על הסכין
בגיל 38, עם בעל ושני ילדים, קתרין זיטה ג'ונס סוף-סוף נכנסת למטבח. בסרט החדש שלה, "אהבה בתפריט", היא מגלמת שפית פדנטית שהסו-שף החדש שלה מוציא אותה מאיפוס. אך האם הצילומים עשו לה חשק לבשל משהו למייקל ולילדים? לא צריך להגזים
עלילת סרטה החדש "אהבה בתפריט", המבוסס על "המטבח של מרתה" הגרמני מ-2001, הועתקה לארצות הברית. בקומדיה הרומנטית הזאת, זיטה ג'ונס היא קייט, שפית ראשית של מסעדה יוקרתית במנהטן. היא מנהלת את המטבח בקפדנות ובדייקנות, עד שלצוות המטבח מצטרף סו-שף חדש בשם ניק, שמגלם ארון אקהרט ( "תודה שעישנתם", "מכתבי אהבה" ). ניק מערער את מסירותה המתמדת של קייט למקצוע שלה, מה שגורר אפילו רומן, וכאילו לא די בכך, לתוך הקלחת הרותחת הזאת מצטרפת גם אחייניתה הקטנה של קייט, שעוברת במפתיע לגור איתה.
לרגל עליית הסרט למסכים בישראל, התפנתה הגברת זיטה ג'ונס לריאיון במלון ריג'נסי בניו יורק, והדבר הראשון שהתברר הוא שאת הסרט המקורי, שעליו מבוסס "אהבה בתפריט", היא בכלל לא הכירה קודם.
"ראיתי אותו בפעם הראשונה לאחר שקראתי את התסריט, והתאהבתי בו לגמרי", היא מודה. "זה סרט נהדר עם שחקנים מצוינים, שצריך להישאר כמות שהוא, אבל מכיוון שהוא דובר גרמנית הוא פנה לקהל מצומצם יותר. לא ניסינו ליצור סצנות חדשות. הגרסה שלנו היא פשוט מבט רענן על התסריט המעולה של סנדרה נטלבק. היא גם ביקרה כמה פעמים על הסט".
אז את התסריט היא אהבה. נשאר רק לברר אם גם הנושא קרוב ללבה. האם המטבח הוא החדר האהוב עליה בבית. "אני נמצאת בו כל יום. אני צריכה לעבור דרכו", היא עונה בנימוס.
למטה: הטריילר של "אהבה בתפריט"
כשבודקים יותר לעומק, מדוע זיטה ג'ונס לא מוצאת את עצמה במטבח, מגלים שגם בבית הוריה, אי שם בוויילס, בריטניה, המטבח לא היה מוקד העניינים. "אמא שלי הייתה טובה מאוד בלחמם אוכל", היא אומרת. "כשיש לך שלושה ילדים, שני כלבים ואפס עזרה, העיקרון היה לאכול כמה שיותר מהר. ובכל זאת, בימי ראשון היינו יושבים לארוחה משפחתית, שכללה את מנת הצהריים הבריטית הקלאסית:
מייקל מבשל?
"לא, רק פנקייקים. בעצם, הוא גם הופך לרודן כשעושים ברביקיו. הוא לא נותן לאף אחד לגעת בזה".
לא היה לך פעם איזה מקרה של שריפה במטבח?
"זה קרה כאן, בניו יורק, בתקופה שיצאתי עם מייקל וניסיתי להרשים אותו בכישרון הבישול שלי. המטבח לא נשרף, אבל כמה להבות פרצו מהמחבת, ובמקום להשליך עליה מטלית רטובה, רצתי למייקל וביקשתי את עזרתו - לא הדבר הכי נכון לעשות במקרים כאלה".
אז איך הסתדרת עם לימודי הבישול לקראת הסרט?
"קיבלתי הכשרה של שבועיים וחצי במסעדה בניו יורק, מה שנראה מאיים ממבט ראשון. התחלתי בקיצוץ, חיתוך וטיגון, ובתוך כמה ימים הרגשתי הרבה יותר בנוח. תוך שבוע כבר עבדתי במטבח עם המקצוענים. היה מרתק לראות כמה השקעה מוקדשת למה שמגישים במסעדות. אחורי הקלעים של המסעדה נראו לי כמו תיאטרון. אף שכולם עסוקים והחדר רועש מאוד מצעקות מלצרים ונקישות של צלחות, מחבתות וסירים, כשמתעלמים מכל זה ההתנהלות שם נראית כמו בלט. כולם מילאו את התפקידים שלהם בלי להיתקל זה בזה. הם נעו בחינניות אחד סביב השני ו-40 מנות הוגשו באותו הזמן. ממש מרשים".
עשית שם עוד דברים חוץ מלבשל?
"נתנו לי גם למלצר. זה היה מפחיד וזה גרם לי להעריך מחדש מלצרים. הבחור הראשון שהייתי צריכה לשרת היה הלקוח הרע בהתגלמותו. עמדתי מולו עם הידיים מאחורי הגב לאחר שתיארתי בפניו את רשימת המנות המיוחדות ששיננתי. הייתי בטוחה שהוא יזהה אותי, אבל הוא קרא את התפריט ולא טרח אפילו להרים את הראש ולהסתכל עליי. כששאלתי אותו אם הוא רוצה לשמוע המלצת השף מהי, הוא אמר לי 'ששששש!'. שעה אחר כך מישהו שאל אותי אם אמרו לי פעם שאני דומה לקתרין זיטה ג'ונס, ואני עניתי שאומרים לי את זה כל הזמן ושזה משגע את הבוס".
הסרט שיפר את יכולות הבישול שלך?
