מייקל שוב נתן לי ללקק לו את הנעליים
גם דמויות טלוויזיה בדיוניות מחזיקות בלוגים. שחר אורן יצאה לרחרח
ברוכים הבאים למוח המעוות של דווייט שרוט, מוכר נייר מצטיין בדנדר מיפלין ויד ימינו של הביג-בוס מייקל סקוט. בניגוד לרוב הבלוגים, שנכתבים על ידי תסריטאים מקצועיים, הזכויות על ההגיגים ב"שרוט-ספייס" שייכות לשחקן שמגלם את דווייט, ריאן ווילסון, בכבודו ובעצמו. "בצילומי הסדרה יש המון שוטים שבהם אני סתם יושב ברקע ליד המחשב שלי, והחלטתי שאני חייב למצוא לעצמי משהו לעשות", סיפר ווילסון בראיון. "אז אם אתם רואים אותי משתלח במקלדת באחת הסצנות, יכול מאוד להיות שאני כותב בבלוג".
ההבדל בכתיבה די מורגש, ודווייט הווירטואלי לא מצליח להיות ביזארי באופן מופלא כמו בסדרה, ולא
מידת עדכון: הבלוג הוקם עם תחילת העונה השנייה, אך לאחרונה מתעדכן בתדירות נמוכה להכעיס. רק שלושה פוסטים הועלו מתחילת 2007. באחרון שבהם מתנצל דווייט על החופשה הארוכה שלקח מכתיבה ומבהיר "אתם בטח תוהים מה עשיתי כל הקיץ. תשתקו. זה לא עניינכם".
ציטוטיישן: "חשוב לזכור: העובדים שתחתיך חייבים לכבד אותך. אם תוכל לשטות בהם ולגרום להם להאמין שבאמת אכפת לך, הם יעשו בשבילך הכל. אפילו רצח, אם יהיה צורך".
שורה תחתונה: העובד המצטיין.
הרעיון להקים לברני סטינסון בלוג הגיע בעקבות אלתור של השחקן, ניל פטריק האריס, בפרק הפיילוט של הסדרה. באחת הסצנות ברני מתרגש לראות שטד החליט סוף סוף ללבוש חליפה כשהוא יוצא לדייט, ומכריז "זה כל כך הולך להיכנס לבלוג שלי!". הבדיחה הלא מתוכננת גרמה למפיקים להבין שברני חייב מדיום שבו יוכל לחלוק עם העולם את משנתו, ולנדב עצות דייטינג ממוחו הוומנייזרי הקודח. וזה בדיוק מה שהוא עושה. הטיפים עוסקים בנושאים קריטיים כמו מה מומלץ להביא למועדון חשפנות ("כרטיסי ביקור מזויפים של מפיקי קולנוע"), איך לזהות אופציה לשלישייה או כיצד להשתגל עם שושבינה ("אתה חייב להתקדם בזריזות של יחידה צבאית, לסמן את המטרות ולהיפטר מהבאד-גייז לפני שהם יספיקו לתקוף אותך"). ויש גם איורים נלווים וקורעים מצחוק.
הבלוג של ברני נכתב על ידי כמה מהתסריטאים הזוטרים של "איך פגשתי" כחלק מניסיון לשווק את הסדרה אונליין, ומושך אליו די הרבה מעריצים משולהבים. "אנחנו לא תמיד בטוחים אם אנשים פשוט משתפים פעולה או שהם משוכנעים שהכל אמיתי", גיחך המפיק קרייג תומס בראיון. "פעם באחת התגובות ברני קיבל הזמנה למסיבה. חבל שהוא לא ממש יכול להגיע".
מידת עדכון: פוסט חדש וסופר-מושקע בכל פעם שמשודר פרק.
ציטוטיישן: "קפטן אחאב רדף אחרי לווייתן לבן וחמקמק. מה האוורסט האישי שלי? תאומות זהות".
שורה תחתונה: לג'נדרי!
רנדי היקי, האח של ארל הוא לא בדיוק הסכין החדה ביותר במגירה, וריבוי שגיאות הכתיב בהתאם. מרבית הפוסטים ב"הממממ מאת רנדי" חסרי פשר משהו, ומוקדשים לניסיונות של רפה השכל החמוד להבין מה זה בדיוק היצור הזה שנקרא מחשב. בחלק מהזמן הוא משוכנע שהוא בכלל מנהל צ'אט סוער ומתקשה להבין מדוע הצד השני של השיחה לא מגיב. "דארנל הסתכל באינטרוובס לפי כמה ימים והיה שם כל מיני דברים כתובים והוא אמר שזה אנשים שמדברים עם מילים אבל לא סוג המילים שאתה אומר אלא הסוג השני שעשוי מאותיות", הוא מגמגם בפוסט הפותח, תוך התקמצנות פושעת על סימני פיסוק. "הוא לימד אותי לעשות ציור שאומר שאתה צוחק, אבל כשהוא כתב אותו הוא לא צחק. וגם לא המחשב שלו".
