רגע עם רגאיי
מי שלא הלך למודסלקטור ביום שישי בברזילי, בטח הלך לראות את הסאונדסיסטם "סטון לאב", ביחד עם רביד אורן, שגם דיברה איתם במונחים ראסטאפריים על כל מיני דברים
וידאו : תרבות sone love nrgtv
17 שנים מאוחר יותר הרגאיי כאן - מושרש בתודעה הישראלית עמוק יותר מאי פעם. מוש בן ארי, יוסי פיין והאקסנטריקס, התקווה 6, דודו טסה, שוטי הנבואה, שב"ק ס' ומוקי, הם ההוכחה המוזיקלית להשתלבותו ביצירה המקומית. הרגאיי זוקף ראש בגאווה ומציג סצנה נאמנה, שמילים כמו ג'ה, בבילון, גנג'ה וריספקט אינן זרות לה. בשנים האחרונות מגיעות לציון דמויות צבעוניות דוגמת לי סקראץ' פרי, המפיק האגדי ההזוי, בוג'ו בנטון שנחשב לאחד הזמרים המובילים בעולם וקפלטון שעורר בארץ מחלוקת בשל מסריו ההומופוביים.
במקביל צומחים כאן שלל סאונד סיסטמים, מסורת ג'מייקנית שהחלה בשנות השישים. הסאונד סיסטם מורכב מצוות הכולל בין השאר תקליטן ואם סי, שהוא מנחה שגם שר על רקע המוזיקה ומציג את הערב. בסוף השבוע האחרון הופיעו בקומפורט 13 בתל אביב רורי וזון, שני נציגים של סטון לאב, אחד הסאונד סיסטמים המצליחים בעולם (רורי כבר הופיע לפני שנתיים בארצנו הקדושה).
עריכה: ענבל שמביק, צילום: דני דגן
לבד על הבמה
רורי גיליאן נחשב לתקליטן מבריק. הוא הגיע בגיל צעיר מאנגליה לאי הקאריבי, ומיד התחבר לתרבות הסאונדסיסטים של ג'מייקה. בשנת 1984 הוא החל לעבוד עם ווינסטון פאול (fadah pow), שצירף אותו לצוות הסאונד סטון לאב. ביחד הצליחו השניים לשלוט כסאונד סיסטם המוביל בג'מייקה, דרך אירועים הומי אדם ושלל אורחים על המיקרופון. סטון לאב הצליחו לפרוץ גם מחוץ לגבולות ג'מייקה, והופיעו בארה"ב, באירופה, ביפן
ובישראל. כיום מונה הצוות יותר מ- 15 אנשים, שמנגנים ברחבי העולם.
בישראל ניגן רורי במשך שעות ארוכות סט פסיכדלי של רוטס, דאנסהול ודאב, שכלל בין השאר קטעים נהדרים של מובאדו ומארסיה גריפיתס, וקטעים מיוחדים שהקליטו לו אמני רגאיי מובחרים, והצליח להוכיח שוב מדוע הוא נחשב לאחד התקליטנים המובילים בג'מייקה. חבל רק שזון שותפו לא הצטרף לחגיגה המוזיקלית והותיר את רורי לבד על הבמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
