גלגל המזל
"גלגל החדשות" היא שוב: קומיקאים וסלבס במשחקי מילים ואלתורים בפריים טיים. עדי סגל יודע שנוסחה מנצחת לא מחליפים, אבל בבקשה - אל תשלו את עצמכם שזו סאטירה פוליטית
למקרה שאיכשהו באורח נס נמלטתם מהפרומואים המתישים, אספר ש"גלגל החדשות" היא תוכנית בידור במתכונת של "משחק מכור". את מקומה של עינב גלילי תופס בוגר "העולם הערב" אחר, יאיר ניצני, ואת מקום הפאנל ממלאים שורה של קומיקאים בינהם רמי ורד, ארז שלם, יובל שגב ורועי לוי. אה... וגם מיכל גבריאלוב שם. ככל הנראה בשביל בדיחות על האף שלה.
הבעיה הראשית שלי עם "גלגל החדשות" ודומותיה היא הגדרתן כתוכניות סאטירה. ללעוג ללפסוס של אהוד ברק, להמשיך לזרוק משחקי מילים על אולמרט ולעשות רצף של בדיחות שחוקות על משה קצב, זה מה שנחשב סאטירה בימינו? קשה שלא למצוא דמיון בין הקומיקאי הטלוויזיוני הישראלי הממוצע לג'יי לנו בימי פרשיית מוניקה לווינסקי כאשר כל בדיחה שנייה שלו היתה התחכמות לא מתוחכמת על יצרי החרמנות של הנשיא.

לא שנושאים כגון תפקודו של אולמרט ובזיון מוסד הנשיאות לא צריכים לזכות לביקורת וסאטירה. אבל אם כבר סאטירה, שתהיה סאטירה אמיתית וחריפה ולא העלאת גירה של היריות מהמותן שליאור שליין עשה לפני שנתיים בסגנון "אולמרט, אני ממגזין 'לקחת אחריות' ואנחנו מבטלים לך את המנוי". אנחנו עברנו רגרסיה לעידן שבו אם אפשר לדחוס בדיחה לסטיקר, אזי היא נחשבת שנונה. מובן שמדובר בתוכנית חדשה, אבל גם כמה כבר אפשר לצחוק על אותם נושאים? ועוד אותם נושאים שחוקים! מישהו עדיין זוכר את אסתרינה טרטמן? לצחוק עליה עכשיו זה כמו לבעוט בסוס מת.
האמת היא שסאטירה אמיתית, כמו זו שהביאה לעולם 'החמישייה הקאמרית', או בתוכניתם של שי ודרור, לא תמצאו ב"גלגל החדשות" ולא באף תוכנית אחרת מסוגה. מה לעשות שפאנצ'ים במשחקי "זאת התשובה, מה השאלה" או "מה הוא חושב", לא ממש יכולים לנפק "נשכנות". לכן לא פלא שהקטע המשעשע ביותר אמש לא היה מבדיחות הפאנל, אלא בכלל מערכון שיאיר ניצני ערך אשר מיקסס בין פסטיגל הפנטזיות להצהרותיו האופטימיות של פרס על המזרח התיכון (אגב, פואד בן אליעזר היה "שרק").
לכן רק ברגעים בהם חברי הפאנל של "גלגל החדשות" מפסיקים להתאמץ לתת סאטירה פוליטית ופשוט מתחילים לזרום עם בדיחות נונסנס ודאחקות פנימיות
עם חוסר מקוריות ואינספור רגעים מתים "גלגל החדשות" לא הבריקה בתוכניתה הראשונה. אם היא רוצה להשתפר, עדיף לה לזנוח את הפוזה של הפסבדו סאטירה השחוקה, ולהצהיר על עצמה כתוכנית הומור גרידא. הרי סאטירה אמיתית לא תצא מאנקדוטות כגון זו של מיכל גבריאלוב שהצהירה כי "טפט זה איך שילדים דיסלקטים אומרים פאתט". אבל אל תדאגו לה: אני מבטיח לכם שהתוכנית תהיה להיט. מספיק בשביל תוכנית בימינו להיות בערוץ 2 בשביל שאנשים יצפו בה כמו רובוטים מתוכנתים. הרי אם "כישרון או כישלון", "הדבר הגדול הבא" ו"הישראלים" זכו לרייטינג גבוה, גם צילום של יאיר לפיד בבגדי דראג מצליף בגמדי קרקס במשך שעה יכול להביא רייטינג של 25%.
