ספר טיסה
לא ברור מה בדיוק אייל קיציס וטל פרידמן ניסו לעשות עם "ספר טיסה". בכל מקרה - זה די מצחיק. שלושה קטעים למי שלא טס בחג
הרגע פתחת את העמוד הראשון של ספר חדש. יש לו את הריח שלו, הצורה שלו, סוג הכתב שלו. אתה מסתכל עליו ושואל את עצמך האם הוא בשבילי? האם הוא הטעם שלי? האם נסתדר אחד עם השני? אתה רוצה שהוא יפתיע אותך. אתה מקווה שתצליח להפתיע אותו. אתה עוצם עיניים ומדמיין את שניכם על איזה חוף מבודד. רוח נעימה נושבת מהים, רחש הגלים מלטף את אוזניך, ואתה והוא מתמזגים לישות אחת.
הספר הזה שאתה אוחז כמו תינוק קטן יכול להיות כל כך משמעותי עבורך. עולם שלם ומלא.
לפעמים אתה מרגיש שהחיים נעצרים בשביל ספר טוב. זה רק אתה והוא ממלאים את כל החלל.
אתה מאזין לצלילים של ההתרחשויות, מריח את הריחות, טועם את הטעמים. יודע בדיוק איך הגיבור נראה למרות שהסופר לא תיאר אותו כלל. הספר חי לנגד עיניך.
יש לך פיפי כבר 20 דקות, אבל אתה מוצא את עצמך ממשיך לקרוא עמוד אחרי עמוד בציפייה שתהיה רגיעה בעלילה; אבל היא, כאילו בכוונה, מציפה אותך בעוד הפתעות ומהפכים, ואתה מוצא עצמך מתפתל בכיסא כדי להרוויח עוד כמה שורות מרתקות.
כשאתה מבין שהגעת לדפים האחרונים אתה מאט לפתע את קצב הקריאה, מנסה לעכב עד כמה שניתן את הפרידה הכואבת מהיצירה.
קורה לפעמים שאתה והספר לא ממש מתחברים. אתה לוקח אותו בהתרגשות לידך ומתחיל לקרוא
אז איך באמת תוכל לדעת שהספר שאתה מחזיק ביד הוא באמת בשבילך?
ספר הוא ישות עצמאית, אנרגיה מבעבעת. קודם כל טול אותו בידך. חוש אותו. אחר כך הבט בעטיפה. בצבע, בעיצוב. הפוך אותו. קרא את התקציר. פתח בעמוד ההקדשות. למי הסופרת מקדישה את הספר? מה כתוב על הסופר? קרא את שלושת המשפטים הראשונים. תראה אם התחברת. קרא את הביקורות שבחרו לצרף.
ספר מדהים! (הרלד טריביון)
ספר שאף ספרייה ביתית אינה שלמה בלעדיו (ניו יורק טיימס)
חבל על הזמן (ניצה, רחובות)
אם הרגשת שזה זה, קח אותו איתך לחופשה הקרובה. תפנה זמן בשביל שניכם. מיד אחרי ההמראה ואחרי סרט הבטיחות המרתק, תרגיש שאתה כבר לא יכול להתאפק, אתה חייב לשחרר אותו מהתיק הדחוס שמעל ראשך ולהתחיל לקרוא בו. אתה אוחז אותו בין אצבעותיך, חושף את העמוד הראשון, מספיק עוד להעיף מבט קצר אל הדיילת שמולך, שמעלה בך את השאלה מתי בדיוק הדיילות הדוגמניות הענוגות של פעם הוחלפו בכדורגלניות של מכבי חולון, וזהו, אתה צולל. עמוד ראשון... שני... עשירי... מאה. קריאה מהנה!
חם. לח. טיפות זיעה מטפטפות על קצה עצם הזנב. שלט עצור.
הנחות לחיילים במדים. אתה יכול להוסיף לי אמבה?
מבזק חדשות, יש פקקים באיילון.
יש פה ברז? הטחינה טפטפה לי.
37 מעלות, בצל. 42 בשמש. ריח של שום.
צלצולים. צפצופים. רינגטונים, טוקבקים, נינט, Yנט, Nרג'י, YES HOT HOT .
יש פה תור גברת, לא לעקוף.
פקח, שנייה אני מזיז, 500 שקל על המדרכה, אבא'לה זוז אתה מסתיר, ועדות חקירה, אני רק שאלה. הטרדות מיניות, סגור לרגל שיפוצים, 23 שיחות שלא נענו.
בעלי שליטה. בעלי הון. יש חמוצים? היועץ המשפטי לממשלה. שכחתי חולצה להחלפה,
בג"ץ. אסירים עם דם על הידיים. תוסיף לי סלט וצ'יפס. יש מספיק ראיות לכאורה. נגמר לי, תבוא מחר.
גברת זהירות מהמדוזות, זה לא ליגת על - זה שכונה. אפשר פיתה עיראקית? אדוני לזוז יותר צפונה. גברת לא לגעת בסחורה.
כל יום בחדר כושר ועליתי 4 ק"ג ...
המוח שלי נמס... ,SMSפס רחב. יש לך הודעת מולטימדיה, יש לך 8 הודעות חדשות, למה המזגן על 16 וחם לי? איפה אתם בחג? פלאפל בשמן עמוק.
זה שאוורמה כבש או הודו? חם פה חם פה חם פה חם פה דדדדדדדדדדדיייייייייי!!!!!!!!
בואי ניסע רק את ואני לאיזה טיול בחו"ל.
צמד הסופרים בחר לתאר בספר זה את השינוי המהותי שעבר היהודי מיצור גלותי שלא הצליח למצוא את מקומו ונרדף – לעתים בצדק – על ידי הגויים האכזריים, לישראלי הגאה האמיץ והחצוף שהולך קדימה ואינו מסתכל לאחור. בתמונות שבחרו השניים לפזר לאורך הספר ניתן לראות את הקוטביות בין האף היהודי הנשרי הנדחף לכל מקום לבין הריקוד המשוחרר והחצוף של הצבר הבטוח בעצמו ואינו חושש לקיומו.
כי מה זה בעצם יהודי?
יהודי זה אנטישמיות, יהודי זה דר שטירמר.
ומה זה בעצם ישראלי?
ישראלי זה צבא חזק*, ישראלי זה ביטחון.
יהודי זה קניידאלך ורגל קרושה,
ישראלי זה אבטיח ובירה מכבי.
יהודי זה יין פטישים סמיך ומתוק מדי,
ישראלי זה יין ישראלי מיקב בוטיק מעמק האלה.
יהודי תמיד יתנצל גם אם השפילו אותו,
ישראלי תמיד צודק גם אם הוא טועה.
יהודי הוא סוחר מצוין,
ישראלי הוא לא פראייר.
יהודי אוכל כשר,
ישראלי אוכל בזול.
יהודי זה אף שבולט בכל מקום.
ישראלי זה ריקודים עד אור הבוקר.
* עד מלחמת לבנון השנייה
ספר טיסה: טל פרידמן ואייל קיציס, הוצאת ידיעות ספרים, 119 ע"מ
נא להמתין לטעינת התגובות