מידת עדכון: הבלוג טרי יחסית - נפתח בספטמבר, עם תחילת העונה הנוכחית של "ארל". בינתיים מתעדכן אחת לכמה ימים. נראה כמה זמן זה יחזיק.
ציטוטיישן: "זה קול שאני יחול לבוא לקאן ולדבר כי אפחד לא ממש מקשיב לי ומשעמם לי לפאמים ואני יושב קאן כל כך הרבה זמן שהכפות רגליים שלי נרדמו וגם זה קול כי גם קחה לא ידעתי מה לעשות היום. אה כן, אני אוהב ממתקים".
שורה תחתונה: מצפים לפוסט אורח של ג'וי.
מרג'ין הפמן, הצעירה בביצ'ז של ביל הנריקסון, חולקת חוויות מעולם הפוליגמיה עם הרשת ולא חוסכת בפרטים, מה שאומר פוסטים ארוכים ומייגעים יותר מפרק של "אהבה גדולה". הטון אישי מאוד ונגוע בתמימות הילדותית והמעצבנת של הדמות. "אני לא מצליחה לספק את ביל מינית", היא מתוודה באחת הפעמים. "לפחות לא בזמן האחרון. אלוהים, בבקשה שזה בגלל הלחצים שלו בחנות. ובבקשה שזה קורה גם בלילות של ניקי ובארב. אוי, רגע, אני לא באמת מתכוונת לזה". הבלוג, שהפך די מהר פופולרי בקרב מעריצי הסדרה, פוליגמיסטים אמיתיים ושאר משועממים, הופיע יומיים לפני עליית הפרק הראשון של "אהבה גדולה" ב-2006 כיוזמה של הכותבים, שרצו לתת לקהל אפשרות לקבל תובנות עמוקות יותר על מרג'ין. בשנה שעברה, למשל, הם העלו כמה פוסטים שנכתבו כביכול ב-2003, והם מעין פלאשבקים לעברה של הדמות המתארים את יחסיה הבעייתיים עם אמא שלה. שאר הטקסטים כוללים בעיקר דסקוס נושאים שעלו בסדרה, פטפוטים משמימים על ילדים ובישול ומענה על תהיות הקוראים הדחופות, שמתובלים לעתים גם בספוילרים לעלילות הפרקים הבאים. הסיפור על נישואיה הקודמים של האחות-רעיה ניקי נחשף בבלוג לראשונה, וגם העובדה שמרג'ין ההריונית נושאת ברחמה בת.
מידת עדכון: מרג'ין הודיעה באוגוסט האחרון כי היא נוטשת את המקלדת עד להודעה חדשה. כלומר, עד שהעונה השלישית תתחיל.
ציטוטיישן: "אף אחד במשפחה לא יודע, אבל מדי פעם בלילה כשכולם ישנים אני צופה ב'סאות'פארק'. אני מתה על זה".
שורה תחתונה: סחתיין על המאמץ, אבל אפילו לסדרה שלך אין לי ממש כוח.
בלוג עם מעט זיוני מוח והרבה תמונות מחייו של פרנק רוסיטאנו, התסריטאי הקופיף של הגירלי שואו. בין היתר מסביר מר סרקזם איך לעזאזל קיבל את הג'וב בתוכנית ("הכל התחיל כשכתבתי מכתב תלונה לאיזו חברה של סרטי פורנו"), נותן את דעתו על ליז למון כבוסית ("היא נחמדה לאללה, כוסית ולא מכריחה אותי לנקות שירותים או להוציא את הזבל"), ומגלה היכן הוא כותב את רוב החומרים ("באוטובוס. כשאני בעבודה אני בעיקר משחק בפלייסטיישן, גולש באינטרנט ומתעלל בג'נה"). פאן.
מידת עדכון: מרשימה בהחלט. ג'ק דונגי היה גאה.
ציטוטיישן: "אני חושב שבלוגים זה די חנוני, אבל אמרו לי שמלא בחורות קוראות בלוגים, אז הנה אני פה".
שורה תחתונה: אנחנו בטים קנת'.
