כל מה שקר
עדי סגל הלך לבדוק מה שווה העונה החדשה של "אקסטרה הוט". למרות רכש מסיבי כמו "אבודים", "אבא אמריקני" ו"אחים ואחיות", המסקנה היא שהרכש המשובח של האח הקטן מ"יס" מנצח בסיבוב הזה את "הוט"
אני אתחיל את רצף הביקורות הקרוב בווידוי - אני לקוח "יס". מה לעשות, אנחנו זן מיוחד, לקוחות יס. אנחנו תמיד תופסים מעצמנו קהל איכותי יותר שעומד איתן מאחורי הבחירה שלו, ולא מפסיק לברבר לכל חברינו המכובלים על נפלאות "יס פלוס" (יס סטארס עכשיו), "יס דוקו" וסדרות הרכש המעולות.
אבל גם בנו עולה מדי פעם יצר הסקרנות. גם אנחנו לפעמים תוהים האם יכול להיות,
באחד הפרקים של "סאות' פארק", קייל מגלה כי הסדרה "איש משפחה" נכתבת על ידי פרות ים שבוחרות כדורים באקראי. כל כדור מייצג מקום, סדרה קומית, או סלב שעבר זמנו, וכאשר הכדורים מתחברים נוצרות בדיחות צדדיות שלא קשורות לעלילה הראשית. אי אפשר להגיד שהמבט הסאטירי הזה של "סאות' פארק" על "איש משפחה" לא קולע לכמה מהנוסחאות המרכיבות את הסדרה, אבל באותה מידה לא ניתן להגיד שהבדיחות הצדדיות של "איש משפחה" לא מעלות חיוך על פני כל אחד שיש לו הבנה במידה כזאת או אחרת בתעשיית הפופ האמריקנית. בסדר, לא תמיד זה עובד, אבל כשהבדיחות עובדות, הן עובדות טוב מאוד.
לצערי, ב"אבא אמריקני", סת' קצת מניח בצד את בדיחות השוליים, ומנסה להתרכז יותר מאשר בתרבות הפופ בביקורת על החברה האמריקאית. לא שזה לא מצחיק, אבל מרגיש כאילו הוא מתעסק בערך באותה סאטירה של איש משפחה, רק עם טיפל'ה פחות טירוף. זו סדרה קורעת, אבל לדעתי האישית לא קורעת כמו "איש משפחה" אשר עונתה החמישית עלתה לאחרונה ב"יס סטארס". 1-0 ללווין.
העלילה? בוצת אנשים, אשר למדה ביחד בכתה גימל, נפגשת בשנית כאשר אחד מהם מחליט להזמין את כולם למסיבת הפתעה לארוסתו. ארוסתו נוטשת אותו (לא בשונה מהפיילוט של חברים, עם רייצ'ל וברי), ומשאירה אותו מאחור עם קבוצת האנשים שאמורה להצחיק.
הטוויסט? מדובר בסיטקום בהמשכים ישירים, דבר שהוא יחסית חדשני בתחום. באותה מידה יכולתי לתמצת את הפסקה האחרונה ב"זה סדרה על כלום". אבל בשונה מסדרות על כלום כמו סיינפלד, כלום לא מצחיק בכלום הזה. הבעיה הראשית הינה שהסדרה מנסה להשען על הדמויות כדי להיות ה"בדיחות" המהלכות. לכן קיבלנו שורה של קלישאות הישר מהמיתוס של ספר המחזור האמריקאי - "החנון", "האתלט", "ההומו", "הדכאונית" וכו'... כולם כמובן, כיאה לסדרה שכזאת, מצאו את עצמם בנישואים כושלים וחיים אומללים.
הבדיחות? אין ממש בדיחות (למרות שמשום מה הקהל צוחק). ברצוני להביא כמה דוגמאות לכמה שההומור יבש וחסר בתכנית, אך הוא כל כך חסר, שאני לא מצליח להביא אפילו ציטוט אחד לאיזה פאנץ' נורמלי. כמו שאמרתי, ההומור נשען אך ורק על היות הדמויות "ייחודיות".
הניסיון הזה ליצור דמויות מוזרות ומוחצנות, הוביל את כל משתתפי התכנית להראות כמו חבורת ליצנים צווחנית שחבריה מנסים להתעלות אחד על השני בצעקניות ובגרוטסקיות שלהם. 20 דקות פנימה, וצליל ה"פופ" של מכסה כדורי האיבופרופן הדהד ברחבי הבית, ובדומה לדמות ה"דכאוני" ב"כתה", החליקו הגלולות בגרוני על מנת להקל על המיגרנה העזה שספגתי מהצפיה.
