חג לאלונים
אלון נוימן מבסוט. מה רע לו? היום עולה תכנית האלתורים הקומית בכיכובו "חדשות מפתיעות", עלמה זק מחכה לו בבית ויש אפילו דיבור על דור חדש ומופלא. ראיון והצצה לסדרה החדשה
גם בהמשך, בהמתנה למעלית ובמסדרון קומת המשרדים שלנו מתקשים חלק גדול משועלי המערכת לקשר בין שמו של נוימן לבין פניו המוכרות ותפקידיו הזכורים. רגע אחרי שמוזכר שמה של זק, הם כבר פולטים ארסנל מידע שלם הכולל משפטים כמו "אה, נו, הוא משחק גם בהצגת יחיד" ו"אני זוכר אותו מהסרט "מלח הארץ" ובתור הברמן ב"מדריך למתחילים" של ביפּ".
לנוימן זה לא מפריע. למעשה, הוא נשמע מבּסוט במיוחד, שמח בחלקו ונהנה מאוד מהעבודה, גם אם רבים לא מקשרים בין שמו לבין פרצופו. דווקא בתקופה בה מינון האמנים והידוענים המעטרים את מגזיני סוף השבוע במשפטים דוגמת "אני לא אוהב את עצמי ומפחד כל הזמן שלא תהיה לי עבודה" או "אני רק רוצה שיאהבו אותי", הוא, בשלב בחיים בו הוא מאוד מרוצה. בקרוב, עתידות פניו לרצד בתוכנית האימפרוביזציה החדשה "חדשות מפתיעות" שתשודר בכל ערב שישי מיד לאחר כוכב נולד.
"תודה לאל, באמת שבזמן האחרון אני מבסוט", הוא אומר בקול בס ממיס ומשכנע, "אני מאוד אוהב את העבודה שלי ואת זה שהתמזל מזלי ואני מופיע גם בתיאטרון, גם בטלוויזיה וגם בקולנוע. היום אני יודע להסתכל על העבודה וליהנות ממנה. כשאתה צעיר ומתחיל אתה הרבה יותר ביקורתי כלפיי עצמך".
במה שונה התוכנית החדשה מ"של מי השורה הזאת"?
"היא אומנם מתבססת על אימפרוביזציה, אבל שונה לחלוטין. זו תהיה תוכנית אירוח שינחו אורי גוטליב וימית סול. האורחים תמיד יהיו מצוות השחקנים (דרור קרן, רותם אבוהב, יובל סמו, נתי קלוגר ונוימן) ובכל תוכנית יתארחו שלושה מהם. המראיינים יצרו סיטואציות ומצבים והאורחים שלא ידעו עד אותו רגע מי הם ומה הם יאלתרו ויתמודדו עם ההתקלות.
אחת ולתמיד – עד מתי האימפרוביזציה הטלוויזיונית תתגלה כבלוף מתוסרט היטב?
"אני נשבע לך שזה לא בלוף. באמת. אנחנו מגיעים לשם בלי לדעת מה יקרה ונותנים את כל מה שאפשר. בכל פעם זה יכול לצאת מוצלח אבל יכול גם להיות מביך ולהוציא אותך דביל. כשהשתתפתי ב"של מי השורה הזאת" בגלגול המקורי שלה בטלעד, ערוץ 2, אלתרנו לחלוטין. הקלטנו שעתיים ומתוכן שודרה חצי שעה שאכן נערכה, אבל הייתה מחומרים אמיתיים. מה עשו ממנה אחר-כך בערוץ 10, באמת שאני לא יודע".
אם כן, היית מוכן לעשות את אותו תפקיד בשידור חי?
"בטח שכן", הוא עונה בלי לחשוב פעמיים. "אבל האמת היא שאני לא חושב שמישהו ייתן לי לעשות את זה".
למטה: מתוך "חדשות מפתיעות"
נוימן נולד בחיפה, שירת בתאטרון צה"ל, למד משחק ב-NYU בניו יורק, וב-"Mountview theatre school" בלונדון. פרט לתפקידיו הטלוויזיונים שאוזכרו הוא הופיע בהצגות בתיאטרון הקאמרי, גשר וחיפה. היה מיוצרי ומקימי המופע "מיומנה" שאתו הופיע בארץ ובעולם ושיחק על גבי המסך הגדול
"אני מאוד מקווה שאת לא הולכת לשאול אותי מה אני מעדיף: תיאטרון, קולנוע או טלוויזיה".
צר לי. אם היית חייב לבחור – קולנוע, תיאטרון או טלוויזיה?
"לאאאא", הוא עונה, "זה כמו להכריח שף לבחור לבשל כל חייו רק דבר אחד. פשטידה, בשר או ירקות. אי אפשר. אני יודע שזו תשובה צפויה אבל לכל אחד מהפורמטים יש את הפלוסים והמינוסים שלו. מה שכן, מבחינת התגובה המיידית, אני הכי נהנה מעבודה מול קהל חי ונושם.
מה יותר מאתגר אותך ומסובך לביצוע, תפקידים דרמטיים או קומיים?
