האקדמיה לצחוק
טקס פרסי האקדמיה ליצירה טלוויזיונית הערב אמור להיות אירוע השיא של עולם הטלוויזיה המקומי. מערכת nrg קפצה על ההזדמנות ואומרת בקול רם מה דעתה. לא לכולם זה ינעם
המועמדים: "NO אקזיט" (HOT 3), "החברות הכי טובות" (HOT 3), "מישהו לרוץ איתו" בגרסת המיני סדרה (HOT 3), "מרחק נגיעה" (רשת, ערוץ 2) ו"משכנתא" (קשת, ערוץ 2).
ראשית, פנייה רשמית לחברי האקדמיה: האין זה מגוחך עד כדי אימה שקטגוריה זו מורכבת ממגוון פורמטים שאינם נוגעים זה לזה בדבר? כיצד ייתכן שדרמה בת חמישים דקות ("משכנתא") תתמודד כשווה מול שווים עם סדרה בת שמונה פרקים, מתוקצבת היטב, כמו "מרחק נגיעה"? מדוע סרטי הטלוויזיה נדחקו גם הם לקטגוריית הפרמיום הזו, שאמורה לייצג את מה שמכונה סוגה עילית בתעשייה? האם האקדמיה בעצמה מייצרת לזכייניות עלה תאנה?
התשובה טמונה ברשימת המועמדים. ההיצע הדל השנה חושף את המשבר העמוק שבו נמצאת תעשיית הטלוויזיה שלנו, ואנחנו מתכוונים לאיכות המוצרים, ולא לכסף שמתגלגל שם. הפקות מקור, ובראשן סדרות הדרמה (והדרמות) הן ספינת הדגל של כל ערוץ טלוויזיה. בשנים שעברו חווינו פריחה מסוימת בתחום בעקבות
שימו לב של"קשת", הזכיינית החזקה ביותר, יש רק מועמד יחיד ואנונימי יחסית בקטגוריה. על ערוץ 10, שכנראה ויתר על הפקות דרמטיות, אנחנו בכלל לא מדברים. עכשיו הגיע הזמן לשאול - האם מנהלי התוכניות וקברניטי הזכייניות שם לא נרדמים בלילה או דווקא ישנים נהדר - בזכות ההישגים היפים בתחום הריאליטי והבידור?
זה נכון, לעשות סדרת דרמה זה קשה ויקר – אבל חייבים לפחות לנסות, ואנחנו ממש לא מתכוונים לדברים כמו "הנפילים". "הסופרנוס", "רצח מאדום לשחור", "NYPD", "עמוק באדמה", "הממלכה", "הבלש המזמר" – כולם מתנות נפלאות שזכינו בהם כי מישהו מעבר לים האמין בחשיבה מקורית וביצירה. אנחנו בטוחים שליוצרים המקומיים יש היכולת להעמיד דרמות ראויות שיסחפו אחריהן את הקהל. עכשיו הגיע זמן שהזכייניות יתנו צ'אנס - או שמי שאחראי עליהן יעשה יותר טוב את העבודה.
את מי הם יבחרו: "מרחק נגיעה"
הזוכה שלנו: "מרחק נגיעה"
המועמדים: "אולי הפעם" (yes ישראלי), "בשורות טובות" (קשת, ערוץ 2), "החיים זה לא הכל" (רשת, ערוץ 2), "הישראלים" (רשת, ערוץ 2) ו"המסודרים" (קשת, ערוץ 2).
רצינו לפרגן ל"בשורות טובות", אבל לא הצלחנו לברוח ממבטו מזרה האימה של לארי דייויד; כמעט הלכנו שבי אחרי הרייטינג של "הישראלים", אבל נזכרנו שכבר ראינו את "הממלכה הקטנה" (וזה שעמישראל כל-כך נהנה, שלא לומר גאה, לראות עד כמה רע, וולגארי ונמוך הוא מוצג, עוד לא אומר שצריך לתת לזה פרס); התפתינו להיות טרנדים ולבחור ב"המסודרים", אבל בדיוק אז התחיל עוד פרק של "הפמליה" וקצת יצא לנו האוויר; כבר כמעט פיהקנו עוד בחירה ב"החיים זה לא הכל", אבל אפילו "כולם אוהבים את ריימונד" נגמרה מתישהו. אז אנחנו הולכים עם "אולי הפעם", שגם היא לא ממש המציאה שום דבר, אבל לפחות היה לה ריח מקורי, רף אמינות סביר, משחק לא רע ודמויות עגולות למדי שאפשר להזדהות איתן.
