למה מי מת?
בגיל 52 מחזיר ברוס וויליס את ג'ון מקליין למסכים בפעם הרביעית, ויוצא להציל את העולם. בינתיים הוא מודה לכם על זה שאתם אוהבים את הסרטים שלו - אחרת הוא היה נשאר ברמן בלוס אנג'לס. איזה גבר
הפייבוריט הקבוע והבלתי מעורער הוא כמובן הסרט הראשון והקלאסי (על תקן שמעון פרס), שמשודר כבר שנים (מאז 1988) בטלוויזיה שלנו, אבל מצליח לשמור על טאץ' עדכני ורענן שנעדר מהרבה מאוד סרטים חדשים. מולו ניצב בגאון הבן הצעיר והחצוי של הסדרה, "מת לחיות" המשעשע (בתפקיד רובי ריבלין כמובן), יליד 1995, שמתזז במהירות ברחובות ניו יורק המהבילים תוך שמירה על מינון גבוה של הומור ופיצוצים.
יש גם את המועמד שאותו נוטים לשכוח, הלוא הוא "מת לחיות 2" (שחייב להיות קולט אביטל), שעלה על המסכים ב-1990, ומחכה בסיבוב להצבעות המחאה של מי שרוצים להיות מיוחדים בכל מחיר ולקדם אג'נדה אחרת, סוג של מקוריות.
בקרוב מאוד יקבל הוויכוח הבוער הזה תפנית מפתיעה, עם הצטרפותו למשפחה של צאצא חדש. הסרט הרביעי בסדרת סרטי "מת לחיות" יעלה על המסכים באמריקה ב-27 ביוני, ויגיע למזרח התיכון באיחור אופנתי של שבוע, ב-5 ביולי . לרגל המאורע הסכים ברוס וויליס, ג'ון מקליין בשבילכם, להקדיש מעט מזמנו לשיחה עם "פרומו", ולחשוף (סוף-סוף) את עמדתו בוויכוח בסוגיית הבן המועדף.
"אני לא אומר את זה הרבה, אבל לא אהבתי את 'מת לחיות 2' ואת 'מת לחיות 3'. הם לא עמדו בציפיות של הסרט הראשון", מגלה וויליס, ומסביר באותה נשימה מה שכנע אותו לחזור לדמות של מקליין אחרי 12 שנות הפסקה. "תמיד רציתי לנסות פעם אחת נוספת לעשות סרט שמתקרב לערכים ולריגוש שהיו בסרט הראשון".
"עשינו את זה בסרט החדש כי הבמאי לן ויסמאנס היה בן 16 כשהסרט הראשון יצא, והוא גדל להיות מעריץ של הסדרה. כך שכשהתחלנו לכתוב את הסרט הזה, לפני שנה, הוא דיבר על המיתולוגיה של 'מת לחיות' כמו שמעולם לא שמעתי".
ברוס וויליס פרץ לאור הזרקורים בגיל מאוחר יחסית. הוא נולד בגרמניה כבן לאיש צבא קבע אמריקני ולאם גרמנייה, ועבד בכמה משרות לא זוהרות בעליל (כמו חקלאי כבשים, בלש פרטי וברמן) לפני שקיבל את תפקיד הבלש דיוויד אדיסון בסדרה המיתולוגית "בלשים בלילה". משם הדרך לתהילה הייתה קצרה, ו-וויליס נכנס בפעם הראשונה לנעליו של השוטר הקשוח ג'ון מקליין, שבסך הכול רצה להגיע הביתה בשלום, אבל נאלץ, ככה על הדרך, להציל את כל העולם ואשתו.
"אמנם 'מת לחיות 1' היה סרט מצוין, אבל הרבה פעמים לא ידעתי מה אני עושה שם", נזכר וויליס. "הייתי אז עדיין בטלוויזיה, וכשהשותפה
הטרנד של סרטי המשך בדיוק התחיל אז, בתחילת שנות ה-90, אבל היום לוקחים סרטי המשך כמובן מאליו ויודעים טוב יותר כיצד להפיק אותם ואיך לשחזר את החוויה למען הקהל. מה שהטריד אותי ב' מת לחיות 2' הייתה ההתייחסות הרבה לסרט הראשון. מה גם שהיו מחלוקות בנוגע לדירוג של הסרט לצופים, כי חוץ מזה שאני לא אומר 'פאק' כל שנייה, מדובר בסרט קשה".
מה אתה חושב על התוצאה של הסרט החדש לעומת שלושת הסרטים האחרים?
"אחרי שעשיתי את הסרט הראשון אמרתי שלא אעשה עוד אחד, ומובן שעשיתי שלושה נוספים. הראשון היה מותחן מעוצב היטב שנתן השראה להרבה מאוד סרטים אחרים שבאו אחריו והפכו ללהיטים. לפני כן, סרטי פעולה סיפרו על גיבורי-על, אבל ביקשו ממני לגלם את הדמות של בחור רגיל שעומד בפני נסיבות מטורפות ויוצאות דופן כאשר הטובים והרעים לכודים בתוך בניין".
