הטוב משלושה
לכבוד עלייתו של הבלוקבסטר הוודאי ואחד הסרטים היקרים אי פעם, ספיידרמן 3, הגענו למסקנה שהגיע הזמן לקבוע אחת ולתמיד: מי הכי שווה - סופרמן, ספיידרמן או באטמן. נחשו מי ניצח
היום מתחילה (בארץ ובעולם) הקרנת "ספיידרמן 3", החלק השלישי של מכונת הכסף האדירה שעוגבת על חשבונות הבנק של כולנו מאז הסרט הראשון ב-2002 (ועל חשבון הבנק של הורי מאז התחפושת ההיא ב-1985 שהכתה את תלמידי כיתה א' ב"בית יחזקאל" בתדהמה ובקנאה). ההשקעה הכספית בסרט פשוט מהממת את החושים - הדיווחים הרשמיים של האולפן הם על תקציב בסביבות 270 מיליון דולר, כשההערכות של בכירים בתעשייה מדברות על הוצאות כוללות (יחד עם שיווק, פרסום והפצה גלובאליים) של כמעט חצי מיליארד דולר(!).
על פניו נראה כאילו מדובר בטירוף, במשימת התאבדות, אבל המותג "ספיידרמן" מספק את הסחורה יותר מארבעים שנה בקומיקס, בסרטים, בטלוויזיה, בצעצועים ובמוצרים נלווים. אימפריה. שני הסרטים הקודמים בסדרת ספיידרמן הרוויחו יחד יותר ממיליארד דולר וחצי ברחבי העולם, וזה רק ממכירת כרטיסים, לפני רווחי DVD, מוצרים נלווים וסינדיקציה. הסרט לא רק יחזיר את ההשקעה, הוא גם ירוויח, והמון.
גיבורי העל, כפי שאנו מכירים אותם היום, זכו להגדרתם הרשמית כבר ב-1938 עם הצגתו של סופרמן. סיפורי פנטזיה ומד"ב קודמים (ספרות Pulp) כבר ראו אור קודם לכן במגזינים ובחוברות קומיקס, אבל סופרמן עיצב את תפיסת גיבורי העל שאנו מכירים כיום. מאז יצא הגיליון הראשון בכיכובו והפך אותו לסמל אמריקאי כמו ההמבורגר, הקוקה קולה והפרצוף המטומטם של ג'ורג' בוש, נפתחה הדלת שאפשרה לגיבור העל להפוך לחלק אינטגרלי מהתרבות האמריקאית והעולמית. באטמן, ספיידרמן, X-מן, ארבעת המופלאים, ספון, אקוומן, הצל, Ironman (בקרוב סרט עם רוברט דאוני ג'וניור ואקי אבני -ברצינות, אקי אבני), דיירדוויל, המעניש, קונסטנטין ועוד המון, כולם חלק בלתי נפרד מהיסטוריית המדיה של המאה העשרים, וכוחם עוד במותניהם.
בכמה השנים האחרונות, עם האפשרויות הכמעט בלתי מוגבלות שמספקות חברות האפקטים המיוחדים, מנפקת הוליווד עוד ועוד סרטי גיבורי על. להוציא כמה נפילות כואבות ("באטמן ורובין", מישהו? "אישה חתול"?), בכירי תעשיית הסרטים עושים הפסקות בין הסנפת שורה אקראית לארוחות ב"ספאגו" כדי לספור את הכסף. למה, בעצם? למה רעיון גיבורי העל מרוקן את הארנק של מרבית העולם המערבי ומעבר לו מאז שנות השלושים של המאה העשרים?
