אבות ובנים בשמי ברלין
"יש הרבה דברים אוטוביוגרפיים בסרט", מעיד עמוס קולק, בנו של טדי קולק ז"ל, על סרטו המוצג בפסטיבל ברלין. ואילו זוכה השנה שעברה יוסף סידר זוכה למחמאות לקראת סרטו החדש
בדרך למלון כבר מחכים לו השלטים של "חסר מנוחה" ליד אזור פסטיבל הקולנוע בברלין בפוטסדאמר פלאטץ. "רסטלס", כפי שקוראים לו בפסטיבל, עם פוסטר ועליו שני כוכבי הסרט: משה איבגי כאבא מחורבן שברח לניו יורק, ורן דנקר הבן. עמוס קולק יודע דבר או שניים על יחסי אב ובן טעונים: הוא בנו של ראש עיריית ירושלים המיתולוגי טדי קולק ז"ל. הוא רומז שגם רן דנקר יודע על זה משהו מהסיפור האישי שלו.
"זה סרט שהוא סיפור על אבא ובן, שהאב חי בניו יורק והבן חי בישראל ומשרת בצבא, והוא מעולם בעצם לא פגש את אבא שלו כי האבא נטש לאחר שהבן נולד", הוא אומר. "הסיפור הוא על החיים של האבא בניו יורק והבן בארץ, ועל העימות ביניהם".
כמי שגר שנים בניו יורק, אפשר להגיד שאתה נהנה להציג את איבגי בניו יורק בצורה מאוד לא מחמיאה?
"אני מציג את איבגי גם עם הדברים השליליים שלו וגם עם החיוביים. אני מציג חתך שהוא לא לכאן או לכאן, וזה בהחלט בא מהניסיון שלי. מאז שהגעתי לניו יורק, בשנות ה- 20 שלי, אני מאוד חצוי. אני אוהב את ניו יורק ואת האנרגיות שלה, והאפשרות לברוח מהארץ ומה שהיא ייצגה אצלי, ומצד שני, אני גם מאוד קשור לארץ, גם בפטריוטיות. זה המקום שבו נולדתי, ועכשיו המקום בו אני חי עם אשתי ובנותיי האהובות, בירושלים. אבל אני לא חושב שהייתי רוצה להיוולד שם, אלא להיות הזר שם. יש בי הרבה דואליות בכל נושא שהוא, וגם כאן יש הסתכלות גם על הצד של האבא וגם על הצד של הבן. זה להראות את המורכבות".
איפה אתה מיישם בסרט את היחסים שלך עם אבא שלך, טדי קולק?
"אני חושב שביחסים שלי עם אבא שלי היה תמיד משהו של התנגשות, זה גם אהבה וגם הרבה התכתשות, ולחיות בצל של הבן אדם ולא לקבל את מה שאתה רוצה ממנו, ומהבחינה הזו יש כאן הרבה דברים אוטוביוגרפיים".
הבחירה ברן דנקר לתפקיד דרמטי הייתה מלווה אצלך בחששות?
"אני למעשה לא ידעתי על רן דנקר כלום, ורק כשהבנות שלי התחילו לראות "השיר שלנו", ידעתי מי זה. כשהוא עשה אודישן עם איבגי היה ביניהם המון מתח, וגם ראיתי מההתחלה שהוא מאוד רוצה. זה היה ברור שהוא רוצה. אחר כך התברר לי שהוא גם מזדהה עם הדמות הזו. הרגשתי שהוא יהיה טוב".
איך אתה מסביר את התקופה הטובה של הקולנוע הישראלי? מה השתנה במשוואה: הקולנוע הישראלי או הקבלה שלו בעולם?
"אני חושב שבמשוואה הזו השתנה הקולנוע הישראלי. בשנים האחרונות יש מימון ויש סרטים ברמה יותר גבוהה, וזה מה שיותר דומיננטי. עדיין אין לי תגובות מקהל אובייקטיבי".
עמוס קולק, חסר מנוחה, רן דנקר, משה איבגי
אוסנת קולק
מייק לי הזועם
וידאו: חסר מנוחה תרבות nrgtv
במקביל , עלה אתמול בפסטיבל סרטו הדוקומנטרי המרשים של ארול מוריס, מגדולי הבמאים הדוקומנטריסטים "נוהל פעולה סטנדרטי", המספר את סיפור ההתעללות והעינויים שהעבירו חיילים אמריקניים עצירים עירקיים בכלא אבו גרייב בעירק, בשנת 2003. מוריס ערך תחקיר מקיף של שנתיים, המבוסס על צילומי הסטילס שצילמו החיילים את עצמם מתעללים בעצירים הקשורים, העירומים והמושפלים. מוריס הודיע שהפרויקט הבא שלו עוסק בצילומי
סטילס שצילמו חיילי צה"ל במלחמת לבנון השנייה.
הזוכה בברלין בשנה שעברה, יוסף סידר, ממשיך לעורר עניין גם השנה בברלינאלה. עיתון הקולנוע ווראייטי ברלין, שיוצא במיוחד בשביל הפסטיבל, הכניס את סידר לעמוד הראשון ופרסם פרטים חדשים על הסרט החדש שלו. מדובר בפיצ'ר שעוסק בווייט הארלאן, בן טיפוחו של יוזף גבלס, האחראי על הפרופגנדה הנאצית של היטלר. הארלאן הואשם בפשעים נגד האנושות לאחר המלחמה, בשל סרטים אנטישמיים חריפים שהכין. "הסרט של הארלאן הוא מזעזע, והסרט הכי מתועב שראיתי מעולם, אבל הוא גם מבריק", אומר סידר לווראייטי ברלין. "הסיפור מאחורי הפקת הסרט הוא עשיר ומורכב, על במאי שעיוור מרוב אמביציה, שמוכר את נשמתו לגבלס וצריך להתמודד עם ההשלכות של ההחלטה שלו".
צפו ברן דנקר מתאפר ב"חסר מנוחה"
נא להמתין לטעינת התגובות