נו שוין, כנראה שלא נאלץ לסבול את פגישת המחזור הזאת לאורך זמן. הרייטינג הנמוך בשילוב עם ביקורות על היות הסדרה נטולת גיוון אתני (לא בשונה מחברים) וחוסר עניין כללי, הובילו את התכנית לצאת ל"הפסקה" וכנראה שלא נקבל הודעה על עונה שניה מ-CBS. הכתה משוחררת.
לא צריך להתאמץ בשביל לבנות עניין בדרמה הסבונית החדשה מבית ABC "אחים ואחיות". מספיק רק לדעת ששני קאמבקים פוקדים את הקאסט והם קליסטה פלוקהארט (להלן: "השלד") בתפקיד ראשי וסאלי פילד בתור אימה. ובכל זאת, מה העלילה שהובילה את השלד וסאלי "בלי בתי" פילד אל המסך הקטן? מדובר במשפחה לא מתפקדת (כל המשפחות המתפקדות מתו אחרי המופע של קוסבי), אשר אבי המשפחה מכניס את העסק המשפחתי לתסבוכת של "ניפוח" ערכי מניות ונפטר, רק כדי להשאיר את אם המשפחה (סאלי) וילדיה (בינהם השלד) להתמודד עם הסודות והמיסתורין שהתחבאו מאחורי דלת ביתם היאפי. סוג של "משפחה בהפרעה" רק שהדמעות שהסדרה מעוררת אינן דמעות של צחוק.
אבל רגע? כל זה נשמע מאוד מוכר... עסק משפחתי, האב נפטר... היתכן שצפיתי בתכנית הזאת בעבר? יכול להיות שהיא התרחשה בבית עלמין? אולי קראו לה "עמוק באדמה"? אבל בעצם יש גם את כל המיסתורין סביב המעילה ופטירת האב. יכול להיות שהמיסתורין הזה לקוח הישר מוויסטריה ליין וחבורת "עקרות הבית"? או שמא בכל זאת מדובר בגרסה דרמתית לעלילת "משפחה בהפרעה"?
בסדר, נא להרגע, זה לא עמוק באדמה. עמוק באדמה היתה סדרה קודרת, מורבידית ומבדרת. אין שום סיכון להתבלבל בינה לבין "אחים ואחיות". "אחים ואחיות" מנסה לקחת את כל מה שכבר הוכח בטלוויזיה האמריקנית והוזכר לעיל, ולנסות לעשות את אותו דבר, תוך כדי ניסיון זיקוק ההצלחה של כל הסדרות הקודמות לה. יש לנו כאן ביקורת פוליטית, משפחה לא מתפקדת, שמרנים נגד ליברלים, מיסתורין, סודות, סבוניות מזדמנות והרבה דמעות שנשפכות. אבל למרות הכל, היכנשהו בסינתוז הזה משהו נאבד בין החריצים. הובלת הסדרה לכיוונים ברורים ושקופים גורמת לה להיות יותר באנאלית ומשעממת מכל דרמה אחרת על משפחות שלא מתפקדות, כנראה בגלל שכבר ראינו כל כך הרבה כאלה. יענו - השלם קטן מסך חלקיו.
היה נחמד לראות את הקאסט המוכשר מתפקד בסדרה שהיא מקורית ולא שאריות טלוויזיוניות לעוסות. אבל בהתחשב ברייטינג הטוב של התכנית (כתריסר מיליון צופים לפרק), כנראה שגם מתכונים ישנים ולעוסים טעימים לאנשים.
עקרונית, אנחנו אמורים לקבל פה איזה קומדיה, שמן הסתם תנסה להסתמך על דינמיקה קומית בין הדמויות, אבל פשוט אין שום קליק שם. כולם מרגישים כאילו הם קוראים לעצמם את הפאנצ'ים הדלוחים בלי לתקשר בינם לבין עצמם ברמה מינימלית של ניואנסים מזדמנים. המנתח הפלסטי הוא ה"אגו מניאק" המאוהב בעצמו, שאמור להיות פארודיה סאטירית על דמותו של כריסטיאן טרוי מ"ניפ טאק", אבל הופך להיות פארסת משחק על עצמו. הגיבור שאמור להיות ה"יוצא דופן" יוצא חיוור ופלקטי כמו כל שאר המשפחה. אבל הכי כואב, זה לראות את הנרי "פונזי" וינקלר, שעשה קאמבק קורע ב"משפחה בהפרעה" הולך על בטוח וממחזר את דמות ה"סניח" שהוא אימץ לעצמו בסדרה. הוא משחק סביר, אבל בחוסר ייחודיות... לא לשכוח שעדיין מדובר בבנאדם שבעברו היה סמל הקול - ה"פונז".
