נקסט טיים
כמה פשוט, ככה יפה. החששות שהממתק של השנה שעברה יאבד מקסמו היו רבים, אבל הם התבדו במהרה. מיה אבידן יותר ממוכנה להתמכר מחדש ל"אולי הפעם", שעלתה בעונה חדשה
וידאו: אולי הפעם nrgtv
"אולי הפעם" מצליחה, כבר בפרק הראשון של העונה השנייה, לכבוש אותנו מחדש, כאשר היא מתקדמת מעולם הדייטים המקריים לעולם מערכות היחסים. אם בהתחלה היה נראה כי כל הגיבורים, מייק (אורי פפר), נגה (ורד פלדמן), עידית (נתי קלוגר), אילן (אקי אבני) וכל השאר המשיכו בחייהם כרגיל, אחרי עשר דקות בפרק הראשון כבר היה ברור כמה כאב ישנו עדיין בין מייק לנגה, או יותר נכון, אצל מייק עצמו, כיוון שנגה נפקדה מהפרק.
הפרק הראשון עסק בעיקר בסגירת מעגלים והכנה לבאות. כל הפרק סבב סביב החתונה של ערן, האקס הפלגמט של עידית. החתונה, שהוציאה את דמותו של ערן מהמשחק ומהסדרה, היוותה מקום מפגש אפשרי ראשון למייק ונגה, עידית ואילן ועידית ויפית, אשתו של אילן. הפרק הראשון הוכיח עד כמה הדמויות התקדמו הלאה, למראית עין, אבל עדיין דורכות במקום. הדריכה במקום היא זו שמאפשרת את העונה השנייה.
לחבורה המגובשת של השחקנים הצטרפו השנה מספר שחקני חיזוק, כמו אורנה פיטוסי המגלמת את דמותה של יפית, שי גולדשטיין, המגלם את גיא בנבנישתי, קולגה של עידית ומציקן כפייתי. נטע ריסקין, שהצטרפה לצוות השחקנים ומגלמת את שירה, חברתו החדשה של מייק, מסתמנת כליאור אשכנזי של שנת 2008, כשהיא אט אט צצה בעוד ועוד סדרות.
מחוברת לקרקע
ויש את דב נבון. נבון, שנטש בשנה האחרונה את "ארץ נהדרת", ממשיך לגלם גם ב"אולי" את הדמות הנוירוטית, הצעקנית וההיפוכונדרית שאנחנו מכירים עוד מתקופת "ארץ", רק שהפעם לא קוראים לה אודי בן דוד פדרבוש, אלא יואל שץ. הדמות של נבון חייבת להפוך לעגולה יותר עם הזמן, אחרת לא תהיה לה הצדקה, והוא שוב יבוזבז על כמה שטיקים קבועים.
עוד נציגות ל"ארץ נהדרת" היא יובל סמו, המגלם את קרלינסקי, הלוזר הגלותי הצברי הראשון. סמו, שדמותו מאזנת קצת את היופי והרהיטות של שאר הדמויות, מציג דמות מדויקת ורגישה להפליא, הפורטת בעדינות על כל המקומות בהם אנחנו, הצופים הממוצעים, מרגישים רגישים וחסרי ביטחון. יובל סמו לא בטוח במראה שלו, לא בטוח בחברה שלו, ולא בטוח בעבודה שלו. חוסר הבטחון שלו כל כך בולט שהוא נותן תחושה שאם
הכל יילך לו, אולי גם אצלנו יהיה בסדר.
יותר מהכל, "אולי הפעם" מחוברת לקרקע ולצופים. כשאנחנו צופים בסדרות יחסים קודרניות, המצולמות בצורה קלסטרופובית ומדכאת, ומכילות דיאלוגים כבדים, אנחנו עלולים לשלוח יד בנפשנו במקום לשלט. "אולי" עושה את הכל פשוט ונגיש. אם בסדרות כמו "להוציא את הכלב" ו"פרשת השבוע" לא קל לצופים למצוא משהו מהם, דווקא הסדרה התל אביבית המובהקת יכולה לדבר אל צעירים ומי שהיו פעם צעירים בכל מקום בארץ.
מיכל קופר-קרן ואריק שגב, יוצרי וכותבי הסדרה, הצליחו לשמר גם בעונה הזאת את קסם הכאבים הקטנים של האהבה. הדמויות ממשיכות לאהוב, ממשיכות לחפש אהבה, ממשיכות לחפש אחת את השנייה וממשיכות לגרום לנו לרצות שאולי הפעם הן ימצאו סוף סוף את מה שהן מחפשות.
"אולי הפעם" יס ישראלי
קסם הכאבים הקטנים. אולי הפעם, עונה 2
יח''צ
נא להמתין לטעינת התגובות