את מי הם יבחרו: "המסודרים"
הזוכה שלנו: "אולי הפעם"
המועמדים: "ארץ נהדרת" (קשת), "הרצועה" (ביפ), "מה זה השטויות האלה" (קשת), "מועדון לילה" (קשת), "רנו פסקאל" (ביפ) ו"קצרים" (רשת).
>> "ארץ נהדרת" – למה תזכה: כי המילה "מצ'עמם" מביאה 43,800 תוצאות בגוגל וזה רק קצה הקרחון. גם כשהיא סופגת אש, הדרים טים משתילה מילים וביטויים בשפה של הישראלי בקצב שבו רון קופמן חולם בהקיץ על כניסה לישיבה של ההתאחדות עם מקלע M-5 ושרשראות של תחמושת.
למה לא? כי העונה הזאת היתה פחות מצחיקה ממופע אפשרי חד-פעמי בין ננסי ברנדס ודורית ראובני חמושים בנבל. וזה ברנדס שמנגן וראובני שמספרת את הבדיחות. כי אם התוכנית מנפצת את התקוות לספק סאטירה מצליפה אז לפחות שנצחק. גם ככה כל הפנינים לכאורה שהם מכניסים לשפה נמאסות אחרי שבועיים.
>> "הרצועה" – למה כן? כי אין עוד תוכנית שצורחת "המלך הוא עירום?" בבוטות כזו, בקול זעקה נוקבת כל כך ובאופן מצחיק כל כך. כי הדמויות שעטפו את נבאחו היו גם השנה מופרכות, סהרוריות ומשוחקות לעילא.
למה לא? כי היא אובר רייטד אצל המבקרים, כי העונה הזאת לא היתה מספיק מצחיקה וכי אפשר למלא מיחם בחדר מורים ב"רוגוזין", בקריית-גת, מכמות הקפה שקמנו להכין באמצע המערכונים, ופעם זה לא היה קורה.
>> "מה זה השטויות האלה"? למה כן? כי בזמן שהותי במילואים ראיתי במו עיניי רס"ר מחנה קלאסי מזפזפ לעדי אשכנזי באמצע משחק כדורגל דרמטי של קבוצתו האהובה, מתייסר, מתלבט ובסוף מכריע בעד עדי אשכנזי והשטויות שלה.
למה לא? כי זו אינדיקציה מופרכת. כי אשכנזי כל-כך מתאמצת לרסס בקצב של פאנצ'ים כל 5 שניות שאימצה לעצמה בעונה הראשונה, שאחוזי הפגיעה שלה צללו אל מתחת לקו האדום. כי לא היה העונה פרק מופתי כמו ההוא על "החבר'ה".
>> "מועדון לילה": למה כן? כי כשכל-כך מתגעגעים למשחק מכור, נכנסים לאלוזיות. כי בקסמו, רמי הויברגר ממיס אצלנו כל התקוממות, כי היה קרנבל של דברי שטות שנגעו בכל דבר שקורה כאן מקטן עד גדול.
למה לא? כי זו קקפוניה צעקנית, עם קרנבל ביציעים, מעט מדי תחכום והרבה מדי זיקוקי סרק. כי ההרמות להנחתות שקופות והפינג פונג בין חברי הפאנל שכונתי ולעתים מביך. כי כל חברי הפאנל כבר עשו דברים הרבה הרבה יותר טובים. חוץ מעופר שכטר.
>> "רנו פסקאל": למה כן? כי יובל שגב יוצר אלטר-אגואים ביזארים ולא מעגל פינות בגימור: הניואנסים והשטיקים מדויקים ויעילים. אם בצחוק חשקה נפשך וצריך להמר על תוכנית שבערב מקרי תגרום לך לפרכוסים קלים מרוב צחוק, זו תהיה רנו פסקאל.
למה לא? כי להמר זה מסוכן. זה עלול להוביל לצפייה בקטעים מיותרים, שמעידים במבטא כבד על חוסר האחידות ברמת התוכנית. כי מתוכנית שיונקת את השראתה מעטין סורר ופרוע כמו בוראט אפשר לצפות ליותר רעיונות חכמים ופחות בדיחות גיחי גיחי.
