מגה-בס
הבסיסט הישראלי אבישי כהן נחשב היום לאחד מאנשי הג'אז המוערכים ביותר בעולם, לא פחות. לפני 15 שנה, כשנחת עם שני חבריו בחוסר כול בניו יורק, זה נשמע כמעט מופרך. עכשיו הוא סוגר מעגל בדיסק הופעה חיה שהוקלט במועדון הבלו נוט האגדי
"היום הסתובבתי לא רחוק מכאן, בוושינגטון סקוור פארק, ונזכרתי כיצד אבי לייבוביץ' ואני ניגנו שם וברגע שהיה לנו מספיק כסף, הלכנו לקנות המבורגר וסיגריות". הקהל במועדון צוחק, ובצדק. מים רבים זרמו בנהר ההדסון ב-15 השנה האחרונות, אבישי כהן כבר מזמן לא מנגן בשביל כמה דולרים ברחובות, ובכלל, אמריקנים נורא אוהבים סיפורי הצלחה.
יום שישי לפני שבועיים, בבית הוריו בשואבה, סמוך לירושלים, אבישי כהן מספר על הדיסק והדי-וי-די החדשים שלו, ועורך סיכום דרך של 15 שנה בניו יורק. "באתי ללמוד שם, אבל הייתי חייב להתפרנס. אז עבדתי קצת במובינג ובשיפוצים, וניגנתי עם אבי בכל מיני מקומות. זה לא שילוב סטנדרטי, טרומבון וקונטרבס, ואנשים אהבו אותנו ונתנו לנו כסף. לפעמים השוטרים גירשו אותנו מוושינגטון סקוור, אז נאלצנו לנדוד בין פארקים שונים וניגנו אפילו בסאבווי. היה מסובך להיגרר עם הקונטרבס, אבל אהבתי לנגן בחוץ, כי פגשתי נגנים שונים ושיפרתי מאוד את הסאונד שלי, כתוצאה משעות ארוכות של נגינה".
"היה משהו מקסים בתמימות שלנו", נזכר גם אבי לייבוביץ'. " לא חושב שהייתי עושה את זה היום, אבל זו הייתה תקופה נפלאה, חוץ מהעובדה שהיה קר נורא בחורף".
אמצע שנות ה-90 היה תקופה מצוינת לג'אז בניו יורק, הרבה בזכות מועדון מרתף זעיר בשם סמולס, שבו היית חייב להיזהר עם כוס הבירה שלך כי נגן טרומבון נלהב מדי היה יכול להפיל אותה מידך. היה צפוף בסמולס וזה הורגש באינטנסיביות של הנגנים ובאנרגיות של הקהל. "כולם ניגנו שם", נזכר כהן, "כל מי שהיום הוא מישהו בג'אז". כהן ניגן שם עם חבריו מישראל ומוזיקאים נוספים בתחילת דרכם, כמו בראד מלדאו והמתופף שלו דאז, חורחה רוסי.
אבישי כהן חייב הרבה תודה לרוסי. היה זה המתופף הבלתי נלאה, שהמליץ לנגן הפסנתר הפנמי המצוין, דנילו פרז, לצרף את כהן לשלישייה שלו. עם המתופף ג'ף וואטס, הם הוציאו בלייבל אימפולס את הדיסק הנהדר "פנאמונק". את ההישג של הדיסק הזה אפשר לתאר כבנייתה של תעלת פנמה, המחברת בין האוקיינוס המוזיקלי של תלוניוס מונק לאוקיינוס המוזיקה הדרום אמריקנית. "פתאום כולם ידעו מי אני", מספר כהן, וחיוך זעיר של שביעות רצון עולה על שפתיו, "זו הייתה תקופה נפלאה, ושיאה היה כאשר צ'יק קוריאה הזמין אותי לנגן איתו".
ב-1997, כשכהן הופיע עם הטריו של דנילו פרז בשיקגו, ניגש אליו אדם שסיפר לו כי הוא עובד עם צ'יק קוריאה, ושאל אם יש לו הקלטה שיוכל למסור למוזיקאי המהולל. "בדיוק הקלטתי ימים ספורים לפני כן את הגרסה הראשונה לדיסק שלי 'אדמה'. נתתי אותה לאיש, אבל לא תליתי בכך תקוות רבות. אחרי שבועיים צ'יק קוריאה טלפן אליי. בהתחלה חשבתי שעובדים עליי, אבל בהמשך הבנתי שזה באמת הוא".
קוריאה אהב את "אדמה" מאוד. הוא אמר לכהן שכבר שבוע הוא לא מוציא אותו מהמערכת במכוניתו, אבל רצה להקליט את הדיסק מחדש בהפקתו המוזיקלית, ולהוציא אותו בחברת התקליטים שלו. לא רק תקליט מצוין וגורף תשבחות יצא מאותה הקלטה, אלא גם ההרכב החדש והטוב ביותר של צ'יק קוריאה בשנים האחרונות, Origin, שמרבית נגניו השתתפו בהקלטת "אדמה".
"לא האמנתי שאני מנגן עם צ'יק קוריאה", כהן מחייך. "מדי פעם הייתי צריך לצבוט את עצמי. קוריאה הוא אחד מענקי הג' אז אי פעם במקוריות שלו, בתעוזה ובזרימה המוזיקלית".
ההערכה מתברר הייתה הדדית. את הפרגון הרב שנתן קוריאה לכהן, ניתן לראות בווידאו ההופעה של Origin בפסטיבל הג'אז במונטריי שבשוויץ. "ניגנתי כבר עם בסיסטים רבים", אומר קוריאה לקהל, "אבל הבחור הזה מישראל הוא לא רק בסיסט מוכשר, אלא גם מלחין מצוין ואדם נפלא".
