מסך הכסף
זוכרים את הימים בהם שילמנו 15 שקל בשביל כרטיס לקולנוע? מאז הרבה השתנה: כרטיס לסרט עולה בדרך כלל 35 שקלים, ובקריית שמונה, עפולה וכרמיאל האולמות נסגרו בזה אחר זה. דרור שאול: "לא יכול להיות שבגלל מצב כלכלי יהיו אנשים שלא ייחשפו לתרבות"
רק לפני 14 שנה עמד מחיר ממוצע של כרטיס קולנוע בישראל על בין 15 ל-17 שקל. ב-1996 המחיר עלה ל-20 שקל, בשנת 1997 הגיע מחיר כרטיס ל-22.5 שקל , וכיום כבר משלמים הישראלים בממוצע 31 שקל עבור שעתיים מול המסך הגדול, והמחיר המירבי מגיע גם ל-35 שקל. חשוב לציין כי העלייה במחירי הכרטיסים היתה כמעט תמיד גבוהה מהעלייה במדד המחירים לצרכן. לשם השוואה, בארצות הברית עומד מחיר כרטיס ממוצע על 6.7 דולר (27 שקל).
"זו בושה וחרפה שבקריית שמונה ובצפון בכלל אין אפילו בית קולנוע אחד. לדעתי היו צריכים לסבסד מחירים ולעשות הכל כדי להשאיר את בית הקולנוע בעיר", אמר אתמול יורם ממן, תושב קריית שמונה. גם יגאל בוזגלו, חבר מועצת קריית שמונה, אמר כי "היו צריכים להפוך את בתי הקולנוע ליותר אטרקטיבים לתושבים מבחינת מחירים, ויכול להיות שזה היה מושך את הצופים בחזרה".
גם באזור העמקים נסגרו בשנתיים האחרונות כל בתי הקולנוע, למעט אולם אחד בטבריה ואולם אחד בעמק הירדן. כך נוצר מצב שמי שעדיין מאמין שסרטים צריך לראות במסך הגדול נאלץ לנסוע מאות קילומטרים למרכז הארץ כדי לצפות בסרט.
"העובדה שכיום לא קיים מתחם קולנוע בצפון מדאיגה ועצובה גם יחד. זה יוצר מצב שמרכזים את כל התרבות בתל אביב ובערים הגדולות", אמר שחף (22), סטודנט לקולנוע מעפולה, אשר מרחיק אחת לשבועיים עד ל"סינמה סיטי" כדי לראות סרט.
אפילו באשקלון, עיר של יותר מ-130 אלף תושבים, לא משתלם להחזיק היום יותר מבית קולנוע אחד. מנכ"ל התאחדות ענף הקולנוע בישראל דני כפרי דוחה את הט ענה כי המחירים הגבוהים הם שמרחיקים את הקהל. "הצופים לא באים לקולנוע כי היתרון היחסי של האולמות הוא הסרטים החדשים. ברגע שהסרטים ניתנים להורדה
"רמת הביקור בבתי הקולנוע בתל אביב היא יותר גבוהה", הסביר כפרי, "אבל גם בתל אביב יש ירידה. ובגלל שנתח הרווחים בפריפריה יותר נמוך מלכתחילה, נאלצים לסגור שם את בתי הקולנוע". לדבריו, הניסיון להוריד את מחירי הכרטיסים כבר נעשה בעבר ולא הוכיח את עצמו. "עשינו פעולה ממשית, הורדנו בשנים האחרונות בקיץ אחד את המחיר באחת הרשתות ב-30 עד 20 אחוז ממחיר הכרטיס, אבל התוצאות היו הפוכות-אפילו פחות אנשים הגיעו, ובמקום זה הם העדיפו ללכת לראות סרט יקר יותר. כל הורדה של פחות מ-50 אחוז היא לא משמעותית לציבור, והורדה כזו אינה מתאפשרת", טען. כפרי, החבר בפורום הישראלי לקניין רוחני באיגוד לשכות המסחר, שלח לאחרונה מכתב לשר המשפטים עם דרישה ליזום חקיקה נגד ההורדות באינטרנט.
אך בפריפריה לא משתכנעים. "הם פועלים רק מתוך תפיסה כלכלית, ואיפה שיש פחות מ-30-20 אלף איש הם לא מוכנים לפתוח בית קולנוע", אמר מאיר כהן, ראש עיריית דימונה. "הם פועלים מתוך סטיגמה, אומרים שזו ממילא אוכלוסיה חלשה, אז הם לא יבואו לבתי הקולנוע, ולמרות שאנחנו מנסים, אנחנו לא מצליחים להביא משקיעים".
כהן פתר את הבעיה באופן חלקי כשפתח בדימונה סינמטק: "סרט שמגיע לתל אביב יגיע לפריפריה רק אחרי זמן רב. אבל אנחנו מקרינים סרטים במחיר מסובסד, של 15 שקל למבוגר ו-12 לילד". גם הקולנוענים הישראלים סבורים שהמחיר הגבוה פוגע בנגישות לסרטים. "ישנן שתי אפשרויות להביא למצב שהקולנוע, ובתוכו כמובן גם הקולנוע הישראלי, יהיה זמין ונגיש לכל אדם בישראל", אמר דרור שאול, במאי הסרט "אדמה משוגעת", שזכה בפרס האוסקר הישראלי ובפרס דב הקריסטל בפסטיבל ברלין. "הדרך הראשונה היא תמיכה של המדינה, כלומר שהמדינה תתמוך ותסבסד אפילו באופן חלקי הקרנות של סרטי קולנוע באזורים שבהם יותר קשה לאנשים לשלם עבור הכרטיסים. הדרך השנייה היא שבעלי הקולנוע יעשו את זה, אבל כך או כך חשוב ביותר שתרבות תגיע לכל חלקי הארץ, גם לפריפריה. לא יכול להיות שבגלל מצב כלכלי מסוים במדינה אנשים לא ייחשפו לתרבות". גם עורך הדין יוסי קלו, דובר הקשת הדמוקרטית המזרחית, טוען כי המדינה צריכה להתערב בנושא. "המצב הקיים הוא כשל שוק בשוק התרבות, המחירים גבוהים מדי ומעודדים את תעשיית ההעתקות".
נא להמתין לטעינת התגובות