>> "קצרים". למה כן? כי הקאסט עדיין מעולה. כתר משובץ יהלומים (מושונוב ומור). כי תענוג לראות מערכונים על סיטואציות ישראליות בלי הבעתה המלווה בצפייה בישבנו החשוף של אסי ישראלוף. כי הם הצליחו למצוא איזון חינני בין הומור בריטי וישראלי.
למה לא? הומור בריטי? אולי כזה מבוסס אחד לאחד על The sketch show רק הרבה פחות טוב? העונה האחרונה של קצרים היתה חלשה משמעותית מהקודמת ואנחנו לא פה בשביל לחלק פרסים לתוכניות דועכות.
את מי הם יבחרו: "מועדון לילה"
הזוכה שלנו: "רנו פסקאל"
בעוד שתמיכת הקרנות לטלוויזיה ולקולנוע עלילתיים הולכת ומתעצמת, מרבית התעודה הישראלית נעשית על-ידי יוצרים פנאטים לנושא שמוכנים למשכן את הבית של סבתא ואת החתול שלה כדי לעשות סרט על הבית של סבתא והחתול שלה. עם זאת, או ליתר דיוק למרות זאת, יש לנו כאן דוקומנטריה מופלאה, עיינו ערך מה שקורה כל שנה בדוקאביב, עיינו ערך מלון 9 כוכבים, מועדון בית הקברות ועוד בלי סוף.
לרשימת התעודה השנה זלגו סדרות כמו עלילות הקאוצ'ינג של "משפחה חורגת" וההתנסויות הפסיכוטיות של "פעם בחיים". למרות שהאחרונה מקסימה, לשלוח את יעל גולדמן וקרין מגריזו לספארי כדי שיאכלו אותן תנינים – זה לא תעודה. עם כל הפרגון ולמרות הטיימינג ההיסטרי של "אשם במותו" מעט אחרי מלחמת לבנון ובבוקר התפטרות הרמטכ"ל, הזוכה הבלתי מעורערת שלנו היא "עשרת הדברות". על הנשכנות, על המקוריות, על עורך הדין הממולח שמצליח לגלות פן חביב ובעיקר, על חילופי הזוגות.
את מי הם יבחרו: "אשם במותו"
הזוכה שלנו: "עשרת הדיברות"
המועמדים: "אישי עם גיל ריבה" (HOT 3), "הלילה" עם ליאור שליין (ערוץ 10), "יאיר לפיד" (רשת, ערוץ 2), עונתה השנייה של "פפראצי" (yes ישראלי) והמועמדת הטרייה "תעשו מקום לחנה לסלאו" (קשת, ערוץ 2).
ממלכתיות, מתק שפתיים, שרמנטיות שטובעת בעיסת ג'ל, שאלון מורחב ובנק שלם שעומד מאחוריו. כל אלה אין לגיל ריבה. בעצם אין לו כמעט דבר להציע מרשימת המכולת הזו, חוץ מהעניין ההוא של השפתיים, עליהן העיד אצלו אורי גלר כי הן טבעיות.
באכסנייה החדשה שאירגנה לו "הוט" (אחרי "משחק מכור", פוסט-טראומת "לימוזינה") ריבה עבר טראנספורמציה מרתקת, שרק עליה מגיע לו לקטוף פרס. הבחור הציני, נסיך הטראש, המתיפייף הכפייתי המיר את ערכיו הריקניים כדי להתביית ברצינות תהומית על מרואיניו. בין מניפולציה למינון רגשי כן, גיל ריבה פיצח את הקוד שיאפשר להם לשפוך מולו את אשר על לבם, הישג עיתונאי לכל דבר. מחוויות ילדות קשות (עיין ערך הראיון עם רון קופמן) ועד רומנים אסורים (קולט אביטל, למשל), נגלה מראיין מחונן שהתחבא עד כה מאחורי שכבות שפתון וענני הפודרה. נקווה שלקופסת הג'ל הוא לא יגיע.
אבל באקדמיה, כמו באקדמיה. הלפיד עובר מדור לדור, משנה לשנה, מקיבעון לקיבעון. כך בונים הישג טלוויזיוני חתרני לתפארת, שכל כולו תקיעות אינסופית בהר הרצל של ערוץ שתיים. עוד אחת בקטנה של ליטל שוורץ ותם הטקס. הקהל מתבקש להישאר ישוב במקומו.
