חסר לי פה קוקוס
אסף שניידר מרוצה מהשיפור הניכר ב"המטבח", אבל מבין שנגד "הישרדות" אין לאף אחד סיכוי, לפחות עד שזו תסתיים ביום שבת
עזרא קדם. צילום: אייל לנדסמן
דרמתי? בהחלט. מרגש? גם. אז למה אני משוכנע ב-99 אחוזים שהעזיבה של שי לא תשמש הבוקר כנושא שיחה בכל פינות הקפה בכל מקומות העבודה בארץ?
באחרונה יצא לי להכיר אדם, שעובד בתור סו שף בחברת קייטרינג גדולה. האיש התעניין לדעת מה אני חושב על "המטבח". עניתי , בדיפלומטיות מסוימת, שאני קצת מתקשה להתחבר. שאני לא מת על אווירת הטירונות גסת הרוח שמשרה קדם, שהסדרה נראית לי מונוטונית מדי - בסך הכל, בכל פרק מבשלים משהו, סופגים צרחות ומדיחים מישהו.
הסו שף הופתע. "אני צופה בכל פרק בעיניים פעורות", אמר , "לא מפספס שנייה אחת אפילו". אחר כך הסביר, שכך בדיוק נראתה תחילת הקריירה שלו. שהוא מזדהה כמעט עד דמעות עם הטרטורים שעוברים המתמודדים האומללים במטבח של קדם.
מה זה אומר? ששנינו צודקים, ובאיזשהו מקום "המטבח" טועה. אני צודק, כי בתור צופה אהבל אני מצפה מהריאליטי שלי שיהיה מניפולטיבי, שקרן, עמוס בפסגות ובתהומות כרכבת שדים בלונה פרק - ובקיצור, לא מציאותי.
הסו שף צודק, כי כנראה (ואין לי סיבה לא להאמין לו) "המטבח" מעבירה באופן אמין את המתרחש מאחורי הקלעים של ענף מסעדנות היוקרה. "המטבח" טועה, כי למשל קחו - אין לכם ברירה, אבל עוד מעט זה נגמר - את "הישרדות". היא מקושקשת, פטפטנית נטולת אירועים, נמתחת ולא אומרת שום דבר על שום דבר. אבל "המטבח" היא עוד ריאליטי בעל נתוני צפייה טובים, בעוד ש"הישרדות" היא תופעה.
כשנותנים לה את הצ'אנס שלה, "המטבח" לא מאכזבת. כמו בטירונות, קדם התרכך, התחיל לשבור דיסטנס, והפך לאבהי.
המתמודדים מעניינים. הגיור של הפורמט הבריטי נעשה בחוכמה, כמו בפרק החתונה של אמש (קשה לדמיין את גורדון רמזי מתחבק עם חתן וכלה על רקע נגניות שמנסרות בכינורות לבנים), אך בשורה התחתונה, היא מעבירה שיעור חשוב ועגום בטלוויזיה: מצב הצבירה של צופה הריאליטי הוא "בבקשה, אל תטרידו אותי עם המציאות שלכם".
המטבח, ערוץ 2
יהיה חם ומגניב
יצא לכם לראות את התחזית החדשה שבסוף תוכניתו היומית של גיא זוהר? לא בטוח שלמישהו - גם בערוץ 10 יש מושג למה התכוון המשורר.
היופי הוא, שהתחזית הביזארית בהגשתו של יותם בל (יש אדם כזה?) היא יציאה כל כך לא שגרתית ומהנה - שהמשורר וכוונותיו ממש לא מעניינים.
בגדול, התחזית של בל היא נעיצת סיכה בבלון הנפוח ששמו חזאי טלוויזיה. בל מפשיט ערום ועריה את המסורת הטלוויזיונית הנבובה הזו. הוא מברך את צופי אל ג'זירה, מלגלג על "נסיים
עם רגע של נחת", מתייאש במהירות מקריאת הטמפרטורות.
בעצם, בל שואל: מה הקטע של הגרפים המטופשים שתמיד יבשרו שיהיה קצת יותר קר ואחר כך קצת יותר חם? ואת מי מעניין אם מחר יהיו 26 או 27 מעלות, אם ברור שאנחנו במאי ומזג האוויר חמים ונטול גשם? במובן מסוים זהו גם הרהור כפירה במבנה המסורתי של מהדורת החדשות.
ובסופו של יום, זו בעיטה שמכוונת לבטן הרכה של ערוץ 10 עצמו. הרי הוא זה שרכש בלא מעט כסף את נסיך החזאים, דני רופ.
היום שהיה, ערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
