מה קשור הומור אנגלי?
בן בכר הוא האיש המסוקס שעומד מאחורי שלישיית "מה קשור" בחמש השנים האחרונות. בין כתיבת תסריט לסרט קולנוע לבין בימוי מערכונים ב"ארץ נהדרת", עולה מחר "הישראלים", קומדיית מערכונים חדשה של השלושה בבימויו. ראיון על הקצה
"הסדרה מאוד לא ריאליסטית. הכל נמצא בתוך פילטר מעוות של המציאות. זה מזכיר לי מראה עקומה, כמו החדר עם המראות בלונה פארק", מתאר בכר, "גם השם הזה, 'הישראלים', ברור שזה דאחקה".
לא נפלתם לקלישאות על פלאפל, ערסים וכדורגל?
"מה שהיה לנו חשוב זה לא ללעוס חומרים ודמויות מ'מה קשור', כך שלא לקחנו כלום מהמופע. הערסים והפלאפל, זה לא כזה סטנדרטי, זה ערס משוכלל, זה ערס ג'ים קארי".
עד כמה השתמשתם באלמנטים מתוך "ליטל בריטן"?
"קשה לעשות הומור בריטי אם אתה לא באנגליה. העם הבריטי הוא מנומס וכשבאים לאנגלים ומביאים להם דמות מופרעת, כזו שמשתינה מול לקוחות בסופרמרקט, זה יוצר פערים כל כך גדולים שבאופן מיידי הופכים לבדיחה".
אז איך מתרגמים את זה להומור ישראלי?
"הניסיון היה לכוון לקהל יעד קצת אחר מזה של 'מה קשור'. כלומר, להגיע למקומות קצת יותר חכמים ולקהל עם דרישות קצת יותר גבוהות. זו הכלאה בין 'מה קשור' הישנים לבין המתוחכמים יותר, הבוגרים יותר".
יורשת לחמישייה הקאמרית עדיין לא התגלתה בין המערכונים של אסי ישראלוף, ציון ברוך ושלום מיכאלשווילי, אבל ניתן לדווח על ניצוצות של תחכום, שמבליחים בעיקר ברגעים בהם "הישראלים" מביאים את הטוויסט המופרך שלהם, רגע אחרי שחשבנו שאת המערכון הזה כבר ראינו.
"זה כמו להרים סרט קולנוע ברמה הכי גבוהה כל שבוע", הוא אומר. "מדובר בימי צילום של 15, 16 ו-17 שעות, הפקה בסטנדרטים הכי גבוהים שיש. אני לא חושב שלמי שעובד ב'ארץ נהדרת' יש חיים. תבואי למערכת בשתיים בלילה של יום רביעי, ותראי שזה כמו צהריים. אף אחד לא ישן, זו תוכנית שרמת
ובנסיבות כאלה, כפי שהן משתקפות מדבריו של בכר, לא ברור איך נשאר לו זמן להשקיע בחלומו הגדול באמת: סרט קולנוע. גם לשם כך הוא נעזר בשירותיה של השלישייה מלמעלה, ובימים האלה הוא מפנש את התסריט לסרט שייקרא "הלהקה האחרונה בלבנון", ויעסוק בסיפור הפקרתם הפיקטיבי של שלושה ג'ובניקים ביום בו יצא צה"ל מרצועת הביטחון, או במילותיו של בכר: "זה קצת כמו שכחו אותי בבית, אבל בלבנון".
למטה: מתוך "הישראלים", באדיבות אתר רשת
רגלו של בכר מרצדת במהלך השיחה בחוסר מנוחה. נראה שהראיון הזה תקוע לו כמו עצם בגרון, ממש כמו הפסטה שהזמין ("אני לא מסגול לאכול"). לא צריך להיות פרויד כדי להבין שמדובר בהשלכות ישירות של עיסוקיו הרבים. "את לא מבינה תחת איזה לחץ אני נמצא", הוא מסביר, ונראה שעיקר כוונתו היא לחרדתו מהצלחת "הישראלים". "צריך לתת לתוכנית הזאת צ'אנס ולא לוותר אחרי הפרק הראשון".