את מי הם יבחרו: יאיר לפיד
הזוכה שלנו: "אישי עם גיל ריבה"
המועמדים: "עובדה" של (קשת), "היום שהיה" (10), "חדשות 10" (10), "לונדון את קירשנבאום"(10) ו"שישי" עם רביב דרוקר ועפר שלח(10).
בארץ החדשות עושים אחלה חדשות, ולכן הנה לנו קטגוריה נפלאה ומצוינת. אז נכון, הברנז'ה נוטה לחבב את ערוץ 10, אבל חבל שערוץ 2 לא מציג מועמדויות כי הם לא זכו כמה פעמים ברציפות. היי, כך היה מתוק יותר ומהנה יותר לבחור בערוץ 10. לאחר מאבק קשה עם הפמלייה של אילנה דיין, את לבנו שבתה "שישי" של שלח ודרוקר. בגלל הדינמיקה המעולה, בגלל החן הגברי, בגלל רשימת החיסול השבועית שהשניים מציגים ויכולה היתה לזכות לבדה בקטגוריה משלה, בגלל הפאסון של בן שני במכנסי ג'ינס מחמיאים, וכן גם בגלל שנסלי ברדה פותחת כל מהדורה. לונדון וקירשנבאום? אנחנו מתים עליהם, אבל זה מתחיל לחזור על עצמו, לא?
גילוי נאות: עפר שלח הוא כתב מעריב.
את מי הם יבחרו: "חדשות 10"
הזוכה שלנו: "שישי" עם שלח ודרוקר
המועמדים: "בחדר של חני" (ערוצים 1, 23 של הטלוויזיה החינוכית), "המהדורה" (ערוץ 1), "השמינייה" (HOT ערוץ הילדים), "זומזום" (בערוץ הילדים של yes) ו"ראש גדול" (yes ערוץ הילדים, עונה שלישית).
כמו גחל לוהט הוקפצה קטגוריית הקטקטים בין כותב לכותבת. כולם מתנערים ממנה מאי-אילו סיבות ("אני אף פעם לא בבית בשעות האלה", "רגע, בולי הקטן כבר לא משודר" וכו'). לבסוף, נמצא פתרון יצירתי. מיטב ה"בתדודות" ו"הבנידודוים" זכו לטלפון ונחקרו בדבר העדפותיהם הטלוויזיונית. לאחר שהושבעו כי אין קשר בין הבחירה לבין כוכבנות הימלבלויית נבחרה שוב, "השמינייה". (אור ליטמן, בת 11 מנהריה: "יש בה מתח, רצח ותחכום, לא רק יפים ויפות. חוץ מזה שאלתי את כל הילדים בכיתה ה' 1 בבית הספר היסודי ויצמן"). אנחנו מאחוריה. פרט לזה, שאפּו למיס נחמיאס שממשיכה לתת בראש.
את מי הם יבחרו: "השמינייה"
הזוכה שלנו: "השמינייה"
המועמדים: "Y בעשר" (yes ישראלי), "העולם הבוקר" (רשת, ערוץ 2), "מסע עולמי" עם אייל פלד בביתה החדש (ערוץ 10), "נספח תרבות" (קשת, ערוץ 2) ו"ערב טוב עם גיא פינס" (HOT 3).
ריח ריקבון קשה עולה לאפּנו בכל פעם שלמילה "תרבות" מוצמדת המילה "ובידור" או יתרה מכך, המילה "פנאי". ובכן בפרס פח הזבל של טקס פרסי האקדמיה – להלן היו לנו מלאן תוכניות שלא ידענו באיזו קטגוריה לשים אותן אז דחפנו אותן יחד – זוכה הקטגוריה הנ"ל. כי איך בדיוק אפשר לכלול את "מסע עולמי" של אייל פלד עם "Y בעשר" ו"גיא פינס", ולשם לדחוק בשביל הכיף גם את "נספח תרבות" ואת תוכנית הבוקר "העולם הבוקר". במילה אחת, ותודה למיטב מטקבקי ארצנו, "פחחחחחחח". תקראו את זה באיזה ניקוד שתרצו.