"לשני היה קו בעייתי במקצת, כי אנשים התרגלו לקלסטרופוביה של הבניין בסרט הראשון. זה היה גם כנראה הסרט החלש ביותר שנגע בכל מיני כיוונים של פוליטיקה וצבא, אבל היו שם כמה דברים מעניינים כמו הקפיצה שלי מהמסוק לכנף של המטוס, שהייתה שוות ערך לקפיצה מגג הבניין בסרט הראשון. למרות העובדה ש'מת לחיות 2' לא קיבל ביקורות טובות כל כך, הוא הכניס יותר כסף מהראשון ואפשר את עשיית הסרטים הבאים אחריו".
"בסרט השלישי היה לנו מזל, בזכות ג'רמי איירונס וסמואל ל' ג'קסון וגם בזכות קו עלילתי מעניין שבו הדמות שלי הופכת לאלכוהוליסטית, כמו שקורה להרבה מאוד שוטרים. 'מת לחיות4' חוזר לסרט הראשון והוא טוב כמוהו, ולפעמים אפילו יותר. זו אותה דמות של שוטר מהדור הישן בעולם המתקדם והמודרני שלא ממש בקיא במחשבים והעולם חולף על פניו".
אחרי שהתמודד כבר עם חבורת מופרעים במגדל משרדים ובנמל תעופה, והשתולל ברחובות ניו יורק בניסיון לעצור טרוריסט מטורף, נדרש הפעם ג'ון מקליין לאיום ברוח התקופה: ארגון טרור שפועל באמצעות רשת האינטרנט במטרה למוטט את הכלכלה האמריקנית ובעקבותיה, כמובן, את כלכלת העולם כולו.
"העולם השתנה אחרי 11 בספטמבר", אומר וויליס. "בהתמודדות עם טרור אתה צריך להיזהר מאוד לא לפגוע בכבוד של אנשים שקיפחו את חייהם, אבל עדיין מדובר בסרט שעוסק בטרור בתחומי ארצות הברית".
אילו הבדלים טכנולוגיים יש בין "מת לחיות 4" לבין הסרט הראשון בסדרה?
"בעולם שבו כל כך הרבה סרטים, במיוחד בקיץ הזה, מלאים בדמויות שנוצרות באמצעות מחשב, רצינו לעשות משהו ללא הטכנולוגיה הזאת. יש אמנם בסרט מקום אחד או שניים שהשתמשנו בטכניקות מחשב, אבל היתר הם פעלולים בסגנון הישן והטוב".
אתה כבר בן 52. היית צריך להתכונן פיזית לפעלולים?
"עשיתי בערך 75 אחוז מהפעלולים בעצמי והייתי צריך להיכנס לכושר כדי לעשות את הדברים שנדרשו ממני בסרט, אבל אני נהנה לעשות את זה. הייתי צריך להגדיל את מסת השרירים כדי לשמור על העצמות שלי, כדי שכשאני צונח על רצפת הבטון, אני לא אשבור משהו. יש לי כמה מזכרות מכל אחד מסרטי 'מת לחיות' וכמה גם מהסרט החדש.
"באחד הקטעים בעטו בי בראש והיה צריך לעשות 28 תפרים בפנים שלי. אני מודה לכירורג הפלסטי בהוליווד ששלחו אותי אליו, כי יכולתי לחזור לעבודה כמעט מיד. מכיוון שלא יכולתי להתאפר בכמה מהסצנות רואים את התפרים בראש שלי. בסך הכול נהניתי מאוד לעשות את הפעלולים ולעמוד בקצב של הבחורים בני ה-30".
הדמות של ג'ון מקליין זכורה הרבה בזכות ההומור הייחודי שלה.
"כשעשיתי את הסרט הראשון הכנסתי במקליין הרבה מאוד מהילד שבי, שגדל בדרום ג'רזי. חלק מהבדיחות היו בתסריט וחלק הוספתי. שוטרים קוראים לזה 'הומור שחור'. לדוגמה , בסרט הראשון כשהרגתי את הבחור שכמעט הרג אותי וערכתי עליו חיפוש, גיליתי חפיסת סיגריות אז אמרתי לגופה 'זה ממש לא בריא בשבילך'. זו הייתה ההתחלה של בדיחות מהסוג הזה, שהפכו להיות חלק מהמיתולוגיה של 'מת לחיות'. הרבה מהן יש גם בסרט החדש. לפעמים אני מקסים ולפעמים אני זועף, אבל הדמות נשארת אותה דמות".
אז אתה תמיד שומר בראש את הדמות של ג'ון מקליין?
