הלך לעולמו מיכאלאנג'לו אנטוניוני
יום אחרי שנפרדנו מאינגמר ברגמן הלך לעולמו במאי הקולנוע האיטלקי מיכאלאנג'לו אנטוניוני. בין סרטיו החשובים: "המדבר האדום", "Blow up", "L'aventura"
"Blow up", "L'aventura" ועוד.
הקולנוע של אנטוניוני, שתיאר באופן הומוריסטי וציני את עולם הבורגנות, זכה לשבחים רבים ולפרסי אוסקר. בשנת 1995 זכה בפרס למפעל חיים ובשנת 1967 זכה למועמדות בקטגוריית הבימוי והתסריט על "Blow up". בשנת 1985 עבר שבץ שהפך אותו חצי משותק ומנע ממנו אפשרות לדבר. המחלה מנעה ממנו להמשיך וליצור, אך בסופו של תהליך הצליח להשתתף בסרט בבימויו של וים ונדרס "מעבר לעננים".
"אני מרגיש כמו אבא עבור סרטי הוותיקים", אמר אנטוניוני בעבר על יצירותיו "אתה עמל עליהם לא מעט ואז הם גדלים ועוזבים את הבית ואתה מסתכל איך הם עושים את דרכם באופן עצמאי. זה קצת כמו משפחה שלא רואים הרבה זמן ומדי פעם נפגשים במפגש משמח". יחסיו לשחקנים נחשבו קשוחים, כאשר אחת מהתבטאויותיו בנושא מבהירות עד כמה סמך רק על עצמו. "שחקנים הם כמו פרות. צריך ללמד אותם איך לעבור את הגדר".
אנטוניוני עם ג'ק ניקולסון
AFP
אסתטיקה ניאו ריאליסטית
סרטו הראשון של אנטוניוני "יומן אהבה" שיצא ב-1950, סימן אותו כיוצר בעל מבט ייחודי שנוקט באסתטיקה ניאו ריאליסטית - שהלכה והתפתחה ביצירותיו המאוחרות. במהלך אותו עשור המשיך אנטוניוני ליצור סרטים ("אישה ללא עתיד", "הידידות" ו"הזעקה") שעסקו בשאלות אקזיסטנציאליות וביקשו להתעמק במצוקותיו של האדם המודרני בחברה המערבית.
הפריצה הגדולה של אנטוניוני לתודעה הציבורית החלה
עם יציאתו של "ל'אוונטורה". הסרט שהוצג בפסטיבל קאן הוציא לו מוניטין של יוצר דגול. בניגוד לחבריו לתקופה, דוגמת פדריריקו פליני שהרבו להתייחס למצב החברתי של מעמד הפועלים, אנטוניוני היטיב להתעמק במעמד הבורגני ותוך שכך להצמיד זכוכית מגדלת לנפשו של האדם. השימוש באלמנטים ויזואלים חיצוניים, דוגמת מזג אוויר או נוף פתוח, הפכו אצלו לכלי המבקש לתאר מצבים נפשיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