דווקא שתי דמויות משנה זניחות בקאסט של "האנטומיה" זכו לקבל בלוג משלהן - http://www.seattlegracegossip.com דבי, אחות ב"סיאטל גרייס", וג'ו, הברמן החבר'המן - ושתיהן עסוקות בעיקר בחשיפת פרטים עסיסיים ורכילויות מחייהם של איזי, מקדרימי ושאר המתישים. מסתבר שזה מעניין מישהו, שכן הצלחת הבלוגים הולידה ספר בהוצאת איי.בי.סי שמאגד את הפוסטים הטובים ביותר. "אתמול בערב ישבה כאן חבורה של מתמחים חדשים שדיברו בלי הפסקה על כמה שהם מעריצים את ג'ורג' אומאלי", רוטט ג'ו בבלוגו. "היום כריסטינה יאנג מתחתנת, ובכל זאת היא מגיעה לעבודה", מחזקת דבי. "אם אני הייתי מתחתנת עם ד"ר ברק החושני, סיאטל גרייס היה המקום האחרון שהייתי רוצה להיות בו". כפי שאתם מבינים, אין פה יותר מדי אינפו מעורר, אלא בעיקר רינונים על הפרק האחרון ששודר, והמטרה העיקרית היא לדחוף את הסדרה אינטרנטית. הרעיון להקים את הבלוגים היה של כריס ואן דוסן, האסיסטנט של יוצרת "האנטומיה", שונדה ריימס, שגם משרבט את פניני הרשת לעיל. "רצינו לספר לצופים מה קורה בין פרק לפרק", סיפר בעבר, והוסיף שמיז ריימס קוראת את כל התגובות בבלוגים אחת אחת. ודאי.
מידת עדכון: פוסט-שניים בחודש.
ציטוטיישן: "משהו עובר על מרדית. היא ממש מביכה את עצמה לאחרונה, וזה די משעשע. לפני דקה היא באה אליי ומלמלה 'דבי, יש לך חבר? כי לי יש המוןןןןןןן חברים. והם מה זה חתיכיםםםם. וחזקים. וגבריים. אני אוהבת בניםםםם. אה, כן. בניםםם'. אין מה להוסיף".
שורה תחתונה: קצ'קעס.
הבלוג של קריד ברטון, הבחור היחיד בעולם שמצליח להיות מוזר יותר מדווייט שרוט, התחיל כבדיחה באחד מפרקי "המשרד". בפרק קריד מבקש מריאן להקים עבורו בלוג, וריאן פשוט פותח לו מסמך וורד, מקליד למעלה כתובת אינטרנט פיקטיבית ומודיע לקריד שזה הבלוג. קריד לא שם לב שמשהו לא כשורה, ומתחיל לתקתק חומרים שריאן מגדיר כ"מזעזעים מדי אפילו בשביל האינטרנט". בבלוג האמיתי שלו הוא סולידי יותר, למרבה הצער, אבל יש ניצוצות בלתי נמנעים של טירוף. "הסתיו כבר באוויר", התפייט לאחרונה, "וזה אומר שבעה דברים: בחירות, יום ההולדת של לייל לאבט, החג ההוא שבו רוחות רפאים מקבלות ממתקים, אחד באפריל, קר מדי בשביל לשחק טניס, יש להיזהר מבואשים, והכי חשוב, בייסבול". רוב ההגיגים לא ממש קשורים לעלילה, לדמויות או לעולם באופן כללי, ובעיקר מתארים את המתרחש בתוך ראשו הפסיכופתי של הקריפר. מסקרן, תודו. "לפעמים כשאני חולה, או עצוב, אני שותה חומץ", הוא משתף. "אני אוהב את כל הסוגים: בלסמי, וודקה, מיץ תפוזים, עלים". "אתמול עשיתי תאונת דרכים ונמלטתי מהמקום", הוא מציין באדישות. "לא היה נראה שהמצב כזה גרוע. הבחור סתם עשה מזה ביג-דיל, אבל קאם און - כלבים לא חיים לנצח".
מידת עדכון: פסיכית למדי. פוסט בשבוע, כל שבוע.
ציטוטיישן: "לעבוד במשרד זה בסדר, אבל הייתי מעדיף להיות מיליונר".
שורה תחתונה: זוכה פרס הדאנדי לשנת 2007.
ויש גם דמויות שפותחות לעצמן עמוד במייספייס.
• מקדש ההערצה העצמית של ג'וני דרמה. שווה.
• המייספייס של קלייר בנט מוכיח בעיקר שיש לה כישורי כתיבה של, אהמממ, צ'ירלידר.
• העמוד המושקע של דקסטר, עם טפטים, אייקונים, עדכונים ושאר קשקושים שלא כל כך מתאימים ברוחם לקילר.
• דה קארבר, הרוצח משסף הפנים שצמרר בעונות השנייה והשלישית של "ניפ/טאק", בעמוד רשמי שחשף רמזים לזהותו לפני שנחשפה.
• אלכס, הבת של רוסו ב"אבודים", מספרת חוויות מהאי. ואל תפספסו את הלינקים לעמודים של ג'ייקוב ושל המפלצת.
נא להמתין לטעינת התגובות
