רוצה לצאת בסדר עם כולם
עמית יולזרי נהנה בהופעה של שי גבסו, אבל כמו שאומרים בריאליטי: היה חסר לו משהו. נדמה שהחיוך הכי מפורסם בארץ עוד לא החליט מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול: מהפכן בועט או קרן פלס להמונים
וידאו: שי גבסו זאפה nrgtv
נכון ששי גבסו זכה להצלחה מטאורית בן רגע, אך מאותו הרגע היה לו גם ברור כי חובת ההוכחה מוטלת רק עליו - ובכך הוא אינו כוכב אינסטנט טיפוסי. אחרי הכל הוא בכל זאת נמנה על הבודדים, מבית הגידול המסחרי שהצמיח אותו, שיצאו לדרך מוזיקלית אישית וכל זאת מבלי להשתתף בטלנובלות למיניהן או במסעי פרסום מיוח"צנים. בעידן המעוות בו אנו חיים, גם זה ראוי להערכה.
תוסיפו לכך את העובדה שמאז סיום מלחמת לבנון השנייה החל גבסו לבצע את "שרי מלחמה", שתורגם ועובד היטב לעברית על פי שיר המחאה הנוקב של בוב דילן, "Masters Of War", ותקבלו אמן המנסה להתריס נגד ההנהגה החלולה. אתם יכולים להגיד הרבה על גבסו, אבל אין לנו בכלל כוכבים בעלי מודעות פוליטית-חברתית שיצאו מהמקום ממנו הוא יצא. השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה המחאה הזאת היא אכן נר לרגליו של גבסו או אג'נדה מולבשת לכוכב בתחילת דרכו, המבקש לנכס לעצמו טריטוריה בעולם המוזיקה המקומי.
צילום: רותם פלדנר, עריכה: שלומית חביב
שואו רוק מחוספס לסירוגין
המפגש בין גבסו הצעיר, שנתפס כדתי-לייט, כלומר אחד שלא מביא לידי ביטוי את עולמו האמוני כשהוא על הבמה, לבין אנקרי הבשלה שמופיעה בכיסוי ראש ושואבת מעולם הפיוט העשיר, היה אמור להעניק להופעה ערך מוסף וייחודי. עם זאת, החיבור בין השניים היה רחוק מלרגש. הפער הרב בין שני היוצרים היה ניכר על הבמה, אך קולה העצום והמהדהד של אנקרי היה שווה את הכל.
"ביצענו יחדיו את'מיכאל'", סיפרה אתי אנקרי כיצד התוודעה לראשונה לגבסו. "אני לא רואה כל-כך טלוויזיה. לא כיוון שיש עליה כיסוי אלא דווקא כיוון שאין עליה כיסוי", אמרה לקול צחוקו של הקהל. "עד שיום אחד, כשהייתי אצל חברה, שודר כוכב נולד שלא ראיתי אף פעם, ושי עמד שם על הבמה. 'מי זה החיוך הזה?!', שאלתי את חברתי".
ניכר היה שגבסו התרגש עד מאוד מעוצמת המעמד, שבו יוצרת כה מוערכת בעיניו חולקת לו מחמאות ענק, ובאותו הרגע
הוא הזכיר בעיקר נער בר-מצווה מבויש. המשך ההופעה היה טוב, אך כמו שאמר אחד משופטי הריאליטי: "היה חסר לי משהו". בליווי נגניו נתן גבסו (לעתים) שואו רוק מחוספס עם גיטרות מנסרות ותיפוף אגרסיבי וסוחף (שהפתיע אותי לטובה עד מאוד), אך כמובן שלא זנח את הבלדות, שזכו להיטחן עד דק בגלגל"צ והביאו לו את הערצת הבנות. הוא אפילו לא פסח על "פמלה" של בועז שרעבי כדי להראות לקהל שהוא "עדיין זוכר שהוא הגיע מכוכב נולד".
אולי כאן בדיוק נעוצה תחושת החסר: אף על פי שנהניתי מההופעה, היה לי קשה להשתחרר מהרושם ששי גבסו מנסה להכיל ריבוי סגנונות, אך בשל כך לא מגיע למיצוי מקסימלי של אף אחד מהם. לדעתי, גם הוא יודע את זה ובודק את עצמו בכל אחד מהז'אנרים (ועל כך מגיעה לו מילה טובה), אך בסופו של דבר הוא יצטרך להחליט מה הוא רוצה להיות: מהפכן שבועט בממסד או קרן פלס להמונים?
נא להמתין לטעינת התגובות