כיוון שהם
אז להיות סופרמן זו הפנטזיה האולטימטיבית, ומצד שני יש את ספיידרמן ובאטמן. ספיידרמן, שיצא לראשונה כקומיקס בשנת 1962 (הסרט הראשון יצא ב-2002, חגיגות הארבעים של הזיכיון), עוסק בבחור רגיל, כמעט כמו כולנו, חסר ביטחון, לא כ"כ מוצלח בעיני עמיתיו וחבריו, מסובך רומנטית וללא האפשרות לטגן צי של ספינות עם לייזר מהעיניים. אז כן, יש את עניין הכוח המדהים, יריית הקורים מהידיים והיכולת לטפס על עזריאלי תוך כדי שתיית מקיאטו קטן, אבל ספיידרמן הוא האלטר אגו של פיטר פארקר, ובפיטר יש דברים שכל אחד יכול לזהות גם אצלו. כאן טמון כוח המשיכה האדיר של הדמות, שלבד מסדרה אולטרה מצליחה של סרטים גם אחראי לסדרות טלוויזיה, מאות צעצועים, ספין אופים ויותר מ-700 גיליונות קומיקס בכיכוב החנון הניו יורקי.
באטמן לוקח את רעיון גיבור העל למקום אחר לגמרי. לבאטמן אין בעצם כוח על (לבד מהיותו מיליונר, ובינינו, זה סוג של כוח על). הוא חזק במיוחד, גמיש ומבריק, אבל הכוחות המיוחדים שלו הם כאלו שאפשר לרכוש, בעיקר אם אתה מולטי מיליונר ובעל אישיות פסיכוטית גבולית. האוטו המגניב שלו, המערה המשוכללת, החליפה החסינה והגמישה (ללא הפטמות איתם מישהו חשב לעטר את החליפה של ג'ורג' קלוני ב"באטמן ורובין" הזוועתי), את כולם קנה ושכלל באטמן/ברוס ווין. לא כוכב קריפטון, לא תאונת מעבדה עם עכביש, סתם מיליונר משועמם ועצבני.
אבל בבאטמן תמיד היה משהו אפל, שחור, שקרץ לנערים מתבגרים באותה מידה בה ההזדהות עם פיטר פארקר קרצה להם. גם באטמן אנושי באופן מעורר הזדהות, אבל ההזדהות היא עם משהו קדמוני הרבה יותר - נקמה, כעס, אגרסיות. באטמן הוא אדם מן השורה שלוקח את החוק לידיים, ואני - בתור מישהו שפחד לנשום ליד ירון אמסלם בתיכון - בהחלט מתחבר. ורק שתדע, ירון, שיש לך מזל שלא היה לי באטמוביל לדרוס את התחת הבריוני שלך.
אבל חסל סדר התחשבנויות - ילדות. פרנק מילר, הגאון שמאחורי "עיר החטאים" ו-"300", לקח את הדמויות המרכזיות של באטמן ושידרג אותם לכדי יצירת סדרת קומיקס אפלה ואלימה בשם The Dark Knight, שהמשיכה את הסאגה הבאטמנית לכיוונים הרציניים יותר, שקיבלו פוש נוסף בעדכון המוצלח שנעשה לסדרה עם "באטמן מתחיל" לפני כשנתיים. ספיידרמן, בזמנו, לקח את הרעיון ויצר מעין אלטר אגו אפל לפיטר פארקר, ג'יפה שחורה שעיצבה את עצמה בדמותו של ספיידרמן, השתלטה על העיתונאי היריב אדי ברוק והפכה אותו ל"ונום", מראה אפל של ספיידרמן עצמו (הוא גם מופיע בסרט החדש). רק סופרמן נותר בחנוניות הכל אמריקאית שלו, שבאה לידי ביטוי ב"סופרמן חוזר" ואכזבה למדי בקופות(ליבי שלי נשבר בצפייה. כמה חיכיתי לסרט הדבילי הזה, רק כדי למצוא חיקוי כריסטופר ריב מטופש וקווין ספייסי שהיה צריך לזרוק לדובי קוטב).
ועכשיו, כיוון שהוקדשו להם שבע פסקות, הגיע הזמן לתחרות הגדולה. גיבורי העל הפופולריים ביותר, ראש בראש, עד הסוף המר:
נא להמתין לטעינת התגובות
