קורט וונגוט הלך לעולמו
הסופר, המחזאי והסאטיריקן קורט וונגוט הלך לעולמו אמש בגיל 84
"אני אומר כל דבר באופן מצחיק, גם בעיתות הנוראיות ביותר", אמר וונגוט פעם בכנס של פסיכיאטרים, במה שהפך לאחד המשפטים שאפיינו אותו יותר מכל. אך למרות האופטימיות שניסה לשדר במהלך חייו, סבל וונגוט במשך שנים מדיכאון קליני. כאשר ב-1984 הגיע גם ניסיון ההתאבדות על ידי נטילת כדורים ואלכוהול. לאחר מכן, התבדח גם בעניין הזה.
למרות הצלחותיו כסופר, ספריו זכו לא פעם לקבלת פנים צוננת בשל מה שהוגדר כגסות בוטה. הביקורת, מצידה, לא שמרה לו חיבה בתחילת הדרך, אך מאוחר יותר גילתה את כשרונו העצום. "עריסת חתול", שיצא בתחילת שנות השישים, הפך אותו לאחד מסופרי הקאלט של תקופתו.
וונגוט נולד באינדיאנפוליס, שהפכה להיות הרקע לרבים מספריו, ולמד כימיה באוניברסיטת קורנל בשנים 1941-1943, שם כתב לעיתון הקמפוס. הוא עבד כעיתונאי לפני שגויס לצבא ארצות
הברית ושירת כסייר במלחמת העולם השנייה. בזמן המלחמה נפל בשבי הגרמני. הוא שהה בעיר דרזדן בזמן שהופצצה, במה שהפך לאחת החוויות הדרמטיות ביותר בחייו, שהשפיעה רבות גם על יצירתו.
לאחר המלחמה למד וונגוט אנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו ועבד כעיתונאי ואיש יחסי ציבור. ספרו הראשון, Player Piano, פורסם בשנת 1952. מאז הוא המשיך לכתוב ספרים וסיפורים קצרים רבים. ספריו מאופיינים בסגנון כתיבה לא שגרתי, עם עלילות בלתי לינאריות ותעלולי כתיבה המשתנים מספר לספר. לרבים מספריו יש נטייה לעיסוק במדע בדיוני, אף שהוא אינו סופר מדע בדיוני מובהק. בכל ספריו ניכרת גישה הומנית אך צינית בכל הנוגע לעתידו של המין האנושי.
מספריו שתורגמו לעברית: "הסירנות של טיטאן", "אימא לילה", "עריסת חתול", "יברך אותך אלוהים, מר רוזווטר" , "בית מטבחיים 5" , ארוחת בוקר של אלופים", "סלפסטיק", "ציפור כלא" , "דיק הצלף", "גלפגוס", "זקן כחול" , "הוקוס פוקוס", "רעידת זמן" , "ברוכים הבאים אל בית הקוף", "קופסת הטבק מבגומבו" ו"יברך אותך אלוהים, ד"ר קבורקיאן".
נא להמתין לטעינת התגובות