את מי הם יבחרו: "ערב טוב עם גיא פינס"
הזוכה שלנו: "מומחים עם סגנון" של שרון כידון שגם כך לא מועמדת. בשביל ההלצה
המועמדים: "כוכב נולד" (עונה רביעית, קשת), "נולד לרקוד" (עונה שנייה, קשת), "אמא מחליפה" (קשת), "רוקדים עם כוכבים" (רשת) ו"לרדת בגדול" (עונה ראשונה, ערוץ 10).
הקהל מצביע באצבעותיו, והזכייניות הולכות עם הטירוף הזה יד ביד. קטגוריית הריאליטי אמנם אינה זוכה להוד ולהדר של סדרות הדרמה, אבל בשורה התחתונה – זה התוכן שעושה בשביל הערוצים את העבודה. מכונות הכסף של הריאלטי רק תופסות תאוצה, ואם באמת צריך להחליט – ברור ש"כוכב נולד" עושה זה את הכי טוב מכולם (למרות ג'קו. לא נורא). אם חייבים להכריע בין "רוקדים עם כוכבים" ל"נולד לרקוד" - אנחנו הולכים על צעירים ואלמוניים לעומת סלבס מתחלקים. לרדת בגדול? זה כבר נורא.
את מי הם יבחרו: "כוכב נולד"
הזוכה שלנו: "כוכב נולד"
המועמדים: גל זייד ועפר שכטר ("אקזיט NO"), דרור קרן ("מילואים"), אלי פיניש ("משכנתא") והנרי דוד ("מרחק נגיעה").
והרי כפירה בעיקר: הנרי דוד הוא לא אלוהים (אאוץ', מכת ברק זה כואב). הוא שחקן מוכשר למדי, סקסי וכנראה גם מנשק מצוין, אבל הוא לא נושא הבשורה על שם ראסל קרואו. נראה אם לחברי האקדמיה יש את העוז לשבור המוני לבבות של נשים (וגברים) בכל הגילאים, ולהעניק את הפרס למי שבאמת מגיע לו: דרור קרן, האיש והמימיקה, שהפך את בנצי, המילואימניק הנבגד על-ידי אשתו וחברו הטוב ביותר, למישהו שאתה רק רוצה לחבק ולתת לו כתף לבכות עליה.
את מי הם יבחרו: הנרי דוד
הזוכה שלנו: דרור קרן
המועמדים: שי אביבי מ"בשורות טובות", אורי גוטליב ויובל סמו (בנפרד) על "הרצועה", אסי כהן על "מסודרים" ומוני מושונוב על "קצרים".
לקטגוריית השחקן הטוב ביותר תבחר האקדמיה את, סופרייז סופרייז, אסי כהן. איש מוכשר, בחור טוב ומקובל על חבריו. אז למה לא? כי הוא לא גורי אלפי. למה כן? כי הוא חתיך. סאונד של מחיאות כפיים יציף את האולם על רקע צלילי "המסודרים". אבל תוציאו אותנו מהמשחק. לא כי אנחנו לא בעד אסי כהן. להיפך. גם אנחנו חושבים שהוא חתיך. אבל זו לא בדיוק התכונה הקומית שמפילה אותנו לרצפה.
אחד המחדלים שהאקדמיה צפויה לרשום לעצמה הערב, אם לא תתעשת ברגע האחרון, תהיה אי-בחירתו של יובל סמו בתואר הג'וקר האמיתי בשכונה. זו היתה השנה של הבחור שעשה סיבוב נאה במרחבים הטלוויזיוניים השונים כשזפזפ בו זמנית בין "ארץ נהדרת", ל"חברים של נאור" ועד אייל, הפולני המיוסר ב"אולי הפעם", דמות שלמעשה החזיקה את הסדרה ברובד הקומי שכל-כך היה חסר לה.
המועמדות של סמו, שנועדה לקשט את זכייתו הכמעט בטוחה של אסי כהן, מוצגת על תפקודו ב"הרצועה". רמת הטירוף אליה טיפס סמו עם גלריית הדמויות המוטרפות שלו היא אולי הדבר הכי קרוב לטל פרידמן בימים הטובים של "חלומות בהקיציס". במידה שייעשה צדק וסמו יעלה להניף את הפרס היינו ממליצים לו לפנות לחברי האקדמיה ולומר להם: "הביטו, אני שחקן" ולקנח בנפיחה של סא"ל פרוכטר או לפחות לשלוח את קונדופוני במקומו. ואם יהיה זה אסי כהן, אז כוססססססמו. שיהיה, לפחות הוא חתיך. לא?!