ולמי ניתן צ'אנס אם לא לאנשים שעשו מזה קריירה? את החברים הטובים מ"מה קשור" פגש בכר כאמור, לפני חמש שנים. "ביימתי להם איזה מערכון ומייד היה בינינו קליק מדהים. משם די מהר הם קיבלו פינה סאטירית בחדשות ערוץ 10 של יום שישי ופנו אליי לבימוי. ב'רשת' התלהבו, הגענו ל'היכל התרבות', מאז ביימתי להם גם את 'תנו לו צ'אנס' ובקיצור הפכתי לבמאי הבית".
ומעבר לעבודה המשותפת?
"אני מאוד אוהב אותם, הם בלב שלי. יש ביניהם איזשהו ניצוץ משותף שיוצר משהו מאוד מיוחד שאי אפשר להסביר במילים. אני חושב שכל אחד מהם בנפרד לא יעבוד טוב, אבל יחד הם איש תלת ראשי. זה ממש פיזי".
פרט.
"ציון למשל, הוא הכלאה בין מייקל ג'קסון, ג'יימס דין ודני קיי. אני הכי אוהב אותו כשהוא משחק אישה. הוא הופך לאישה הכי כוסית בעיר. אני חושב שהאופן החזק בו הוא מתחבר לנשים זה מה שהופך אותו לכל כך אטרקטיבי ומצליח בקרבן. הוא אוהב נשים אמיתי. הוא לא זיין, הוא רומנטיקן חסר תקנה. עם 80 אחוז מהבחורות שלו הוא בכלל לא שוכב. טוב אולי אני מגזים אבל חשוב לו להיות מאוהב והוא לא מהמניאקים. צ'ארמר אמיתי שמחובר מאוד לנשיות שלו. הוא כשרוני ברמות, יש לו ניו-אנסינים שהוא אפילו לא מודע להם. כמו מישהו שגדל בג'ונגל ופתאום הגיעו צלמים. יש לו כשרון טבעי וכל מה שקשור לאמנות נשפך ממנו".
וווואאווו.
"תשמעי, זה בא על חשבון דברים אחרים. קשה לו להתרכז, הוא היפראקטיבי, יש ימים שחייבים לשבת עליו כדי להצליח לעבוד. הוא כל הזמן חייב אקשן ובקיצור מופרע לגמרי. הוא כמו ההוא מהג'ונגל, איך קוראים לו?"
מוגלי.
"בדיוק. תרשמי שאני אוהב אותו כמו אח".
מה לגבי אסי?
"מכל השלישייה אסי ואני בקשר הכי טוב. אנחנו נפגשים המון ומאוד מחוברים. הוא ללא ספק הצלע המוזיקלית החזקה מהשלישייה. הוא גאון שלמד לנגן על פסנתר לבד תוך שנה. אסי הוא תמיד על הגבול שבין אינטואיציה ושליפה לבין זה שלו מוותר ומגיע מוכן. הוא הסנדויץ' בין ציון לשלום. יש לו פיצול אישיות, יש ימים שלמים שהוא שלום וימים שלמים שהוא ציון. הוא נע בין הרצון שלו להיות מסודר וחכם כמו שלום לבין מופרע ומסעיר כמו ציון, עד שלפעמים הוא באמת נקרע בין שניהם".
נקנח בשלום.
"אני אסביר את זה ככה: עם כל האהבה שלי לשלישייה, אחרי יום צילום צריך לגרד אותי מהרצפה. אי אפשר לדבר איתי. שלום הוא גלגל ההצלה שלי. אני חושב שבלעדיו לא היתה שלישייה והם בטח לא היו מגיעים לאן שהגיעו. הוא מנהיג הלהקה. בסופו של דבר אסי וציון מתייחסים לשלום בכבוד ובהערצה. ככה הם גם התחילו, כשבתור ילדים הם חלמו לעשות איתו משהו. בקנה מידה רמלאי, לעבוד איתו היה הגשמת חלום עבורם".
ובמעבר חד לאקסית - מיטל דוהן.
"היינו זוג שלוש שנים. זו היתה אהבה גדולה שנגמרה. היום אנחנו כמו משפחה. כאילו, יכולנו להתחתן אבל אז היה יוצא ילד מפגר. אנחנו כמו אחים. זו אהבה שהפכה לחברות אמיתית. היא לימדה אותי לא לוותר אף פעם ושמה שארצה יקרה".
מה אתה רוצה?
"הודו. באפריל הבא שיחפשו אותי בהודו".
"הישראלים", החל ממחר (12 בפברואר), 22:10 ערוץ 2.
נא להמתין לטעינת התגובות
