גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


שבלול

לטובת כולנו, אריק איינשטיין הגדול צריך לעשות כמעשה ג'וני קש, ולהמציא את עצמו מחדש. בינתיים, עם שיר כמו "איפה שלא תהיי", הוא רלוונטי כמו מישהו שיושב בסן פרנסיסקו, על המים

רוגל אלפר, פרומו | הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשלהי הקריירה שלו המציא את עצמו ג'וני קש מחדש בסדרת אלבומים שהקליט עם המפיק המבריק ריק רובין. מזמר קאנטרי קשיש ולא רלוונטי הוא הפך לאחד הקולות הכי רעננים באמריקה, בזכות שיתופי פעולה בלתי צפויים עם מוזיקאים כמו הגיטריסט ג'ון פרושיינטה מהצ'ילי פפרז וגרסאות כיסוי מפתיעות לקלאסיקות חדשות. הביצוע של קש ופרושיינטה ל"פרסונל ג'יזס" של דפש מוד הוא מהדברים הטובים ביותר שקש עשה בחייו, וכך גם הגרסה המצמררת שלו ל"אחד" של יו-2. רצועה אחרי רצועה, האלבומים האלה רצופים פנינים. ככה זמר גדול צריך לגמור קריירה: להלביש את קולו הכל כך מזוהה, עם כל הקילומטרז' שצבר, כל הסמליות וכל ההיסטוריה, על שירים משמעותיים שאף אחד לא חשב שהוא ישיר אי פעם. זה היה סיבוב ניצחון מרשים, זה העניק לקש הווה כשאמור היה להסתפק בעבר בלבד וזה הוריד אותו לקבר בתור מבצע עכשווי.

מומלץ לאריק איינשטיין ללמוד ממנו. בגיל 68 הוא צריך להקדיש מחשבה לחמשת האלבומים הבאים, האחרונים שיקליט, אף ש"פסקול התקופה" מאחל לו עד 120. ממש לא מעניין להקשיב לו שר את הסינגל החדש שלו, "איפה שלא תהיי". העבודה עם גיא בוקאטי לא מחלצת ממנו שום דבר חדש. כבר שמענו אותו שר עשרות שירים כאלה. המיתרים הקיטשיים מעצבנים, סולו הגיטרה הספרדית מזכיר חוליו איגלסיאס, ואדם שכבר הפליא להגיש אלתרמן וחלפי לא צריך להתעסק בדמדומי הקריירה עם שורות כמו "כל השקיעות, החיוכים, המבטים, החיבוקים".

איינשטיין הוא בהחלט מבצע בליגה של קש המאוחר. יש לו קול עמוק וחזק, הבנה עמוקה של רגשות והמילים שמביעות אותן, יכולת לפרש טקסט, אינטליגנציה, הומור, מלנכוליה של מאסטר בא בימים.
אף אחד לא נשמע כמוהו, לאף אחד אחר אין לא את הרזומה הזה ולא את היכולות האלה.
זה הזמן ליצור כמה אלבומים גדולים ובלתי נשכחים. אם איינשטיין מבקש להטביע את חותמו גם על פסקול התקופה הנוכחית, ולא להיזכר רק כסמל של שנות השישים- שמונים אין לו ברירה אלא להמציא את עצמו מחדש. להיפתח לאופקים חדשים. שייקח את רע מוכיח בתור מפיק. שיקליט זוהר ארגוב, אהוד בנאי ויהודה פוליקר, שיזמין את עמיר בניון לדואט, שיבקש שיר מפורטיס וסחרוף כמו שקש ביקש מטום ווייטס. מי יסרב לשתף עמו פעולה. הרי יעלו אליו לרגל. הוא יהפוך למוקד חדש של פעילות מקורית, חלופה לאסכולת רימון בזרם המרכזי. שייצא קצת מהמשבצת האשכנזית, שייצא מהעצלות. אלה ימים רותחים בארץ ואריק איינשטיין, שכל מלמול שהוא מהין להשמיע נוחת מיד על שערי מוספים, ישן. לעת עתה הוא לא תורם מאום לאפיון פסקול התקופה.

"איפה שלא תהיי" ישקע עמוק בתהום הנשייה. לא שהוא לא יכול לשיר שירי אהבה בימים כאלה, אבל הוא כבר שר כל כך הרבה שעדיף לשמוע אותו מבצע את "הפרח בגני" עם סחרוף על אקוסטית. ונדרשת ממנו אמירה: על המצב הכללי, על המצב המוזיקלי, על עצמו. שיכתוב את "סע לאט" החדש. שיהיה רלוונטי, כמו כששר "תן לי חתיכת תבור, תן לי חתיכת כנרת, אני אוהב להתאהב בארץ ישראל קטנה, חמה ונהדרת".

שיקליט את השורות האלה מחדש, באופן שיבטא את השנים שחלפו, את מה שקרה לארץ ישראל הקטנה והנהדרת שלו. ואם אין לו כוח, שיסלח לנו אם אין לנו כוח לשמוע את שיריו החדשים. זה אירוני אבל האיש ששר את "איפה שלא תהיי" אכן יושב במובנים רבים בסן פרנסיסקו על המים ונשמע כמי שמרגיש רחוק מאוד מכאן.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
  • עוד ב''מוזיקה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
ניווט מהיר
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים