מחול בפסטיבל ישראל
גם השנה מעורר פסטיבל ישראל אצל ציבור צרכני התרבות את השאלות על איזה מופע להמר ומה יהיה המופע שיבטיח תמורה מלאה להשקעה הכספית. המלצות למופעי מחול מסקרנים, למתחילים ולמתקדמים
ארבע להקות המחול העכשווי שיתחרו על כיסו של הקהל השנה הן "ענבל פינטו" הישראלית החדשנית, "בלט פרלז'וקאז'" הצרפתית הניאו קלאסית, "גרופו קורפו" הברזילאית השורשית, ו"אנרי אוגויקה" הבריטית המתוחכמת. יוצא מן הכלל בתחרות על כיס צרכן התרבות הוא נמרוד פריד עם "להקת תמי" שמזמין את הקהל לצפות במופע שלו בכניסה חופשית.
המופע הפותח את פסטיבל ישראל וגם מופע המחול המסקרן והמלהיב מכולם הוא הבכורה הישראלית של "הידרה" יצירתם החדשה של ענבל פינטו ואבשלום פולק.
להקתם של השניים מתפקדת יותר כלהקה בינלאומית מאשר ישראלית, והבכורה הזאת מועלית יותר מחצי שנה אחרי הבכורה ביפן, ארצות הברית ואירופה. ההפקה של "הידרה" נעשתה במשותף עם מרכז סאיטמה היפני, כשרוב החזרות התבצעו ביפן, ושני רקדנים יפנים משתתפים בה.
בניגוד לעבודות התיאטרליות שמאפיינות את זוג הכוריאוגרפים, ההשפעה היפנית ניכרת במופע זה, כשאת הדמויות הגרוטסקיות והמוחצנות, מחליפות נערות רומנטיות בשמלות שיפון, נערי סיפון בלבוש דל ואחיד, ואפילו הפאות המעטרות בחלק מן המופע את ראשם של צמד היפנים, משדרות צניעות.
רוב המופע מבוסס על חוויה של משחק, שיווי משקל, ריחוף כמעט חלומי, ובליווי המוסיקה היפנית מודרנית, מתקבלת פנטזיה אקזוטית מסוג אחר מזה שנצפה בעבודות הקודמות של הזוג. יש להניח שיהיו הזדמנויות נוספות לראות את המופע הזה בארץ, ועדיין הוא זה שלוקח את הבכורה.
למרות היצירה המסקרנת של פינטו-פולק, מהות הפסטיבל היא כמובן מפגש עם להקות שלא פוקדות את ישראל בכל שנה.
אנג'לין פרלז'וקאז, היוצר העכשווי הצרפתי, הוא אחד מהכוריאוגרפים הידועים באירופה, ויצירותיו מבוצעות ברחבי העולם, גם על ידי להקתו וגם על ידי להקות רפרטואריות. בסוף שנות השמונים ביצעה להקת בת שבע את היצירה של פרלז'וקאז "כלולות", שתוצג בפסטיבל.
נעמי פרלוב, כוריאוגרפית ישראלית ומנהלת אנסמבל בת שבע בעבר, היתה שותפה ליצירה שנעשתה למוסיקה של סטרווינסקי, והיא גם מלמדת את יצירותיו של פרלז'וקאז' בלהקות המציגות אותן.
"כלולות" (NOCES) נוצרה בסוף שנות השמונים, והיא נחשבת ליצירה האלמותית של פרלז'וקאז. שמונה זוגות של חתנים וכלות בתהפוכות המובילות אותן אל החופה, מציגים מופע בעל אופי אופראי כמעט, שחושף את החוזק העיקרי של פרלז'וקאז', שהוא השימוש המדוייק במוסיקה, ובמרחב הבמה.
הרגשת
כמו פינטו ופולק, מציג נמרוד פריד פרוייקט שהועלה גם הוא לראשונה ביפן, בסוף 2007. פריד, כוריאוגרף ותיק שמנהל את להקתו במסגרת בית תמי ברחוב שינקין בתל אביב, יציג את "פיפ דאנס". שמה של העבודה מרמז על תוכנה.
מאחורי קירות המחוררים בעשרות פתחי הצצה, יכולים הצופים לצפות ברקדנים המפוזרים בחדרים השונים, מבצעים כל אחד את ענייניו. מה שנגלה מבעד לחורי ההצצה הם קטעי ריקוד די צפויים, שמקבלים את הקיק שלו הם זקוקים, מעצם פעולת ההצצה. לא ברור אם יש מסר, אבל קונספט מושך יש, והוא יוצג ללא תשלום ברחבת תיאטרון ירושלים.
חוץ מאלה, יופיעו בפסטיבל גם להקת "גרופו קורפו" הברזילאית, שהופיעה בו גם לפני 11 שנה,אז כמו עכשיו כנראה על תקן המופע האקזוטי, שרוב חלקיו מורכבים מנענועי ישבן נוסח בתי הספר לסמבה בקרנבל הידוע, רק בלי החגיגה הכוללת.
יש במופע גם קטעי מחול עכשווי, אך ברובו נראה שהוא חוזר על עצמו, גם כשהתלבושות מתחלפות. הנחמה הגדולה בו היא אוסף לא מבוטל של רקדנים מיומנים.
עוד להקה שתופיע היא קבוצתו של הנרי אוגויקי הוולשי ממוצא ניגרי, שהופיעה כאן בעבר במסגרת דאנס אירופה, והיא נחשבת לאחת הלהקות המבטיחות בבריטניה. כל אחת מארבע העבודות המוצגות במופע מסקרנות, אלא שהמופע הוא מהסוג שנראה כאן הרבה בין מסגרות הפסטיבלים השונים הנערכים במרכז סוזן דלל במשך כל השנה.
המלצה אחרונה ניתנת למפגשים ולהרצאות שנערכים ללא תשלום לפני חלק מהמופעים, וכדאי לנצלם. ענבל פינטו ואבשלום פולק ידברו עם הקהל בערב הבכורה השני, נעמי פרלוב תדבר על היצירה "כלולות" ועל העבודה עם אנג'לין פרלז'וקאז, ורחל בילסקי כהן, אחת מחוקרות האמנות המעניינות בישראל, תרצה על העיבודים השונים שזכתה להם היצירה הזאת של סטרווינסקי.
נא להמתין לטעינת התגובות