" אני חושב שצי'ק נורא אהב אותי", מסביר כהן, "בגלל העובדה שגם אני מנהיג הרכבים. נהגנו לדבר הרבה מוזיקה והייתי מעין הקונסיליירי המוזיקלי שלו".
אבל לפי הסיפורים, נראה שעבר חתול שחור ביניכם שגרם לפרידה. היום אתם בקשר?
"כבר לא. חוץ מגלויית ברכה סטנדרטית לראש השנה שהוא שולח לי כל שנה אין קשר. דווקא שלחתי לו אי-מייל לפני כמה חודשים אבל הוא לא ענה לי".
מוטיבים ישראליים
המאפיה הישראלית
הקריירה של אבישי כהן נסקה אל על לאחר התקופה שבילה עם קוריאה. הוא הופיע ברחבי העולם והקים הרכב טריו משובח עם מארק ג'וליאנה בתופים וסם בארש בקלידים. מגזין הג'אז "דאון ביט" כתב עליו שהוא יוצר "בעל חזון ג'אז בממדים אוניברסליים", ה"בס פלייר מגזין" הכתיר אותו כאחד ממאה הבסיסטים המשפיעים ביותר במאה ה-20 ומבקר המוזיקה הבריטי הנחשב ג'ון פורדהאם ציין בהשתאות כי "נגינת הבס של כהן יוצאת מן הכלל, האינטואיציה שלו נפלאה, ויש לו טון שלם ועגול אפילו כשהוא מפיק את הצלילים הקשים ביותר".
מי השפיע עליך מוזיקלית?
"ג'קו פסטוריוס ואמא שלי".
אמא שלך?
"כן. אמא שלי שמעה בבית מוזיקה קלאסית ולאדינו, והיא דחפה אותי לנגן, אז ניגנתי פסנתר קלאסי זמן רב. לא מזמן הוצאתי לה כמתנה תקליט, שבו היא שרה שירי לאדינו ואני מלווה אותה בבס ובפסנתר".
מלבד תקליט הלאדינו לאמא, לאחר "אדמה" ב-1998 הוציא כהן שישה אלבומים, לא כולל את אלבום ההופעה החיה שיצא החודש. את תקליטיו האחרונים הוציא כהן בלייבל התקליטים שלו "Razdaz".
אחד הדברים המאפיינים ביותר
את התקליטים וההופעות של קהילת הג'אז הישראלית המצליחה בניו יורק הוא שילובה של מוזיקה ישראלית ברפרטואר שלה. הגיטריסט גלעד הקסלמן והקלידן עומר קליין מרבים לשלב לחנים של מתי כספי, הנשפנית ענת כהן אוהבת מאוד את סשה ארגוב, וגם אבישי כהן אינו יוצא דופן בכך. מלבד המוטיבים המזרח תיכוניים הבולטים למדי בכל תקליטיו, אחד משילוביו היותר מוצלחים הוא בתקליט "Continuo", שם ביצע עיבוד משלו לשיר "אני מאמין" ( "שחקי שחקי" ) שכתב שאול טשרניחובסקי, הלחין טוביה שלונסקי (אביו של המשורר אברהם שלונסקי) ושר יפה ומזמן, אריק לביא.
"יש התמקדות חזקה בשורשים כשאתה חי בנכר", אומר כהן, "יש בי הרבה געגוע הביתה, ואני חושב שהמוזיקה הזאת עוזרת להתגבר מעט".
מה גורם לנגנים הישראלים להצליח כל כך בניו יורק?
"אני חושב שזו בעיקר הפתיחות שלנו, נוסף לעובדה שג'אז זו מוזיקה מלאת פתיחות. בנוסף, יש המון רצינות ומסירות מצד הנגנים הישראלים בניו יורק ומובן שמדובר בנגנים מעולים. לדעתי הצנועה, הדור שלנו, עומר (אביטל), אבי (לייבוביץ') ואני פתח את הדלת, ועכשיו יש שם מעולה לישראלים בניו יורק".
מה אתה מתכנן לעתיד?
"אני ממשיך להופיע בסיבובי הופעות. התקליט הבא שלי הוא תקליט שבו אני שר".
הפכת לזמר?
"ממש לא. הגדרות כמו זמר גדולות עליי, אבל אני מאוד אוהב לשיר. אמא שלי אגב שרה בתקליט החדש שיר בלאדינו, בליווי רביעיית מיתרים".
שתי הצלעות הנוספות של משולש חלוצי הג'אז הישראלים, אבי לייבוביץ' ועומר אביטל, נחלו במשך השנים אף הם הצלחה לא מבוטלת בניו יורק. לייבוביץ', שהופיע עם הטרומבוניסט האגדי סלייד המפטון (שעובד כיום עם כישרון ישראלי נוסף, יונתן וולצ'וק), חזר לישראל לפני כמה שנים, והוא מנהיג הרכב גדול ומצוין בשם האורקסטרה.
"אבישי כהן כוכב", אומר לייבוביץ', " בזה אין כל ספק. אני לא יכול לשים בדיוק את האצבע על הסיבה לכך. אני יכול להגיד שיש לו המון כריזמה, נגינת הבס שלו היא ברמה וירטואוזית ממש, ויש לו סאונד שבסיסטים רבים בעולם לומדים ממנו. לך תדע מה יקרה איתו בהמשך ".
נא להמתין לטעינת התגובות
