הולך בין הטיפות
שון פול הוא אמן דאנסהול ומלך MTV. ככזה, הוא הקפיץ יופי טופי שישה עשר אלף איש באמפי ראשון. חובבי רגאיי שרופים, כמו רביד אורן, לא ממש מצאו שם את עצמם
וידאו : תרבות : הופעה שון פול : nrgtv
פול עלה לבמה, מול קהל נרגש, אחרי שרשרת של די ג'אים, סאונד סיסטמים ומוש בן ארי אחד, כשהוא לבוש בג'ינס, טי שירט ירוקה, ז'קט, מגבת ומשקפי שמש אימתניים, ומגובה בסרטוני וידיאו מרשימים ובאווירה מחשמלת. אבל דווקא החלק הראשון של המופע היה אנמי למדי. ככל שחלף הזמן הלכה והתלהטה האווירה, ונראה היה כי גם שון פול מתחיל להתחבר לקהל וליהנות. הוא שחרר בקצב להיטים כמו I’m Still in Love, דואט שאותו ביצע במקור עם סאשה, שר על מקצבים מוכרים של זמרים אחרים (למשל Drop it like it’s hot של הראפר סנופ דוג ופיזז בסקסיות עם הרקדניות שכרכרו לצדו על הבמה. למרות שפול הקפיד לשיר גם שירים מאלבומו האחרון The Trinity הפחות מוכר לקהל הישראלי, הוא הקפיץ בהתלהבות את הקהל.
למטה: צפו ברגעי השיא. עריכה: דפי פרבמן, צילום: רותם פלדנר
תחושה של החמצה
ההופעה של שון פול ללא ספק תפורה באופן מקצועי: די ג'י, להקה, רקדניות - כל שיר מתוזמן, כל תגובה מתוכננת. הבאסים מרעידים את הרגליים והסאונד מכה באוזניים בעוצמה. פול קיפץ על הבמה מצד לצד, התאמץ והזיע, פלרטט עם הקהל ובעיקר השתדל להיות נחמד, בדיוק כמו שמצופה מכל זמר אשר מלהיב מיליוני צעירים ברחבי העולם. בסוף ההופעה דמותו אף התנוססה לצד דגל ישראל על מסכי הענק שהוצבו משני צדי הבימה. קיטש דביק וחביב.
אבל ההופעה לא הייתה חפה ממעידות. שון פול עלה לבמה שלא במיטבו: קצת עייף, קצת מנותק ובעיקר צרוד,
דבר שנתן את אותותיו אחרי מספר שירים. גם הלהקה שליוותה אותו ידעה ימים יפים יותר. אולי אפשר להטיל את האחריות לכך בעייפות של ההרכב שעמד על הבמה ושנודד זה זמן רב בהופעות ברחבי העולם, אולי בחום הישראלי הדביק והמעיק ואולי במוצר פלסטי משומן.
כך או אחרת, למרות שבסך הכול שון פול סיפק את הסחורה שהוא בא להציג – היה יכול להיות טוב יותר. פול עבר במהלך השנים טרנספורמציה מזמר ג'מייקני אמין למותג קפיטליסטי תעשייתי מובהק, וכך ייתכן שחובבי הרגאיי השרופים שהגיעו למופע נותרו אתמול עם תחושה של החמצה.
נא להמתין לטעינת התגובות
