סינגולר עם גבינהההה
הסינגל של זהבה בן וארקדי דוכין: פרסומת לסופרמארקט. "נס" של אמיר פיי גוטמן: הפתעה נעימה. זיו רובינשטיין ודפנה ארמוני: שיר רוק מצויין. גם שלומי שבת ויובל לוי, השבוע בסינגולר
אל תגידו שזו לא בדיחה. הרי מי מצחיק אתכם כשאתם עצובים? מצחיקה בעיקר הדרך בה היחצ"נים והאמנים לוקחים את עצמם בשיא הרצינות בקומוניקט, "מעולם לא כתב ארקדי דוכין טקסט כל כך מרגש שפוגע בדיוק בבטן הרכה של המאזינים ומעביר את התחושות של רבים כל כך מאזרחי ישראל על המצב בו הם נמצאים"...
הפזמון נשמע כמו איזה תשליל של פרסומת לרשת סופרמרקטים, "עם כרטיס מועדון, עם שלטים של ניאון, כל אחד אותי מכיר", תשאלו את לימור מקלאב-מרקט, והכי מגוחך הוא הסלסול של זהבה בןבמילה "גבינההההה". הייתי אומר שמוזיקלית דוכין מעולם לא ירד נמוך יותר במשך הקריירה שלו, ואני תוהה לאן ימשיך הפלירט שלו עם המוזיקה המזרחית כשייצא האלבום של שרית חדד, שהוא אמור להפיק בו שיר אחד או שניים. השידוך המאולץ בין המוזיקה המזרחית לבלדות האקוסטיות של הרוק הישראלי מעולם לא נראה פאתטי יותר, ויסלח לי הקונטקסט, הוא באמת קרוב לליבי. אחרי הכל גם אני תפרן שקונה מצרכי בסיס בהקפה במכולת שבקצה הרחוב.
זה קל מאוד לחפש ולמצוא איפה אפשר לרדת על אמיר פיי גוטמן, אבל אם היינו שוכחים שמי שעומד מאחורי הקול הוא כוסון רקדן יוצא להקת בנים, ותוך כדי האזנה מדמיינים לנו מישהו אחר עם דימוי יותר רומנטיקן עגמומי ורגיש (ארקדי דוכין של פעם? נניח) היינו מתייחסים אל השיר הזה אחרת לגמרי.
היינו מתייחסים אליו כאל שיר שכתב אמיר בן דוד מאבטיפוס, הלחין דודי לוי מנוער שוליים והפיק טל מטמור מאינפקציה, שלושה שמות שנמצאים במקום הכי מרכזי בקונצנזוס הרוק הישראלי, והשיר הזה היה הופך להמנון המדוכאים. אז אם אתם רוצים תחשבו ששי גבסו שר את השיר הזה, או אם אתם רוצים תחשבו על אמיר פיי גוטמן בתור שי גבסו. "נס" (לא DJ) הוא הסינגל השני מהאלבום השני שלו שייצא בחודש מאי, אם בסינגל הראשון הוא דיבר על ריקנות עכשיו הוא מדבר על הרס עצמי, ולקראת האלבום הוא שוב מצטייר כבוגר ומפוכח יותר וכאחד שמנסה להתרחק כמה שיותר מהכיוון של להקת האם שלו.
יובל לוי הוא בן למשפחה מוזיקלית מכובדת בתחום היצירה המוזיקלית בשפת הלדינו. נתחיל בכך שאביו הוא יצחק לוי, מגדולי משמרי תרבות הלדינו בארץ וזמר ומחבר רומנסות בפני עצמו. אבל בשנים האחרונות התעלתה מעל לחשיבותו של אביו דווקא אחותו,יסמין לוי, שקנתה לה בשנים האחרונות מקום כאחד מהייצואים החשובים של המוזיקה הישראלית האתנית, השתתפה בפסטיבלים החשובים של מוזיקת העולם (כולל WOMAD) ומועמדת כבר כמה שנים רצופות בפרסי מוזיקת העולםשל ה-BBC.
