ראשי » תרבות » ספרות

Undo: טוקבקים

ל-2: עמוק בפנים, זאב חספר יודע שהוא חייב לנו התנצלות על הטוקבקים

טוקבקים: אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם, נכון? מקסימום חצי נכון. ברוב העולם מסתדרים בלעדיהם. הניו יורק טיימס, הגרדיאן או לה מונד מספקים את הכתבות שלהם בפורמט שקט ונטול תגובות, מקסימום עם איזה בלוג או פרויקט אינטראקטיבי פה ושם כדי לתת לקוראים עם מה להתעסק, ולא נרשמה מחאה המונית נגד סתימת-הפיות האליטיסטית הבוטה. אז איך קרה שבישראל הטוקבקים נחשבים לאוויר-לנשימה של האינטרנט, לנושאי הדגל של חופש הביטוי? התשובה פשוטה: חספר, זאב חספר, ממייסדי ynet והעורך הראשי הראשון של האתר.

כמו ההברקה העסקית ההיסטורית של הדבקת הצ'יפס כתוספת מתבקשת להמבורגר, כמו הפרסומות שלימדו את ישראל או-אז באייטיז ששמפו בלי קונדישינר זה "להפסיק את החפיפה באמצע", בא חספר ביום מר ביוני 2000 ואילף את הרשת הישראלית לחשוב שהטוקבק הוא השלמה מתבקשת וחיונית לכתבה עיתונאית – שלא לדבר על היותו זכות יסוד מקודשת של אזרח האינטרנט.

טוב, נהיה הוגנים: רעיון התגובות לתוכן מערכתי נולד בחו"ל, באתר ZDnet. וגם בישראל היו לו מספר אבות – נענע השיק טוקבקים בהפרש של מספר ימים מ-ynet, ואפילו ותיקי האתר לא זוכרים מי בדיוק הקדים את מי. אבל מישהו צריך להתנצל על זה, לעזאזל, ומכיוון ש-ynet סומן כאתר שטבע את דמותו של הטוקבק הישראלי, ומאחר וחספר הוא גם ממייסדי ynet וגם ממנכ"ל היום את נענע 10, הוא נראה לנו כמו המטרה הטבעית ביותר לאצבע המאשימה.

חספר, אתה אשם בטוקבקים. תתנצל.
"אין ספק שאני אשם בפופולריזציה שלהם. זה מסוג הדברים שאתה אף פעם לא יודע אם איזה אתר קטן עשה את זה לפני זה, ואני לא רוצה לקחת לעצמי את הקרדיט שאני הראשון, אבל אין ספק ש-ynet הפך את זה לחלק מחיי היומיום. אין מי שלא יודע מה זה טוקבק עכשיו, שלא לדבר על כמות האנשים שמשתתפים בחגיגה הזאת. להתנצל אני לא ממש רוצה, כי אני עדיין חושב שזו היתה החלטה מאוד נכונה".

אין שום חרטה? שום תחושה של אולי היינו צריכים לעשות את זה בצורה אחרת?
"חרטה בוודאי שאין פה. אני חושב שזה היה מהלך מאוד נכון, גם שיווקית ל-ynet, וגם הבהיר בצורה מאוד חד-משמעית את ההבדל בין עיתון לאינטרנט".


התנצלות אנחנו לא מקבלים, אבל חספר מוכן להודות שהטוקבק ממוקם קרוב יותר לתחילת האבולוציה. "בסופו של דבר זה שלב עוברי של משהו שאמור היה להתפתח, והוא אכן במידה רבה התפתח. הטוקבקים לא מונעים את קיומם של הבלוגים, ולא מנעו גם את קיומם של הפורומים, ששם

הדיון יותר רגוע, או הדיונים בצ'טים, שהם יותר קרובים לטוקבקים, אבל זה משהו בכל זאת יותר מפותח. כל השיח של הגולשים ביניהם וביניהם לבין האתרים זה משהו שמתפתח כל הזמן, ועדיין זה לא הסוף – הקהילות החדשות, פייסבוק למיניהן, זו צורה נוספת, הרשתות החברתיות. כל הדברים האלה שאני מזכיר כרגע הם דברים שונים אבל על אותו ציר, והטוקבק היה בעצם הדבר העוברי ביותר, ההתחלה, הפרהיסטוריה בעצם".

הנבט של תוכן גולשים, אפילו?
"ודאי. הביטוי הראשון לתוכן גולשים היה הטוקבק. הפורומים באו לפניו, אבל הטוקבק הוא תוכן גולשים מיידי, ממש instant gratification לגמרי, והקצב הוא אחר שם. זו צורה מאוד פרימיטיבית, לא במובן הרע של המילה, אלא שלב מאוד מוקדם בתוכן הגולשים ובתקשורת בין גולשים. אפשר לבוא תמיד בגישה סנובית ולהגיד 'זה לא דיון'. אבל מה זה לא דיון? הכל זה דיון. כשאתה הולך למגרש כדורגל, אתה לא מצפה שישירו שירי הגבעטרון ביציעים. אתה יודע לאן אתה הולך, זה חלק מכללי המשחק וזה בסדר. לא רק שאני לא מתנצל, אני מבטיח שעכשיו שיש הזדמנות חדשה ונוספת להביא את העולם הזה למקום חדש, אני בהחלט מתכונן לעשות את זה".

מה עתיד הטוקבקים?
"בבסיסו המונח טוקבק הוא מאוד מוגבל – אתה מגיב למשהו וזהו. אני כן מדבר על שיח [...], לקחת את הטוקבק הפרימיטיבי ולהרחיב אותו מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד. חלק מזה זה כלים טכנולוגיים, שיהיה יותר נוח לעשות את זה, לתקשר בנוחיות בלי להרגיש ששמו לך מכשולים בדרך, וחלק זה אווירה של אתר, שמעודד את השיח הזה".

חספר, התנצל על הטוקבקים!
קליק »

מיטניק, התנצל על ההאקינג!
קליק »

חבוט, התנצל על הפקאצות!
קליק »

סוני, התנצלי על רוגלת הרוטקיט!
קליק »

פאלמן, התנצל על האמוטיקון!
קליק »

תייס, התנצל על ניתוב השיחות!
קליק »

ג'ובס, התנצל על הוזלת האייפון!
קליק »

פרופסט, התנצל על הקיוביקל!
קליק »

קאנטר, התנצל על הספאם!
קליק »

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...