לא מסרבים להם יותר
כבר יותר מ-15 שנה שהסרבים סובלים מבדידות בינלאומית ומהרגשת קיפוח. עד שהגיעה מריה סריפוביץ' וקטפה את המקום הראשון באירוויזיון
במוצאי שבת, אחרי שנים של תחושת רדיפה וקיפוח, זכו הסרבים לקצת נחת וניצלו את ההזדמנות לחגוג - ובגדול. דקות אחרי שבהלסינקי הודיעו שמריה סריפוביץ' שלהם זכתה בתחרות האירוויזיון, יצאו ההמונים לרחובות עם דגלי הלאום, צפצפו בצופרי המכוניות וצעקו את שם השיר הזוכה "מוליטבה" (תפילה). עד השעות הקטנות של הלילה הם חגגו כך. גם הפאבים של העיר הבוסנית בניה לוקה היו מלאים בחוגגים סרבים שסוף סוף מצאו סיבה לגאווה. חגיגות כאלה, שלא יהיו טעויות, היו שמורות עד כה רק לזכייה באליפויות ספורט במדינה המאצ'ואיסטית הזו.
גם למחרת כולם דיברו רק על הניצחון הגדול וביקשו להוכיח לעצמם שהנה, אפשר להתגבר על הצרות בקוסובו ובזירה הפוליטית. "מריה כבשה את אירופה", קבע עיתון אחד, "תפילה אירופית לסרביה", הכריז אחר. "זו אחת הפעמים הנדירות שבהן אני גאה להיות סרבי", כתב זרקו, אחד הגולשים באתר האינטרנט של רשת השידור הפופולרית B92. "לאלה מאיתנו שאומרים 'העולם כולו נגדנו', הניצחון הזה מוכיח שאירופה לא שונאת אותנו, והיא נותנת שבחים כשצריך", כתב גולש נוסף באתר.
מריה סריפוביץ' שהביאה את הניצחון אינה בדיוק כוכבת פופ טיפוסית, בוודאי שלא בסרביה. כאן נוהגות רבות מהזמרות למלא את הפנים באיפור ואת החזה בסיליקון, ומקפידות לענוד תכשיטים רבים ולשיר על הגבר האמיץ והגיבור שלהן. הטעם של מריה שונה מאוד. גברים אמיצים אינם מעניינים אותה, ועל איפור ותכשיטים אין מה לדבר. לפני התחרות לעגו לה בעיתונים המקומיים על המראה הלא נשי שלה, ואף רמזו על העדפותיה המיניות.
אבל במוצאי שבת, עם הרבה עזרה מהאויבות לשעבר, קרואטיה, סלובניה ובוסניה, שהעניקו לה 12 נקודות, הביאה מריה את האירוויזיון הביתה, הפכה לגיבורה של כולם - ואפילו הפיחה תקווה לשינוי. "אני באמת חושבת שהזכייה הזו מהווה פתיחת דף חדש בסרביה, ולא רק בתחום המוזיקה", אמרה הזמרת אחרי הזכייה, "זה ניצחון לסרביה החדשה". מנהל ערוץ הטלוויזיה הממלכתי RTS, אלכסנדר טיאניץ', הודה שהוא שמח שלא נבחר שיר מלחמה. "אירוח התחרות בשנה הבאה בבלגרד פירושו של דבר שסוף סוף חצינו את הגבול אל תוך הנורמליות", הוסיף .
ברכות הגיעו גם
אולי כל החוגגים למיניהם קצת מגזימים, ואולי לא באמת מדובר ברמז של אירופה לסרבים, שלפיו אם רק יתנהגו יפה - יתקבלו לחיק המשפחה האירופית. כן, אולי לניקוד הגבוה דאגה בכלל הפזורה הסרבית בארצות השכנות, ואולי היו שסתם אהבו את השיר והצביעו עבורו. אמנם מדובר באירוויזיון, אבל מי אמר שהכול חייב להיות פוליטיקה?
כך או כך המחנה הפרו-מערבי בסרביה מעדיף לראות בזכייה איתות ברור של אירופ, ומקווה שהסרבים ישתכנעו עתה שלא כל העולם נגדם ושכל שדרוש הוא להתפשר מעט. בעבר הם ניסו להתפשר. בשנת 2000, אחרי שהדיחו את סלובודן מילושביץ, הפכו הסרבים ליקיריה של אירופה לזמן קצר. אלא שבחירות כושלות, התנקשויות פוליטיות והמשך התמיכה בקו הלאומני קלקלו מהר מאוד את ירח הדבש.
סלע המחלוקת העיקרי שמונע מסרביה להתקרב למערב עתה הוא חבל קוסובו. ב-1999 שמו צבאות נאט"ו קץ למלחמה העקובה מדם בין הכוחות הסרביים לכוחות האלבניים בחבל, הבריחו משם את היחידות הסרביות והעבירו את השליטה עליו לידי האו"ם. מאז נקמו קיצונים מוסלמים-אלבנים בתושבים הסרבים בחבל, ובחסות בינלאומית השמידו להם עשרות כנסיות ואתרים קדושים. הסרבים מתלוננים שהפגיעות באוכלוסייה הסרבית זכו להתעלמות כמעט מוחלטת בתקשורת העולמית ומוחים על כך שהלובי האלבני בארצות הברית עוד מאשים אותם באלימות של האלבנים. ומה הפלא, הם אומרים, כשבעולם מציירים אותם עדיין כנבלים הגדולים של הבלקן?
בחודשים האחרונים שוב מתחממת הגזרה. שמונה שנים אחרי שסילקו את הכוחות הסרביים מקוסובו, מנסים האירופים והאמריקנים לכפות תוכנית שבסופה תזכה קוסובו לעצמאות מסרביה. בבלגרד מתנגדים בתוקף לתוכנית, בטענה שאין לעולם זכות להתערב בענייניה הפנימיים של סרביה ולקרוע ממנה חבל ארץ שהיסטורית שייך לה. בשלב זה התוכנית תקועה, משום שהרוסים מתנגדים לה ומאיימים להטיל עליה וטו באו"ם, אך מזכירת המדינה האמריקנית קונדוליזה רייס - שנמצאת בימים אלה במוסקבה - מקווה לשנות את עמדתם. הסרבים, מצדם, הודיעו שלעולם לא ישלימו עם החלטה כזאת. גם הניצחון באירוויזיון, שנתן להם להרגיש שפויים לכמה שעות, לא יגרום להם לוותר מהר כל כך על חבל ארץ שעליו נלחמו הרבה כל כך לאורך ההיסטוריה שלהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
