גרפיטי לעשירים
18 ציירי גרפיטי, הנחשב לאמנות הרחוב, יציגו בסלון תל אביבי למאיון העליון, הנחשב אקסקלוסיבי במיוחד. מנהלי המועדון לא רואים בשילוב בעיה ומצהירים: "אם מישהו מאוד ירצה - נזמין גם אותו לתערוכה"
מאז "מיסד" האמן קית' הרינג את הז'אנר והכניסו לגלריות הנחשבות בשנות ה-,80 שכחו אי אלו אמני גרפיטי בעולם זה מכבר את הפעילות החתרנית בחסות החשכה וההיתקלויות עם המשטרה. את האג'נדה המחתרתית הם המירו במעמד סלבריטאי, ואת ההתגנבויות הליליות החליפו בפתיחות, בהשקות ובשיחות חולין עם אספנים ידועי שם.
עכשיו מגיע הטרנד הזה גם לישראל, או ליתר דיוק, לחלק העשיר שלה. לפני שבועיים נפתחה בסלון "שמונה" התערוכה "גרפיטי במסגרת." בתערוכה מוצגות 18 עבודות של 13 אמני גרפיטי הפועלים בארץ, והיא תוצג עד סוף החודש.
החלל של "שמונה," זו העת לומר, אינו פתוח לקהל הרחב. בדומה ל-Bungalow Eight הניו יורקי, בו לוגמים ג'ורג' קלוני, דמי מור וביל קלינטון מוחיטו בצוותא, מנסה "שמונה" הצעיר ליצור "באז," ולבנות את עצמו כמוקד תרבותי וחברתי חלופי שעליו צריך הציבור לדעת, אך לא ליטול בו חלק, מקום שבו ייווצר התמהיל המושלם בין מיליונרים מדושנים לאמנים מורעבים.
יובל דור, מנהל התוכן של הסלון ושחר עובדיה, אוצר התערוכה, שוטטו ברחובות, זיהו את הפוטנציאל הגלום באמני הגרפיטי המקומיים, וברוח המגמה העולמית החליטו להקצות את חלל התצוגה שלהם לנושא. על אף שהעבודות בתערוכה מוצגות למכירה, גור ועובדיה טוענים כי השיקול האסתטי, ולא המסחרי, היה המרכזי.
גרפיטי בתערוכה
מתוך התערוכה
רשת חברתית חיה ואמיתית
תהליך איתור האמנים לא היה קל כיוון שרובם הגדול נמנע מחשיפה. אף על פי כן, הצליחו דור ועובדיה ליצור קשר עם כ-20 ציירים, שהביעו נכונות ורצון להשתתף בתערוכה. האמנים שנבחרו אינם עוסקים בגרפיטי "קלאסי" (המורכב לרוב מטקסטים וממריחות צבע) ומתאפיינים ברמה אמנותית גבוהה.
"שמונה," שהוקם על ידי עמית רונאל, שי בן צבי ויובל דור לפני כארבעה חודשים, מגדיר את עצמו כסלון פרטי לחברים. סלון על שום מה? על שום שחבריו הידועים והמשופעים יכולים להתרועע זה עם זה בחופשיות מבלי לחשוש לפרטיותם וליהנות מתכנים תרבותיים מגוונים, מאוכל
משובח וממשקאות יוקרתיים, ממש כמו היו בד' אמותיהם.
הגרעין הקשה של הסלון מונה כ-3,000 חברים בגילאי 70-22, שלדברי בעליו "יוצרים רשת חברתית חיה אמיתית." כל חבר יכול להמליץ על חבריו, אך אלו יזכו בשלב ראשון רק להיכנס לרשימת ההמתנה, לאחר שיאשרו אותם יקבלו חברות לשנה אך זו יכולה גם להישלל, עקב התנהגות בלתי הולמת, למשל.
ומה לאמנות ולזה? "כאשר חושפים אמנים בפני מביני דבר," מסביר עמית רונאל. "סוללים את דרכם לשוק האמנות וניתן כך לחולל שינוי ולהשפיע על מפת התרבות".
ומה יעשה מי שרוצה לראות את התערוכה ואינו נמנה על חברי "שמונה" או אורחיהם?
"הדרך להגיע אלינו קיימת," פוסק רונאל. "אם מישהו מאוד רוצה, ויעשה מאמץ לראות אמנות - דיינו. אנחנו כבר נזמין אותו לראות את התערוכה".
נא להמתין לטעינת התגובות
