על מה ואלבה
אכזבות מעיבודים קולנועיים לאגדות הקומיקס של מארוול הן כבר עניין שבשגרה, אבל "ארבעת המופלאים" זו כבר בדיחה. ניב שטנדל מגחך, אבל נהייה רציני כשג'סיקה אלבה מופיעה עם החליפה הצמודה
טריילר - ארבעת המופלאים
בזמן שחלף מאז שארבעת המופלאים הסכימו, כדרכו של כל גיבור-על בסרטו הראשון, לוותר על חייהם האישיים ולקחת את גורל האנושות בידם, מנסים ריד "מיסטר פנטסטיק" ריצ'ארדס (יוהן גריפית') וסו "האישה הבלתי נראית" סטורם (ג'סיקה אלבה) להתחתן, בתקווה להשריץ כמה מופלאונים חדשים, גמישים ונעלמים, שאולי ימלאו יום אחד את מקומם. אבל התוכניות שלהם משתבשות באורח קוסמי כשדווקא בזמן הזה מחליט חייזר קפוא מבע אך מגניב למדי בשם "הגולש הכסוף" לפתוח בהשמדה סדרתית של העולם, כפי שאנו מכירים אותו. הוא לא עושה את זה ממניעים אישיים, אגב. הוא רק השליח. אבל לקוורטט אין ברירה אלא להרוג את השליח.
הסרט הראשון בסדרה עמד באופן סביר בפני המשימה של הצגת הדמויות וסיפורן. זו משימה לא פשוטה בעיקר בישראל, שתחפושות ספיידרמן וסופרמן לעולם אינן מתכלות בה, אבל עוד לא ראיתי מישהו מחופש ל"דבר" (The Thing), למשל. נכון, זו לא תחפושת פשוטה, ואולי גם קצת כבדה, אבל שווה לנסות. אבל גם אז ארבעת המופלאים לא ממש תפסו כאן, ולסרט הבינוני יש חלק נכבד בכך.
מבין הארבעה, היה ברור כבר בסרט הראשון מיהי הדמות המעניינת מכולן - אותו "דבר", בן גרים (בגילומו המוצלח של הקובייה האנושית מייקל צ'יקליס), היחיד מבין הארבעה שנכלא לנצח בדמות לא-אנושית, ונאלץ משום כך לוותר על אהבת חייו (שלא לדבר על המגבלות האחרות שכרוכות בלחיות בגוף עשוי סלעים). התסריטאים זיהו זאת, והעניקו לגרים זמן סיפור עודף (באופן יחסי) על פני עמיתיו, אך הסיפור הגיע למיצוי מהיר (מדי), במגבלות הזמן הקצוב. בסרט השני בחרו היוצרים לנטוש את גרים. לו היה בוחרים להמשיך הפעם אל "הלפיד האנושי", ג'וני סטורם (כריס אוונס), אחיה של סו, נער הפרא הפוחז וקל הדעת, ולרקום סביבו עלילת התבגרות קומיקסאית קלאסית - ניחא. אבל לא. למעשה, קשה להניח הפעם את האצבע על הנושא המרכזי של "ארבעת המופלאים 2", לא כל שכן על הגיבור שלו.
יש כאן ארבעה גיבורים, שאף אחד מהם לא ממלא את הכלל הבסיסי של גיבור קולנועי וחווה קצה קצהו של שינוי. השינוי הכי גדול עובר בכלל על הגולש הכסוף, שהפרסונה הקפואה שלו בלאו הכי מתקשה לייצר אמפתיה.
למטה: הטריילר של הסרט
איך הרסתם את ד"ר דום, איך
מה שנשאר לנו, על הנייר, הוא סרט פופקורן קיצי ונטול יומרות, שמבקש לשחק בכל המגרשים: יש אקשן (ארבעת המופלאים נגד הגולש הכסוף, ד"ר דום והזמן); יש דרמה מרגשת (רק הרגישות הנשית של סו תגרום לחייזר קר המזג לבקוע מקליפתו הכסופה); יש הומור (כשג'סיקה אלבה מרכיבה משקפיים היא לא נראית אינטליגנטית יותר, היא סתם נראית כמו הפנטזיה על הספרנית הנפקנית); יש רומנטיקה (תהיה חתונה); יש מתח (אבל מתי זה יקרה, לעזאזל?). יש אפילו מסר חברתי-אקולוגי (אם אתם רוצים לעצור את התחממות כדור הארץ, חפשו בחור כסוף על גלשן). והכל אוורירי כנוצה, מוגש לכם בעטיפה נוצצת, רק לחמם ולהקרין. אז למה זה כל-כך לא מעניין?
אולי כי התסריט נע בין הצפוי לכפוי (אני עד היום לא הבנתי איך ד"ר דום שרד את המלכודת הכימיקלית שסידרו לו בסיום הסרט הראשון). אולי כי ארבעת המופלאים
(בגרסתם הקולנועית בלבד, חובה לציין) מגניבים להפליא, אך משעממים טיכו. ואולי כי אחרי ספיידרמן, סצנות האקשן של המופלאים נראות קצת כמו סצנות שנפלו בעריכה.
אני, באופן אישי, מאוכזב יותר מכל מחרבונה המוחלט של דמותו האגדית של ד"ר דום, אחד הארכי-נבלים המופלאים בעולם הקומיקס, שהפך בחסותו של ג'וליאן מקמהון מגאון קנאי עם תסביך נחיתות (מול יריב נעוריו ריצ'ארדס) למיליונר כריזמטי ומלא בעצמו. שום עלבון לא תוסס בדוקטור הזה. סתם אגו מניאק. ובעיקר - צריך להיות חרש כדי ללהק את מקמהון כקולו של דום המתכתי, תאומו הקומיקסאי של דארת' וויידר. אם לורנס פישבורן היה מדבב אותו במקום את הגולש הכסוף, אולי הוא היה מציל משהו. ועל מה שעשו לגלקטוס - הארכי-נבל העוצמתי ביותר ביקום של "מארבל קומיקס", שהפך כאן לחתיכת ענן קוסמי - אני אפילו לא רוצה לדבר.
עודף מעשרים מילה: בדיוק כמו קודמו, הדבר הכי טוב שיש ל"ארבעת המופלאים 2" להציע זה את ג'סיקה אלבה בחליפה צמודה. מי אני שאתלונן.
נא להמתין לטעינת התגובות