"בכל שחקן יש קצת מכל דמות שהוא מגלם. הייתי צעיר מאוד ועשיתי רק שני סרטים כשהגעתי ל'מת לחיות'. בסרט הראשון הכנסתי הרבה מאוד מעצמי, לכן זו הייתה טעות אם הייתי משנה את הדמות וגורם לה פתאום להתנהג בצורה אחרת. הקהל הגיע לראות את הסרטים האלה כי הוא התרגל למקליין הזה".
העובדה שאתה יכול להיות גיבור סרטי פעולה, אבל גם להשתתף בסרטים אישיים יותר היא דבר ששאפת אליו, או שכך קרה במקרה?
"אני כמעט לא משקיע מחשבה באופן שבו אני נתפס. אני יודע שאם יש לך קריירה שמתפרשת על פני 22 שנים מול מצלמה, תהיה תפיסה מסוימת בנוגע אליך, בין אם טובה ובין אם לא. אני חי את החיים שלי בלי להתייחס כל כך לאופן שבו אני נתפס. אני כבר לא קורא צהובונים ועיתונים. אם אני רוצה להתעדכן, אני עושה את זה אונליין".
"התמזל מזלי שיוצא לי לעשות את שני סוגי הסרטים, תפקידי משנה בסרטים של אחרים, שמשמחים אותי כשחקן, ויש בהם סוג אחר של חוויה מאשר סרטי האולפנים הגדולים כמו 'מת לחיות', שבהם אני נמצא בכל סצנה והאחריות של הסרט מונחת על הכתפיים שלי. אני לא חושב שביקורות טובות או רעות משפיעות כל כך על סרטים היום, כמו שהן השפיעו בימים שלפני עידן הדי-וי-די, הטלוויזיות הגדולות והסרטים במטוסים. כל מי שחובב סרטים היום יראה אותם כך או אחרת, לא בהכרח בקולנוע".
אתה עצמך מתמצא במחשבים?
"אני משתמש במחשב ואני יודע הרבה על מחשבים. מה שאני לא יודע אני שואל את בתי בת ה-3. למעשה, הבנות שלי יודעות הרבה יותר על מחשבים ממני, כי הן גדלו עם זה. יש לי בלאקברי שאני מקבל בו אימיילים ואני משתמש בו הרבה יותר מאשר במחשב הרגיל שלי".
ומה אתה יודע טוב יותר מהבנות שלך?
"הן ילדות נהדרות. הצלחנו להוציא את שלוש הבנות שלנו לעולם עמוסות בידע בנוגע למה בנים חושבים, וזה הידע הטוב ביותר שיכולנו להעניק להן. הן חכמות מאוד ונמצאות עדיין בסביבת לוס אנג'לס, אף שסקאוט, הבת האמצעית, לומדת עכשיו סמסטר בפריז".
מה אתה מספר לבנות שלך על התקשורת?
"הן יודעות יותר ממני בקטע הזה. הן יודעות מה אמיתי ומה לא. הן קיבלו חינוך נהדר בדבר האשליה על המיתוס של תהילה והוליווד. אנחנו חיים בעידן שבו תרבות הפופ מניעה את המדיה: אנשים רוצים לדעת מה לינדזי לוהאן עושה השבוע, מה בריטני ספירס עושה ואם היא הולכת למסיבות השבוע. עסקי הרכילות במגזינים מגלגלים מיליארדי דולרים. זה גרוע ומטורף עכשיו יותר משהיה לפני 20 שנה. אין נקודת שבירה ואיש לא אומר לאנשים האלה שמספיק, העניין יצא מכלל שליטה".
למי אתה מודה על הקריירה שלך?
"לקהל ברחבי העולם שהולך לראות את הסרטים שלי, שבלעדיו הייתי עדיין ברמן. לאנשים בהוליווד שהחליטו לאפשר לי להישאר שם 22 שנים ועדיין מזמינים אותי לעשות סרטים גדולים, בידיעה שהיו שחקנים שהתקשו לשרוד כל כך הרבה זמן. אבל יותר מכול אני אסיר תודה על ההזדמנות להיות אבא לשלוש בנות נפלאות, וזה הרבה יותר מעניין מאשר משחק או כל דבר אחר שאני עושה. הן האהובות עליי ביותר בעולם ואני מודה לאלוהים שיש לי אותן".
ולסיום , אי אפשר בלי - יהיה "מת לחיות 5" ?
"פוקס כבר מדברים על זה כי הם מאושרים מהאופן שבו הסרט הזה יצא, וכשאתה מקבל תגובה כזו לסרט, זה נראה כמעט מובן מאליו שנעשה אחד נוסף. זה תלוי בתסריט, וזו גם הייתה הסיבה שלקח לי כל כך הרבה זמן עד שהסכמתי לעשות את הסרט החדש".
נא להמתין לטעינת התגובות