"אני לא יודעת לבשל, אז אני לא מכינה מנות מרשימות במיוחד או מנסה דברים חדשים כשאני מזמינה אורחים לארוחת ערב. אני אוהבת להכין את הדברים שמסביב לאוכל, רטבים למשל, וגם לקשט את השולחן עם מפיות יפות ופרחים".
אז מה את כן מגישה כשאת מארחת?
"האמת? סנדוויצ'ים. אבל אם אני מזמינה חברים מהמולדת, אני לוקחת את הזמן ומבשלת בשר טלה וולשי ממולא ואפוי עם תפוחי אדמה צלויים, ירקות קצוצים, יין מרלו ואולי גם קרם ברולה לקינוח".
ומה את אוהבת לאכול מחוץ לבית?
"אם הייתי צריכה לבחור רק סוג אחד, הייתי בוחרת במטבח האירופי, בייחוד האיטלקי או הספרדי. אני אוהבת גם לאכול הודי. כשגרתי באנגליה הייתי אוכלת במסעדה הודית שלוש פעמים בשבוע".
יש מאכלים שאת לא נוגעת בהם?
"אני לא אוכלת כבד, כליות, מוח, שקדים, או כל דבר שקשור לאיברים פנימיים".
זיטה ג'ונס, שבספטמבר הקרוב תחגוג 38, נשואה , כאמור, למייקל דגלאס, שמבוגר ממנה ב-25 שנה, אבל בדיוק (שניהם ילידי 25 בספטמבר). הם נישאו לפני שבע שנים, והרחיבו את המשפחה עם דילן מייקל בן השבע ועם כריס בת הארבע. עם הנישואים למייקל, הגיע גם חם חדש ומפורסם במיוחד, קירק דגלאס, בן ה-90.
"כל שיחה עם חמי היא מאלפת", אומרת זיטה ג'ונס. "אני יכולה להקשיב שעות לסיפורים שלו, ולא רק לאלה שנוגעים לחייו ככוכב קולנוע. הילדים שלי ירשו ממנו את גומת החן המפורסמת על הסנטר. הוא אוהב אותם מאוד, אבל הוא אמר למייקל ולי שהדבר החשוב ביותר לאדם הוא בן הזוג שלו, מכיוון שילדים מתבגרים ועוזבים את הבית. קירק ואן, רעייתו, נישאו בשנית, וקירק גם ערך לעצמו טקס בר מצווה שני. הוא מאוד מסור ליהדות ונפגש עם הרב שלוש פעמים בשבוע.
"כשהתחלתי לצאת עם מייקל לא ידעתי כלום על האמונה היהודית. כשהלכתי איתו בפעם הראשונה לחתונה יהודית, לא הבנתי למה האורחים מסתובבים עם רטייה כזאת מקופלת ביד. לא ידעתי שמדובר בכיפה".
היהדות נוכחת בבית שלכם?
"מייקל לא יהודי כי אמו לא יהודייה".
איך העבודה משתלבת לך עם האמהות?
"לפני הכול אני אמא ורעיה. הילדים שלי יקרים לי מאוד, והזמן עובר מהר מאוד. מאז שהם נולדו הקריירה שלי השתנתה, כי אני לא יכולה לעזוב ולנסוע לצלם סרט, כמו שהייתי עושה לפני כן. בעבר, אם מישהו היה מציע לי לצלם סרט ברומניה, הייתי מיד קופצת על זה, אבל עכשיו אתרי הצילומים צריכים להיות קרובים לבית שלנו בברמודה. אני לא מוכנה לשבור להם את השגרה. 'אהבה בתפריט' צולם בניו יורק, וכל סופשבוע הייתי נוסעת הביתה או שהם היו באים לכאן. כשצילמתי סרט בלונדון בזמן חופשת הקיץ, אז מייקל והילדים באו איתי ושכרנו בית באזור".
את עובדת פחות בגלל הילדים?
"אני לא עושה המון סרטים. זה לא כמו ללכת לעבודה. כאן חייב להיות משהו שאני ממש ארצה כדי שאסכים לעזוב, ולו גם לזמן קצר, את הבית והמשפחה. כשקראתי את התסריט של 'אהבה בתפריט' ידעתי שבסרט הזה אני חייבת להשתתף. נתתי למייקל לקרוא את התסריט והוא גם אמר שאני חייבת לעשות את זה. הוא רק היה מודאג מכל ענייני המטבח. . .".
את אירופאית, מייקל אמריקני. מה גרם לכם להקים את ביתכם דווקא בברמודה?
"גרנו בניו יורק ואהבנו אותה, אבל כשנכנסתי להיריון רצינו לקנות בית בכפר. מייקל הציע את ברמודה, החלטנו לנסות את המקום כבית לסופי שבוע וחופשות, והתאהבנו בו. גם לילדים טוב כאן, כי יש כאן פרטיות, בלי צלמי פפראצי. אורח החיים שלנו כאן שונה מאוד. הדגש הוא על חיי המשפחה ועל הבית, בעיקר להיות עם הילדים".
איך הילדים מגיבים כשהם רואים אותך על המסך?
"כשחזרתי לעבוד לאחר שדילן נולד, מייקל לקח חופשה ארוכה כדי להישאר איתו בבית. דילן היה אז בן שנתיים, ופעם אחת כשהוא חזר מהגן אמרתי לו:'אמא ואבא עושים סרטים', אז הוא ענה 'רגע, אמא עושה סרטים, אבא עושה פנקייקים'. מייקל שמע את זה ואמר 'אחרי 40 שנה בעסק ושני פרסי אוסקר הילד שלי חושב שכל מה שאני עושה זה פנקייקים'".
נא להמתין לטעינת התגובות
