גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


רוצחים מלידה?

"קל מאוד, יותר ממה שאנחנו חושבים, להביא אדם למצב שבו הוא ירצה להרוג", כך מסביר אירי ריקין את הרציונל מאחורי סדרת התעודה שלו העוסקת ברוצחים. את המניעים לרציחות הוא לא הצליח להבין

לי אור אברבך | 2/12/2007 15:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"יש מישהו שלא חשב פעם על לרצוח מישהו? " עונה אירי ריקין לשאלה אם המחשבה ליטול את חייו של אדם אחר עלתה במוחו, "אני חושב שאחד הדברים המפתיעים הוא איך יש כל כך מעט רוצחים". הערב, שעה לפני חצות, תעלה בערוץ 2 ב"רשת" הסדרה "רוצחים".

ריקין, מבקר ספרות ועיתונאי, מכוון לפניהם של אנשים שלקחו את מעשה האלוהות לידיהם מצלמה ומיקרופון, ומנסה להבין אם עשו זאת בגלל הסביבה שבה
גדלו או בגלל הקוד הגנטי המעוות שלהם. "כשהיינו ילדים כולנו רצינו לרצוח את היטלר", אומר ריקין, "וכשמראים פדופיל בטלוויזיה, תראה כמעט בכל סלון מישהו שאומר:'אם היו שמים לי אותו בידיים, הייתי רוצח אותו'. אני זוכר שהיה איום מסוים על הבן שלי, שיכולתי להרוג מישהו בגללו, ואני חושב שאני לא חריג. קל מאוד, יותר ממה שאנחנו חושבים, להביא אדם למצב שבו הוא ירצה להרוג".

לא חששתם מחיפוש הרציונל למעשי רצח?
"אומרים שכל ספר המתאר את ההיסטוריה של הנאצים יחטא באיזו הצדקה. אותו דבר על רוצחים, יכולים לבוא ולטעון שאם נגיד מה הנסיבות שגרמו לאדם לרצוח, אנחנו נצדיק את זה. אבל התשובה פשוטה מאוד, אנחנו רק מסבירים ולא כל הסבר הוא הצדקה".

יש הרבה ביקורות על סרטים מסוג זה, שהם גורמים האדרה של הרוצחים.
"אני לא מאמין שיש אדם שפוי שיראה את זה ויגיד: 'סבבה, גם לי בא לרצוח'. אני מראה כלבים מוכים שנמקים בבית סוהר. אני לא חושב שהם יכולים להרוויח משהו. האם היית רוצה להיות חבר שלהם? האם היית מצדיק את המעשים האלה? אני חושב שלא. אני נותן לצופה את הכלים להבין איפה האדם שהם רואים מנסה למרוח אותו".

כשישבת מולם חשת אמפתיה?
"לא הרגשתי כלום. יכול להיות שזה סוג של הפרעה שלי. כשאתה יושב בסיטואציה של ראיון כזה אתה נטול רגשות, כמו מכונה שמכוילת להוציא כמה שיותר. לא הגעתי לפינות בנשמה שלי של רחמים או שנאה. רציתי לקבל מהם ולשמוע אותם. התגובה הרגשית הכי חזקה שהיתה לי, היתה בפעם הראשונה שהייתי בכלא וראיינתי רוצחת. כשיצאתי בכיתי. ואני זוכר שהתקשרה אליי ג'ולי שלז (מנהלת מחלקת התעודה של "רשת", ל.א.) לשאול איך היה, ובכיתי. לא ריחמתי עליה, אבל הלחץ של יום שלם בכלא גרם לי להתפרק".

בסופו של דבר הגעת למסקנה כלשהי?
"סיימנו עם יותר שאלות מאשר כשהתחלנו את התהליך. לא הגענו לשום מסקנה. העניין הוא שאי אפשר לנבא. אם תדבר אם אנשי מקצוע, הם ימצאו כל מיני הסברים, אבל אנחנו לא הצלחנו לעשות את זה. הקלות שבה אדם מתפרק מהקודים החברתיים שלו מפחידה. זה לא אומר שכל אחד ירצח, אבל אתה באמת לא יכול לדעת למי זה יקרה".
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
ניווט מהיר
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים