האם סופרמן נימול?
שאלת יהדותו של הגיבור בתחתונים האדומים עומדת בימים אלה במרכזו של ויכוח סוער המתנהל מעל דפי העיתונות הצרפתית. הגורם לדיון: תערוכה חדשה המוצגת במוזיאון לאמנות יהודית בפריז, הסוקרת בהרחבה את הקשר היהודי של הגיבורים המצוירים. גם באטמן, אקסמן וספיידרמן בעניין
"תוריד אותי! אתה מכאיב לי", צורח היטלר ההיסטרי אל סופרמן, שלוקח אותו כבן ערובה ומנחית אותו כמה שניות אחר כך במוסקבה היישר במרפסת של סטלין שצופה באותה שעה בעוד מצעד חיילים בכיכר האדומה. "ג'ו, תכיר את אדולף!", מפטיר סופרמן אל הרודן המשופם של ברית המועצות וממריא גם איתו, דיקטטור בכל יד, כשהשניים מצווחים: "לאן אתה לוקח אותנו?!".
"התחנה הבאה: ז'נבה, שוויץ", עונה סופרמן ומוריד אותם היישר בבית הדין הבינלאומי של חבר הלאומים. זהו. נגמרה מלחמת העולם השנייה.
הקומיקס הזה צויר ב-27 בפברואר 1940, עוד לפני הצטרפותה של ארצות הברית למלחמה, ולפני שלמישהו מיהודי אמריקה היה מושג על שואת יהודי אירופה. הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, שני בני מהגרים יהודים, חיפשו גיבור שיציל את העולם מהנאצים, ומצאו גבר לבוש טייץ כפנטזיה האולטימטיבית לישועה האולטימטיבית שלא באה.
"הצ'מפיון של המדוכאים!", מתנוססת הכתובת על דמותו השרירית של סופרמן, שעף באוויר ומחזיק בידו האחת קצין נאצי בכיר רגע לפני שהוא מעיף אותו לאלף אלפי עזאזלים, בכרזה הרשמית של תערוכה חדשה המוצגת בימים אלה ב"מוזיאון לאמנות וההיסטוריה של היהדות", בלב הרובע היהודי בפריז.
התערוכה אולי עוסקת בגיבורים יהודיים שריריים ומצילי עולם, אבל נראה שיהודי פריז לא לוקחים שום צ'אנס. פסיקה מיוחדת של יוסף סיטרוק, הרב הראשי של יהדות צרפת, התירה להם לאחרונה להסתיר את הכיפה מתחת לכובע מצחייה בשל חשש לתקיפות אנטישמיות. רק בחצר המוזיאון תחת כנפיו של סופרמן מתגלות הכיפות. המוזיאון היהודי בפריז הוא גם המוזיאון המוגן ביותר בעיר האורות, עם חברת שמירה ובדיקות ביטחוניות שלא יביישו גם את מסלול העלייה למטוס "אל על".
זו תערוכה ראשונה מסוגה בצרפת, שמציגה את תפקידם החשוב של יוצרים וציירים יהודים בתולדות הקומיקס של המאה ה-20. בתערוכה 230 יצירות קומיקס מ-1900 ועד היום, ובהן ציורים, ספרים והדפסות של יותר מ-30 יוצרים יהודים.
לא במקרה החליטו אוצרי התערוכה כי בכרזה הרשמית שלה יככב סופרמן, כשהוא מניף באוויר בידו הימנית קצין נאצי צורח מפחד, רגע לפני שהוא מיידה אותו אל מחוץ לכדור הארץ. התערוכה שנפתחה לפני כשבועיים במרכז פריז, כבר עוררה ויכוח סוער בצרפת בשאלה: "האם סופרמן הוא יהודי או לא? "העיתון החשוב והמשפיע ביותר בצרפת "לה מונד" קבע במאמר מנומק שסופרמן
בקומיקס שהופיע בשנים שבהן עוד טרם הצטרפה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, ניכר בבירור רצונם של היוצרים היהודים לראות את ארצות הברית מתערבת במלחמה כבר בראשיתה, כדי למנוע את הקטסטרופה הגדולה מלהתרחש. כאשר איש הפלדה הורס את החומה האטלנטית ואת קו זיגפריד עוד לפני שפלשו בעלות הברית לאירופה, מסופר על שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס מכריז באחת הישיבות בברלין: "סופרמן הוא יהודי!", אבל מה שהיה עלבון קשה מנשוא לגבלס הנאצי הופך לגאווה בתערוכה החדשה.
שאלת יהדותו של הגבר בתחתונים האדומים פתחה דיון ער בעיתונות הצרפתית בעקבות התערוכה הזו. דידייה פסאמוניק, היועץ המדעי של התערוכה, קובע שסופרמן דווקא אינו יהודי, ומסביר: "התפיסה הזו מנוגדת לכל מה שרצינו לעשות בתערוכה הזו. מדויק יותר לומר שסופרמן הוא גיבור לא ארי. בל נשכח שההרפתקאות שלו פונות לרבים. אם נבדוק לעומק, סופרמן בא מהחלל וגדל במשפחה פרוטסטנטית. עובדה, כשסופרמן מתחתן הוא לא הולך לבית כנסת".
סיפור הקומיקס היהודי מתחיל בניו יורק של ראשית המאה ה-20 עם גלי ההגירה ממזרח אירופה. קשיי ההגירה וההשתלבות במציאות הקשה ממילא, גרמו ליוצרי הקומיקס להפליג בדמיונם למחוזות טובים יותר, משעשעים יותר, שהסוף הטוב בהם מובטח. המהגרים היהודים ממזרח אירופה שהגיעו בין 1910 ל-1921 לאליס איילנד והתפזרו בלואר איסט סייד, בברונקס ובברוקלין, התחילו לתאר בקומיקסים קצרים ביומונים ביידיש "די ווארהייט" ו"דר פורווטס" את חיי המהגרים. בקומיקס שלהם הם שילבו מילים ביידיש מהמאמא לושן שלהם, לרוב כמו "נו" או "אוי".
הדור השני למהגרים כבר יצר את גיבור-העל שפתר את כל הבעיות. כך נולד הסופרמן הראשון של שוסטר ושפיגל ב-1938, ואחריו צצו כטייץ אחרי הגשם באטמן ב-1939 וקפטן אמריקה ב-1940. ככל שהמצב בעולם היה גרוע יותר, לסופר-הירו האלה היתה יותר עבודה בהגנה על ערכי הטוב והצדק.
העירוב המוחלט הפוליטי והיהודי בקומיקס התחיל באמת אחרי מלחמת העולם השנייה, והידיעות שהגיעו אל יהודי אמריקה על שואת יהודי אירופה, אלה שנשארו מאחור מחוץ לחוף המבטחים האמריקני. כל זה רק הגביר את רגשות האשם ואת חוסר האונים של מי שהיגרו בזמן לאמריקה וניצלו.
למעשה, כמעט כל יוצרי גיבורי-העל בקומיקס האמריקני היו יהודים: בוב קיין שיצר את באטמן, וויל אייזנר שיצר את הבלש "הרוח", ג'ק קירבי שיצר את "הענק הירוק", את ארבעת המופלאים ואת אקס-מן, ג'ו סימון שהמציא את קפטן אמריקה, וסטאן לי אביו מולידו של ספיידרמן. פנטזיות על גיבורים יהודים בעולם שבו היהודים שיחקו בעיקר את תפקיד הקורבן.
במשך חמש שנים עבדו אוצרי התערוכה הפריזאית הזו בקיבוץ הציורים הנדירים, שרבים מהם הם הקומיקס המקורי בן עשרות השנים. מי שמוביל את סצינת הקומיקס היהודי היום בצרפת הוא יוהאן ספאר, יהודי-צרפתי בן 36 מניס, המוגדר כיום ככוכב הקומיקס היהודי מספר אחת בצרפת, ובעל הסדרה המצליחה "חתולו של הרב", קומיקס שמספר על חתול שמתלבט בסוגיות דתיות יהודיות ופילוסופיות. והוא גם מדבר.
סוגרים את התערוכה אמני הקומיקס הישראלים אורי פינק, רותו מודן, ירמי פינקוס ומירה פרידמן, שמציגים התייחסות ישראלית עוקצנית למציאות, כמו סדרת הקומיקס של פינק על ההתנתקות מעזה לפני שנתיים, שבה נראית מתנחלת מצוידת היטב ועירומה פותחת את ביתה במגבת בלבד לחייל שאמור לפנות אותה, במה שהופך למשגל סוער שמונע את פינויה.
"מסופרמן ועד חתולו של הרב כקומיקס והזיכרון היהודי", המוזיאון לאמנות וההיסטוריה של היהדות. פריז. מומלץ לשלב בביקור במארה. תחנות מטרו קרובות: ראמבוטו ואוטל דה וויל.
נא להמתין לטעינת התגובות