היחידה שעוד מעלה חיוך על פניי בסידרה זו ג'ניפר טילי. אבל זה רק בגלל שכל פעם שאני רואה אותה, אני נזכר במשחקה המזעזע ב"זרעו של צ'אקי" ובטראשיות חסרת הגבולות שלה. לפחות היא מנתבת את הטראש לכיוונים מועילים. אבל גם היא לא הצילה את הסדרה חסרת הסיכוי הזאת מלקבל את הודעת הביטול מהרשת לאחר 14 פרקים. לא נורא. הזבל של אומה אחת, זה הסדרות של שבת בבוקר בערוץ 3 שלנו.
אבודים מצליחה בו זמנית לתת לנו את האשליה שאנחנו מתקדמים, בעוד שהיא נותנת לנו כל כך הרבה שאלות נטולות מענה, שהיא למעשה דוחפת אותנו כמה צעדים אחורה. גם בעונה השלישית שנפתחת בדגש על ה"אחרים", מצליחים כותבי התכנית בכשרון רב לשמור על המתח גבוה, על המיסתורין חמקמק, לקדם אותנו הלאה בעלילה, אבל ברמה הכללית לתקוע אותנו שוב באותו מקום בהתקדמות איטית להחריד, שמרגישה כאילו אומרת "הכלב אכל לי את שיעורי הבית" כאשר נדרשת לספק תשובות.
הסדרה מתחילה להרגיש כאילו יוצריה טיפסו על עץ גבוה מדי. הם העלו יותר מדי שאלות, העלו יותר מדי את הציפיות, ועכשיו כשהם נדרשים להחזיר תשובות לצופה עם ריבית, הם מתחילים לדשדש ולתרץ לנו עלילות על מנת להבטיח לנו שכל הפינות יסגרו לכאורה. לא שהסדרה לא נותרה אפקטיבית וממכרת, היא פשוט הפכה לאקט מיני נטול אורגזמה.
בנקודה הזאת של אבודים, בה הסדרה כבר הפכה לאפוס בטרם עלילתה נחשפה במלואה, מספיק להם לעשות כל העולה על רוחם כדי לעורר את עניין הצופה. זה לא יפליא אותי אם בכל רגע נתון, יפנה אחד ה"אחרים" למצלמה ויזרוק משפט חסר כל משמעות כגון "סביח - לבצבץ לחמצץ", ותוך רגע יפרצו צלילי טובה וכינורות מאיימים אשר יתגברו בזמן שהמסך עובר קאט לשחור. בסוף אותה סצינה, אנחנו נישאר תוהים ומבולבלים, בדיוק כפי שיוצרי הסדרה רצו שנהיה - אבודים. יאללה חבר'ה, להתחיל לקפל שולחנות ולסגור את הבאסטה. עוזבים את האי.
שורה התחתונה: אחרי מרתון צפיה מפרך הגעתי למסקנה כי הוט נחלו תבוסה מרה בגזרת סדרות הרכש החדשות ל"יס". קשה להשוות את התוצרים החדשים לתכנים כמו "סטודיו 60", "רוק 30", "גיבורים" ושאר התופינים שעלו ללקוחות הלווין. גם בימים אלה, שבהם כח הדי.וי.די והאינטרנט מפרק את החומה שבין לקוחות שתי החברות והתכנים הזרים שהם צורכים, עדיין יש כח בלתי מבוטל למידת הכבוד של רכש איכותי.
בנוסף לכך, סדרות נישתיות כגון "דוקטור הו" המופתית עדיין קשה להשיג בצינורות האלטרנטיביים של הרשת. ולכן אנחנו עדיין זקוקים להפגנת מאמצים עילאיים בתחרות בין הלווין והכבלים להשיג לנו תכנים חדשים. כנראה שבאמת צריך להסתכל מה יש אצל השכן, בטרם אתה לומד להעריך מה שיש לך.
נא להמתין לטעינת התגובות