את מי הם יבחרו: אסי כהן
הזוכה שלנו: יובל סמו
המועמדות: איילת זורר ('גומרות הולכות') מיה דגן ('גומרות הולכות') ענת וקסמן ('החיים זה לא הכל') נתי קלוגר ('הרצועה'), קרן מור ('קצרים')
>> איילת זורר - מוכיחה כל פעם את המנעד הדרמטי-קומי הרחב להפליא שלה. אנחנו שבויים בקסמה עוד מהקראש המבויש שלה בשרון אלכסנדדר על סוס ב"עניין של זמן".
אבל: זאת הדירה. היא אינה נאה בעייני. "גומרות הולכות" היא הד חיוור לתכנית הבריטית המוערכת "הממלכה הקטנה". אבל, בינינו, גם היא לא כזאת מצחיקה, כך שאנחנו נשארים עם מעט מדי.
>> מיה דגן: מיה דגן... היא מצחיקה לפעמים. כן. מיה דגן מצחיקה לפעמים ב"גומרות הולכות". והיא גם בסופו של דבר שחקנית מוכשרת ואנרגטית.
אבל: חשיפת יתר וצעקנות מופרזת מפריעות באופן חמור ליכולתנו להנות מהכישורים הקומיים שיש לדגן באמתחתה. דרושה הורדת ווליום. ופרופיל.
>> ענת ווקסמן: כי עונה דרמטית במיוחד של "החיים זה לא הכל" הבליטה את יכולות המשחק של ווקסמן. כי היא שוב נותנת עבודה במחלקת טיפוח הנורוטיות המשעשעת שאופפת את הסדרה.
אבל: הסדרה דעכה וכבר סיכמנו משהו על סדרות דועכות. גם הנוירוטיות הפכה למרירות לא משעשעת בכלל ווקסמן מאבדת נקודות חשובות.
>> נתי קלוגר – הכי הצחיקה אותנו השנה, מבין שכנותיה לקטגוריה. זהו. זה אומר הכל, לא?
אבל: נרשמה ירידה בחדות מול השער. אולי זו השחיקה בקבוצה שמשפיעה על החלוצים, זה הגיוני, אבל זה רק נסיבות מקלות. דרושה התרעננות, אולי בקבוצה אחרת (ואכן היא הייתה עסוקה השנה) וחזרה למועדון בהזדמנות. אולי עם שובו של המאמן האגדי.
>> קרן מור: המלכה האם. רק בשבילה שווה לראות את "קצרים". מצחיקה, מדויקת, מופלאה. כמעט מרגיש מטופש להסביר למה כן. אז נפסיק.
אבל: מה, זכתה ב-2005 ובצדק כשהתכנית הייתה רעננה. עכשיו זה מרגיש שמור ממחזרת מס' טאייפ קאסטים מצומצם (אם כי באופן מושלם) ובשביל גרסא עליונה עליהם בבירור, יש לנו את הדי.וי.די של החמישייה.
הם ייבחרו את: ענת ווקסמן
אנחנו מאמינים ב: איילת זורר
המועמדות: ענת וקסמן וקרן מור (בנפרד) מ"החברות הכי טובות", בר בלפר על "מישהו לרוץ איתו", גאיה טראוב על "מרחק נגיעה" ויבגניה דודינה "מרחק נגיעה".
"יבגניה, הו דודינה, חבקיני חזק ולעולם לא ניפרד. יבגניה, הו דודינה, אהבתי מכל, יבגניה השיר לך הוא עֶד". ולמי שנותר עוד ספק, הבחירה הבלתי מעורערת שלנו בקטגוריית השחקנית בדרמה היא מלכת תיאטרון גשר, יבגניה דודינה, על משחקה המופלא, המרטיט והמזעזע ב"מרחק נגיעה". מיטב המחמאות מגיעות גם לבר בלפר על משחקה המשכנע והקרחת המוצלחת ב"מישהו לרוץ איתו" שמעט התנדפה מאז, אבל יש היררכיה בעולם.
את מי הם יבחרו: גאיה טראוב
הזוכה שלנו: יבגניה דודינה
התלבטו, התחבטו, התווכחו ולבסוף כתבו: עדיה אמרי אור, ציפי שמילוביץ, אור גוטליב, שמרי טורס ורועי פודים
נא להמתין לטעינת התגובות
