תרבות נפשי עם פלישתים
בכוחות מחודשים ובמנועים מלאים ממריא מאוטנר אל עבר סוף השבוע הקולקטיבי של כולנו. קבלו להקה צועדת, פסטיבל המקדש את המילה, תערוכה הפוכה ואינטרפטציה סטלנית לפינק פלוייד ורדיוהד
לפעמים יש לי תחושה שהאינפורמציה ניצחה אותי. כבר יותר מידי שנים שהיא נושפת בעורפי ומבלי שממש שמתי לב, היא עקפה והותירה אותי מאחור מנסה בכוחות לא ברורים לרדוף אחריה שוב.
אני לא בטוח,
ולפעמים דווקא ההבנה שהפסדתי במרוץ, מביאה עימה יכולת אמיתית לראות, לבקר וליהנות ממה שיש. קבלו חמש המלצות המתקיימות כאן ועכשיו ושלוש הערות לדרך.
מאז שהתגלגל אלי הדיסק של מארש דנדרומה, האיי טויינס שלי החלו לרקוד. ככה זה שהדיסק מבוצע על ידי 14 נגנים, שאוחזים במגוון כלים ועושים את מה שהם הכי אוהבים לעשות – לנגן. ולצעוד. כי מארש דנדרומה (כשמם כן הם) הם קודם כל תזמורת צועדת. כאלה שלוקחים על גב שלהם את כלי הנגינה (למה בחרתי ללמוד טובה, למה?) ויוצאים לרחוב. מחזירים את המוסיקה למקום האמיתי ממנה היא נוצרת. הדונדרמאים כבר הספיקו לצעוד על מדרכות מכובדות בארץ ובחו"ל ולהתארח בכמה פסטיבלים גדולים המוקדשים לנושא. היום הם צועדים למקום הנמוך בעולם.
בפאב ה"צ'אנס האחרון" (הומאז' לארבע בבוקר בפיק אפ ברים הנלוזים של תל אביב ?), הם יופיעו בפני כל מי שרק ירצה ויעוררו סימני חיים ראשוניים בים המוות הנסוג. ואם במקרה, אתם לא נמצאים היום בסביבת היעלים המדבריים, נסו לתפוס אותם בצעידתם האיתנה, המוצדקת והכה שמחה ברחבי הארץ. .
איפה: מארש דנדרומה צועדים הערב בצ'אנס האחרון, 500 מטר אחרי צומת אלמוג, על הדרך בין ירושלים לים הלחם
מתי: 21:30
לפני כמה חודשים ניסו להשיק קמפיין מוצלח תחת השם העוד יותר מוצלח: "מוריסי – תעשה לי בלומפילד". ההיגיון היה פשוט – באותם ימים מלחמת לבנון השנייה עוד לא הוזרעה, הקמפיין הכחול של דפש מוד כיסה את המדינה, רוג'ר ווטרס הביא שלום למזרח תיכון חדש ומוריסי, הי"ד, הופיע ממש ממול – אצל השכנים הטורקיים שלנו.
ראו בני ישראל והתקנאו. העצומה רבת החותמים נשלחה אל משרדי הסמית'ס לשעבר, ההתרגשות היתה בשיאה ואז חלוץ החליט למכור את המניות. השאר כבר מתועד בועדת וינוגרד (אפילו יצא חצי חרוז).
ובנתיים, במקום אחר בעיר, מישהו הפשיל שרוולים ושלשל את המכנסיים. קולקטיב סינימה פרדילדו, שבכל שבת שנייה של כל חודש, עורך ערבי תרבות קווירים למהדרין, הרים את הכפפה העזובה, צבע אותה בורוד זועק ומציע אותה חמה-בוערת ולהוטה לכל דורש.
הערב עצמו הוא פולחן למוריסי ולסמית'ס ועונה לשם "האיש המקסים הזה". בין השאר יוקרן סרט קצר אודותיו, תיערך תחרות "האם את/ה כפיל מוריסי" ותחרות קריוקי צבעונית תצבע את החלל. ובקווירלנד כמו בקווירלנד, הכניסה חינם (תרומה מומלצת של 10 ₪), הגבולות וההגדרות נזנחים ובאופן כללי – הכל מותר. פאניק און דה סטריטס אוף תל אביב? קולד וורי מאץ' בי.