בימים אלה עובד יובל על הפרוייקט המוזיקלי הרביעי שלו, אחרי אלבומים שהפיק בין השאר לאחותו ולאמו (גם היא זמרת לדינו ידועת שם, כוכבה לוי), פרוייקט מוזיקלי בשם "חמארה" המשלב שירה עברית עם אלמנטים אתניים מגוונים. וכעת מגיע "זרים", הסינגל השני והמקסים שיוצא ממנו, שמארח את קולותיה של אחותו יסמין ומשלב ברקע גם אלמנטים של שירה ארמנית המבוצעת בידי אשות סוקיאן.
שנה שלמה כמעט עברה מאז הופעת סינגל הבכורה של הבנות האלה, "Peace & Love", ועד לפולואו-אפ שלו שמגיע כעת ומקבע את הלהקה כסוג של תקן ישראלי המקביל לבואו לא נלך רחוק כל כך עד TLC (למרות שההפקה נשמעת עדכנית בערך לתקופה של CrazySexyCool) אז נניח מקביל לפוסיקאט דולס.
כמוהן, אכן גם במקרה הזה, כל אחת מהבנות חתלתולה יותר מהשניה (תיקון: שדונית קטנטנה שמתחבאת לה בתוך טבעת או בקבוק ישן), כולל ליבי מרחב, בוגרת מחזור 2004 של פרוייקט Y, ושירן יוסוב שגיוסה היה הסיבה העיקרית לדחיית העבודה על האלבום.
לפני חמש שנים שלומי שבת היה מלך העולם (למי שזוכר את הלהיט "לכל אחד יש") ויוסי אזולאי היה זמר ויוצר די אנונימי שקנה את עולמו כששבת החליט לקחת שיר שכתב, "אמא", ולהפוך אותו ללהיט.
טוב, גם היום שלומי שבת הוא פחות או יותר מלך העולם (אבא של מנור שבת המלכה!), אבל יוסי כבר עומד ומצליח בפני עצמו, עם שני אלבומים באמתחתו (ושלישי - "ומפתיע", כך מוסרים – בשלב גיבוש), כשהשני מהם כבר הגיע למעמד של אלבום זהב. אלא שאם אז היה אזולאי הסנשו-פנשה שקיבל כתף חמה משלומי שבת, היום זה הוא שמוביל את הטנגו ומקדיש את השיר שכתב והלחין לסגירת מעגל עם הזמר שבנה אותו. השיר אמור לבשר אלבום חדש של שלומי שבת, למרות שהוא לא יוצא בתזמון שאמור לקדם אותו. כנראה ששבת חושב שהוא יוכל לספק בעתיד מספיק שלאגרים בשביל למכור לנו את הסלסולים שלו.
מסתבר שהקשר בין זיו רובינשטיין לדפנה ארמוני התחיל עוד ב-1999. למרות שקשה לסמוך על הביוגרפיה של רובינשטיין, בעל ההומור הציני שהביא אותו בעבר לפברק תמונות עם מישל פייפר, עדיין, בכל מה שקשור לחיבור בין שני היוצרים הללו דווקא עובד הפעם מצויין.
"המלאך של אתמול" קראו לשיר אז, והוא יועד במקור עבור אבטיפוס, להקתו של שרון הולצמן שהפיק את השיר עבור רובינשטיין. אותו שרון הולצמן שהפיק לו את "סודות", הסינגל הראשון מאלבומו השני שייצא בקרוב, וכולל כעת שני דואטים עם דפנה ארמוני, שיר אחד שיועד מלכתחילה להיות דואט ביניהם, ושיר שני, שנכתב מתוך התבסמות על כמה נעים היה להקליט איתה, ויוצא כעת כסינגל.
אני לא יודע איך השיר השני נשמע, אבל אם השיר הנוכחי הוא התוספת, אני רק יכול לדמיין מה היתה המנה העיקרית – בלדת הרוק מהטובות ביותר שנשמעו ברדיו הישראלי לאחרונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