תמיד אומרים שהרבה יותר קשה להצחיק, אבל אני לא מרגיש את זה למזלי. אני מתמודד עם כל תפקיד לגופו ונהנה משניהם.
אתה טיפוס מצחיק? הסובבים אותך יגדירו אותך כקומיקאי גם בחיים?
"האמת היא שכן, אני מצחיק, לא פסימי ועם הרבה הומור. נכון גם להגיד עליי שאני לפעמים כבד ראש ורציני מדי. אני בן אדם שלוקח ללב, מאוד סקרן ואוהב ללמוד אבל לא פעם גם שטותניק ממש.
ובתור ילד, גם היית?
"לצערי אני לא יכול לענות על זה, כי אני לא זוכר את הילדות שלי. אני זוכר רק משלב הנעורים, מגיל 14, 15. אין לזה ממש סיבה ואם מזכירים לי לפעמים יש לי פלאשבקים, אבל אין לי מושג, פשוט לא זוכר.
כבר כמה שנים שנוימן מרותק למרקע בחלק גדול מערבי שישי לצדה של העלמה בחייו, עלמה זק, כאשר משודרים פרקי ארץ נהדרת. זמן קצר אחרי סיום העונה הנוכחית ושישי שוב נתפס לטובת שידורי "חדשות מפתיעות".
את התוכנית ביום שישי הזה לא אראה, אצטרך להקליט או משהו, כי אני משתתף במופע אימפרוביזציה בשם "פרוביזורי" עם עידן אלתרמן, אורי גוטליב, ערן איווניר, יעל לבנטל, משה פרסטר ותומר שרו. אבל בכלל, עלמה ואני לא צופים בטלוויזיה. פה ושם, בקושי.
סליחה?
זה סתם כי המכשיר הזה לא מדהים אותנו. הוא אומנם חלק גדול מהחיים של שנינו, אבל אנחנו פשוט לא צופי טלוויזיה גדולים. אני לא צופה אדוק גם כי זה לא מסתדר עם העבודה וגם כי זה לא בלייף סטייל שלי. אני מבין כללי המשחק בטלוויזיה ומקבל אותם", הוא אומר בזהירות כדי לא להיכנס לעסקי הבאר ממנה הוא שותה וגו' אף מוסיף לבסוף "יש מעט מאוד איכות בתוך ים של זבל. מה שכן, אנחנו מאוד אוהבים לצפות בסדרות בדי.וי.די. סיימנו את ה"סופרנוס" ואנחנו מחכים לעונה החדשה, ממש אהבנו את כל העונות של "עמוק באדמה" ושל "תרגיע".
אתם מנסים אחד על השני קטעים קומיים ומערכונים? יצא לך להגיד לה ש"הדליה איציק" שלה לא מדויק?
"אנחנו מאוד נעזרים אחד בשני וזה באמת כיף אדיר. כשהיא עבדה על ארץ צפיתי איתה את בקלטות של האנשים שהיא הייתה עובדת עליהם והיא עוברת איתים על טקסטים שאני מקבל. אנחנו גם מתכוננים יחד לאודישנים. זו פריבילגיה אדירה כי אנחנו מאוד מעריכים אחד את השניה מקצועית".
היא מבקרת אותך בכנות או משתדלת להיות עדינה במיוחד?
"היא תומכת נלהבת אבל כשיש לה הערות היא שולפת אותן והן תמיד מתקבלות. באמת, הוא מתמוגג, "היא כל-כך אינטילגנטית ומצחיקה"
באחד מראיונות סוף השבוע סיפר יהודה לוי, צלע מצמד מלכותי אחר, שהוא ונינה שרים יחד במיטה. זה קורה גם לכם עם מערכונים?
"בהקשר לחלק הראשון של השאלה, דווקא לשיר אנחנו מאוד אוהבים ושרים יחד המון בכל מקום בבית. אנחנו צוחקים המון במשך היום וכשאנחנו עוצרים ומסתכלים על עצמנו, זה ממש תענוג. אנחנו גם מופיעים המון אחד בפני השניה. לא בקטע של "בואי תראי הצגה" אלא כי אנחנו אוהבים להשתטות."
ולשאלת האין ברירה – יש חתונה על הפרק?
"תקשיבי, אחת ולתמיד, אנחנו לא מתכוונים להתחתן. החיים שלנו משותפים ואני רואה את כל העתיד שלי איתה אבל דיברנו על זה ואנחנו לא צריכים או מעוניינים בחתונה. אנחנו זוג לכל דבר, באמת, אבל רעיון הנישואים מיותר."
אתה נגד מוסד הנישואים?
"בחיים שלי, כן".
ומה בנוגע לילדים?
"אני מאוד רוצה ילדים ומוכן לזה. גם עלמה. אנחנו עובדים על זה."
סקופ?
צוחק. "לא, לא כרגע, לצערי עדיין לא. אני מקווה שבעתיד הקרוב. נראה מתי יצא. מתישהו".
נא להמתין לטעינת התגובות