מתי: מוצ"ש 19:00
איפה: סטודיו שור- רחוב משה מאור פינת אלפסי, דרום ת"א.
פעם בשנה, בדרך כלל בחודש מרץ, הזירה הבין תחומית זוקפת את גבה, מתלבשת חגיגי ומציעה את מרכולתה הניסיונית המבורכת. זו השנה השישית ברציפות שפסטיבל "קולה של המילה", הופך את ירושלים,למשך ארבעה ימים, לשדה פורח הזרוע במיטב סימני השאלה הקיימים. סימני שאלה המבקשים להרגיע מעט את עודף סימני הקריאה הקיימים במחוזותינו ("מיד!", "מחר!", הגמר הגדול!!!"...) ובעיקר לגרום לכולנו להטיל קצת ספק מבורך ולשאול כמה שאלות חדשות.
התימה שנבחרה השנה היא "שמאנים והאקרים" מתוך תפיסה, די צודקת, שהאקרים הם השמאנים של המאה ה 21. הם אלה המסייעים לכולנו לחצות את גבולות התודעה ולהגיע אל מחוזות אחרים. בלעדיהם רובינו היינו ממשיכים להתהלך באותם שבילים משומשים.
תכל"ס יתארחו במשך ארבעה ימים, למעלה ממאה אמנים שיעלו עשרות מופעי מחול, תיאטרון, שירה, מוסיקה, וידיאו ארט, מיצגי תנועה... קצת קשה להמליץ על דברים נקודתיים (מה גם שאת מרבית המופעים טרם ראיתי), אבל כן כדאי לשוטט באתר המושקע ולהתוודע, קצת יותר מקרוב, אל התוכן הממשי.
קולה של המילה הוא הזדמנות מצוינת לקפוץ למים העמוקים של השוליים הקדחתניים ולספוג, באופן מרוכז ועקבי, מנות גדושות של ניסיוניות מבורכת. מריו קוטליאר, שלזכרו מוקדש הפסטיבל, היה מחלוצי הז'אנר החשיבתי הנ"ל בארץ. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לו שפתח לי צוהר מרתק לעולם שלם של אמנים ותפיסות עולם ששינו את חיי. סעו ירושלים. אולי גם החיים שלכם ישתנו.
מתי: החל מיום שלישי ה 20 לחודש ועד מוצ"ש ה 24 לחודש.
איפה: תיאטרון החאן היפהפה, כיכר דוד רמז 2, ירושלים.
אוצרי הפסטיבל: גילי שנית, אילנה צוקרמן, גלעד מאירי, אבי ברמן, אושר אוחנה.
הכל הפוך הוא רעיון מקורי ומגובש מבית היוצר של הסטודיו למחול "נעים", אבל, רגע, מאחר ובעולם הפוך עסקינן, בואו נתחיל מההתחלה: אייל לנדסמן הוא אחד הצלמים היותר מוכרים ועסוקים בתחום התרבות המקומית. האמת היא שכמעט בכל רגע נתון, נמצאים באוויר לפחות 2-3 קמפיינים שלו.
המומחיות הגדולה שלו היא פורטרטים. אני לא יודע בדיוק איך, אבל לנדסמן מצליח לתפוס בעדשה שלו הרבה יותר מפנים. אם מתבוננים היטב בחלק מהפורטרטים שלו, ניתן לראות את קווי האופי של המצולמים שלו קופצים החוצה, חושפים את סודותיהם הפנימיים ונכנסים במהירות חזרה פנימה.
לפני שלושה חודשים הוא הציב את תערוכתו "פורטרט של יוצר בתנועה" בסטודיו למחול "נעים". הערב, במסגרת הכל הפוך, ננעלת התערוכה. זו למעשה ההזדמנות האחרונה לשזוף את עיניכם בפרצופים של טובי הכוריאוגרפים בארץ, אבל לא הייתי שולח אתכם לערבות פלורנטין בשביל נעילה של תערוכה. הערב מצפה לכם משהו הרבה יותר מורכב.
