראה שמדובר בסיפור אהבה בין שני אנשים בראשית דרכם, אלא שהעובדה שברוק לא היה סתם סנטור ממסצ'וסטס וחבר המפלגה הרפובליקנית, אלא הסנטור השחור הראשון שנבחר לתפקיד, היא שמרעידה את אמות הספים של כלי התקשורת, שנשבו בסיפור אהבתם של המגישה הבלונדינית והמהפכן השחור המבוגר ממנה בעשר שנים, שהיה אז נשוי לאחרת.
"בהחלט", השיבה וולטרס לשאלה אם הייתה מאוהבת בברוק, במהלך הרומן שנמשך שלוש שנים. "הייתי מסונוורת, נשאבתי לתוך זה. הוא היה מקסים, מבריק, זה היה פשוט זמן מדהים בוושינגטון".
"אם הקשר הזה היה מתרחש היום, אין לי ספק שהוא היה נחשף תוך מספר ימים", היא מודה. אלא שאז, כאמור, הצליחו השניים לשמור בסוד את מה שהיה קרוב לוודאי מסיים את הקריירה של שניהם, הוא כפוליטיקאי והיא כמגישת חדשות.
אמריקה, כפי שלמדו ולומדים כעת על בשרם כמה פוליטיקאים מקומיים, לא ממש סולחת לאיש ציבור שרומס בפומבי את ערכי המשפחה, במיוחד לא אם מדובר בחבר המפלגה הרפובליקנית.
אלא שבראשית שנות ה-70, ארבע שנים בלבד לאחר הירצחו של מנהיג השחורים המפורסם מרטין לותר קינג, לא רק ערכי המשפחה עמדו על הפרק, כי אם קודם כל יחסי שחורים ולבנים, וכפי שאירע במקרה הזה, קשר רומנטי בין שני הגזעים, מה שהוביל בסופו של דבר לסיום הקשר.
"חבר התקשר והזהיר אותי. הוא אמר שזה הולך להיחשף", נזכרה השבוע וולטרס בסיבות שהביאו לתום הקשר. "זה הולך לחסל לך את הקריירה, ויהרוס גם אותו", הוסיף. "את חייבת לשים לזה סוף".
ואכן , זמן קצר אחר כך סיימה את הקשר שלא נחשף יותר מ-30 שנה. "אני מאמינה שאנשים נשארים במערכות יחסים רעות כי הם באמת רוצים להישאר נשואים. לי תמיד הייתה דרך מפלט", התייחסה לא מזמן למערכות היחסים הרבות שלה. "הייתה לי העבודה, היה לי הרבה כסף, כך שלא ממש הייתי צריכה להילחם באותם ימים קשים".
רבים אולי חולקים על סגנון הגשתה המתחנחן של וולטרס, שלא פעם הפכה ראיונות בלעדיים מתחקיר עיתונאי לטיול בשדות לאור שקיעה, ושלא היססה לפצוח בריקוד וואלס צמוד עם חלק מהמרואיינים, אותם לקחה לא פעם לסיור לאור מצלמות בביתה הפרטי.
אלא שנראה כי איש לא חולק על כך שמדובר ב"מלכת התחקירים" האמריקנית, ומי שהפכה אולי לשריד האחרון לאנשי התקשורת שמלווים את עולם התקשורת המשודרת כמעט מרגע הקמתו, ושיכולה לזקוף לזכותה כמה מהראיונות המדוברים במאה ה-20.
אחד מאותם ראיונות, ואחד המפורסמים בהם, נערך בחודש נובמבר 1977 עם מנחם בגין ואנואר סאדאת, שנתיים לפני החתימה על הסכם השלום ההיסטורי.
אגב, לאחר אותו ראיון, כפי שנזכרת וולטרס בספרה, אמרה לה ג'יהאן, אשתו של סאדאת, כי "את האישה היחידה שאי פעם קינאתי בה, כי סאדאת אהב אותך כל כך".
וולטרס , מתברר, קיבלה את המחמאה בשמחה ומספרת כי "מדובר במחמאה מדהימה מאישה מדהימה שנשארה חברה טובה שלי עד עצם היום הזה". ובאמת, לא רק בגין וסאדאת נפתחו בפניה, אלא גם שועי עולם כמו בוריס ילצין, חוסיין מלך ירדן, עבדאללה הסעודי ומרגרט תאצ'ר.
גם מי שנחשבים אויביה של ארצות הברית פרסו את משנתם בפני המנחה הלבבית, וביניהם הוגו צ'אבס ופידל קסטרו שבמהלך הראיון איתו ניסתה וולטרס להיות נחמדה כל כך עד שתיארה אותו כ"מי שהחירות מתחילה אצלו בחינוך", הערה שלא ממש השתלבה עם סגנון שלטונו הדיקטטורי.
אלא שהספר, כאמור, חושף גם את חייה הקשים של וולטרס כנערה שגדלה בבוסטון. אביה, איש תעשיית הבידור, כמעט ולא היה בבית, ואילו אמה דינה השקיעה את מרבית זמנה בטיפול באחותה שסבלה מאוטיזם.
בנוסף, איבדה המשפחה את הבן הבכור, בורטון, שמת בגיל שנה וחודשיים. וולטרס, כפי שהיא מתארת בספרה, סבלה כנערה ממחסור בתשומת לב מצד הוריה, ובעיקר פיתחה עוינות כלפי אחותה, שהגבילה אותה לא פעם בחייה האישיים.
"אהבתי אותה וריחמתי עליה", היא נזכרת. "אבל במקביל, אני לא סולחת לעצמי עד היום על כך שפיתחתי כלפיה סוג של עוינות. בתור נערה רציתי להביא חברים הביתה ולא יכולתי בגלל מצבה. אם הייתה מסיבה לא הייתי הולכת כי היא לא הלכה. לא הבאתי חבר הביתה כי לה לא היה חבר".
אלא שלאחר שהתבגרה, נתקפה רגשות אשמה על תחושות שחשה בגיל צעיר, וקראה לבתה הבכורה על שם אחותה שהייתה אז עדיין בחיים. "רציתי שהיא תרגיש שהיא חלק ממנה", היא נזכרת. "אבל לצערי זה כבר היה מאוחר מדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
