יש בי אהבה, והיא תנצח
עכשיו זה סופי. קמפיין "זמן תל אביב" נכשל. פרס ישראל לא יוענק לאריק איינשטיין. בריאיון מיוחד הזמר מודה שהוקל לו: "אני יודע שזה בא ממקום טוב וחיובי, אבל בעיני הצורה הזאת של ההערכה היא מלאכותית. האהבה שאני מקבל מהקהל והפידבק, זה העיקר"
כמעט שלושה חודשים נמשך הקמפיין שהוביל "זמן תל אביב" לבחירת מי שלדעת רבים הוא הזמר והיוצר הישראלי האולטימטיבי. חודשיים לפני זה הגיש אורי ארבל, עו"ד תל אביבי וחובב איינשטיין, את הטפסים לבחירתו לאגף פרסי ישראל במשרד החינוך. הוא גם הקים את הקבוצה ברשת החברתית באינטרנט "פייסבוק".
לצד הביקורת על עצם קיום הקמפיין, חזרה ונשאלה השאלה האם אריק עצמו רוצה בפרס והאם יגיע לקחתו במידה ואכן יזכה. התשובה לשתי השאלות, התברר השבוע, היתה כפי הנראה לא.
"כבר בעבר, לפני שנים, שאלו אותי. התעניינו אם הייתי רוצה ונתתי להם להבין שאני לא בעניין", סיפר איינשטיין השבוע. "אני לא... זה מצלצל אולי בנאלי, אבל הפרס היחיד מבחינתי הוא האהבה או הפידבק שאני מקבל מהעבודה. מהאנשים. מהקהל. זה הדבר היחיד שקיים ומזה קיבלתי מעל ומעבר".
אבל גם זה סוג של פידבק, יותר מאורגן אמנם, אבל זו דרך להגיד תודה.
"טקסים ותארים ופרסים הם בעיני יצור מלאכותי. 90 אחוז מהאנשים חושבים אחרת, כולל האנשים בסביבה שלי", הוא אומר בחצי הומור, מנסה בכל הכוח להימנע מלהישמע נפוח, "הבעיה היא שאני לא רוצה לעשות עניין, אבל
זו דרך לגיטימית להביע הערכה, אפילו צורה מאוד יוקרתית, "ממלכתית", להביע הערכה.
איינשטיין דוחה את הדברים. "זה לא שאני נגד זה, או נגד הפרס עקרונית. אין לי משהו נגד זה, פשוט אני אישית לא יכול לשחק את המשחק הזה. מילא כשמדובר בפיזיקאים או בכימאים, או אנשים שעושים דברים חשובים, אבל הם אלמוניים מטבע העיסוק שלהם. זה מילא. כל אדם רוצה הערכה והכרה ציבורית, זה מובן לי, אבל פה, במקרה שלי, זה לא מישהו כזה".
והקמפיין, עצבן אותך?
"אני יודע שזה בא ממקום טוב וחיובי", הוא אומר. "אבל בעיני הצורה הזאת של ההערכה היא מלאכותית. אמרת 'ממלכתי', הוועדות שקובעות את זה, יש בזה איזה קור, זה לא קשור אלי. זה אולי מצלצל כאילו לא לעניין הדיבורים האלה. המשפט המפורסם אומר 'נותנים לך, תקח', אבל אני מרגיש פוץ לעמוד מול ועדות וללחוץ ידיים. מצד שני, אני לא אומר לבטל את הפרס או משהו, אבל אני לא יכול לעשות שקר בנפשי".
אז כל הקמפיין הזה עורר בך בעצם אי נחת גדולה.
"עצם הדיון בזה, יש בזה טרחנות. אנשים אומרים לעצמם עכשיו 'די, יאללה יאללה כבר עם ה'צניעות' הזאת'. אני בכלל לא מרגיש שאני מצטנע, ואני באמת רוצה שיאהבו אותי, זה הרי לא העניין. אני לא רציתי להתעסק בזה, כי עצם העיסוק בזה זה לעשות מזה עניין. מה שחשוב זה הדברים עצמם. העיסוק בדבר עצמו. אני לא בקטע של לנתח ולדבר".
לאחרונה עיריית תל אביב הודיעה שהאירוע המרכזי לחגיגות המאה לעיר יהיה אירוע הצדעה לשירים שלך.
"אני לא מאמין", הוא אומר מופתע לחלוטין. "זה מביך אותי, מביך לאללה. לא קצת מביך, המון".
תבוא?
"מה זה חשוב בא או לא? רוצים לעשות ערב, בסדר. רק שיהיה טוב. זה מביך אותי כי מתעסקים במסביב. אבל אנשים אוהבים את הדברים האלו. העיקר שיהיה יפה, שהעיבודים יהיו טובים. זה מה שמעניין".
די הפתעת את כולם עם הפרסומת החדשה. זה לא בדיוק אופייני לך, או שמישהו ציפה ממך.
"אנשים מאוד אוהבים את זה וגם עשו את זה מאוד יפה. הקטע הזה, ששותלים אנשים סטייל פורסט גאמפ בתוך הסרטים הישנים האלו, אני אהבתי את זה. עשו את זה נחמד ואנשים מגיבים יפה".
אם כבר מדברים על אנשים, אתה לא פוגש אנשים, סתם ברחוב, שממש מתחננים שתחזור להופיע? לא מדגדג לך לחזור להופיע, נגיד להופעה אחת?
"אוי... אני לא רוצה לדבר על זה. תוותרי לי. בחייך, אני לא רוצה להיכנס לזה, לא רוצה לדבר על זה. ממש לא".
הריאיון המלא מתפרסם ב"זמן תל אביב"
נא להמתין לטעינת התגובות