זה מתחיל ברעיון שהתערוכה עצמה היא חשוכה לחלוטין. אורות החלל כובו מבעוד מועד והדרך היחידה לראות את מה שתלוי על הקיר היא באמצעות "תיאטרון האור" – רקדנים העוטים על עצמם גופי תאורה מפוסלים ומאירים בתנועות מחול את הצילומים של לנדסמן. התוצאה אמורה להיות ייחודית ושונה אבל רק מבחן האמת יוכיח אם מדובר ברעיון מבריק או בגימיק בעייתי.
בחלל השני, שגם הוא יזכה לטיפול תאורתי אמנותי של התאורן אורי מורג, ייערך ערב אימפרוביזציה של מיטב הכוריאוגרפים המקומיים. ובחלל השלישי על רקע עבודת הוידיאו ארט של לנדסמן וחיים יפים ברבלט יוצגו עבודות סולו ודואטים של אילנית תדמור, דה דה דאנס וגילת אמוץ.
הכניסה חופשית (אך חובה לתאם מראש למניעת צפיפות אוכלוסין) וחסות האלכוהול תדאג שכל הזמן הכוס שלך תהיה מלאה ביין או מרטיני און דה האוס.
מתי: מוצ"ש החל מ 18:00
איפה: סטודיו נעים, רחוב סלמה 46 תל אביב, להרשמה מראש - 03-5188988
זה התחיל, בערך בשנות החמישים, האב הממזר של הרגאיי יצא אל אוויר העולם וכונה סקא. זה לקח יותר מידי שנים שהז'אנר המוסיקלי הכה חביב הזה השתלט על העולם ועוד יובלות עד שהוא הגיע לבגרות מלאת הורמונים ופאן מתפרץ בארץ הקודש.
גבירותי ורבותיי קבלו בניעוני אגן מרטיטים את ערב הסקא הגדול שנערך אי פעם במחוזותינו!
הסקא, למי שעוד לא שמע, מכיל בתוכו הרבה גרוב, הומור וכל מיני כלים שמניחים ליד השפתיים ועושים פווו...
התוצאה היא ריקודים סוערים, עצמות ישבן בוערות, חיוכים שנמרחים ומלא רוסים שמחבקים אותך מכל כיוון. הערב יעלו ויבואו שלוש נציגות – ביר 7 הבאר שבעית שהיתה פעם יותר מטאל והיום התעדכנה לסקא קופצני ומהיר, קיובן בי- שבעיית מוכשרים שנושפים-מסעירים-מלהיטים וקצת פוזלים לכיוונים דאנסהולים מובהקים ולוס כפרוס – שמביאים את אימא רוסיה הקפואה לקיץ תל אביבי מקומי ולח וצובעים הכל בירוק צהוב אדום מרהיב. מומלץ במיוחד לתרגל את האוזן בקצת סקא מיי ספפיסי להנאת חוויה מלאה.
מתי: מוצ"ש, 21:00
איפה: מועדון הבארבי, קיבוץ גלויות 52, תל אביב
• כבר שלושה חודשים שאני ממליץ וממליץ – ואתם קוראים וקוראים. רוצים להחליף קצת? ראיתם/נחשפתם למשהו טוב במיוחד? נסחו כמה משפטים ותשלחו לכאן- מי יודע אולי נתחיל לשתף פעולה.
• מאחר ואנחנו נפגש רק בחמישי הבא - אני מקדים ומספר שביום רביעי וחמישי הקרובים, על במת הבארבי, ינחתו תשעת חברי easy star all starויבצעו בלייב את מה שהם עשו לדארק סייד ולאוקיי קומפיוטר של רדיו הד. התוצאה סטלנית- נמרחת-מחוייכת ואפילו נוסטלגית
• ביום שלישי, בתוכניתם המשובחת של אברי גלעד וג'קי לוי בגל"צ, השמיע הראשון את השיר שלמטה . אין לי המון פרטים אודותיו, חוץ מזה שהוא נעים לאללה ושהוא נולד ונוצר על ידי שני חברה ממיומנה אבישי ליטבק ובטו הברזילאי, בלא פחות מהיישוב אלפי מנשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
