רוצחים מלידה?
"קל מאוד, יותר ממה שאנחנו חושבים, להביא אדם למצב שבו הוא ירצה להרוג", כך מסביר אירי ריקין את הרציונל מאחורי סדרת התעודה שלו העוסקת ברוצחים. את המניעים לרציחות הוא לא הצליח להבין
ריקין, מבקר ספרות ועיתונאי, מכוון לפניהם של אנשים שלקחו את מעשה האלוהות לידיהם מצלמה ומיקרופון, ומנסה להבין אם עשו זאת בגלל הסביבה שבה
גדלו או בגלל הקוד הגנטי המעוות שלהם. "כשהיינו ילדים כולנו רצינו לרצוח את היטלר", אומר ריקין, "וכשמראים פדופיל בטלוויזיה, תראה כמעט בכל סלון מישהו שאומר:'אם היו שמים לי אותו בידיים, הייתי רוצח אותו'. אני זוכר שהיה איום מסוים על הבן שלי, שיכולתי להרוג מישהו בגללו, ואני חושב שאני לא חריג. קל מאוד, יותר ממה שאנחנו חושבים, להביא אדם למצב שבו הוא ירצה להרוג".
לא חששתם מחיפוש הרציונל למעשי רצח?
"אומרים שכל ספר המתאר את ההיסטוריה של הנאצים יחטא באיזו הצדקה. אותו דבר על רוצחים, יכולים לבוא ולטעון שאם נגיד מה הנסיבות שגרמו לאדם לרצוח, אנחנו נצדיק את זה. אבל התשובה פשוטה מאוד, אנחנו רק מסבירים ולא כל הסבר הוא הצדקה".
יש הרבה ביקורות על סרטים מסוג זה, שהם גורמים האדרה של הרוצחים.
"אני לא מאמין שיש אדם שפוי שיראה את זה ויגיד: 'סבבה, גם לי בא לרצוח'. אני מראה כלבים מוכים שנמקים בבית סוהר. אני לא חושב שהם יכולים להרוויח משהו. האם היית רוצה להיות חבר שלהם? האם היית מצדיק את המעשים האלה? אני חושב שלא. אני נותן לצופה את הכלים להבין איפה האדם שהם רואים מנסה למרוח אותו".
כשישבת מולם חשת אמפתיה?
"לא הרגשתי כלום. יכול להיות שזה סוג של הפרעה שלי. כשאתה יושב בסיטואציה של ראיון כזה אתה נטול רגשות, כמו מכונה שמכוילת להוציא כמה שיותר. לא הגעתי לפינות בנשמה שלי של רחמים או שנאה. רציתי לקבל מהם ולשמוע אותם. התגובה הרגשית הכי חזקה שהיתה לי, היתה בפעם הראשונה שהייתי בכלא וראיינתי רוצחת. כשיצאתי בכיתי. ואני זוכר שהתקשרה אליי ג'ולי שלז (מנהלת מחלקת התעודה של "רשת", ל.א.) לשאול איך היה, ובכיתי. לא ריחמתי עליה, אבל הלחץ של יום שלם בכלא גרם לי להתפרק".
בסופו של דבר הגעת למסקנה כלשהי?
"סיימנו עם יותר שאלות מאשר כשהתחלנו את התהליך. לא הגענו לשום מסקנה. העניין הוא שאי אפשר לנבא. אם תדבר אם אנשי מקצוע, הם ימצאו כל מיני הסברים, אבל אנחנו לא הצלחנו לעשות את זה. הקלות שבה אדם מתפרק מהקודים החברתיים שלו מפחידה. זה לא אומר שכל אחד ירצח, אבל אתה באמת לא יכול לדעת למי זה יקרה".