הכוכב הכחול 2
איתי שטרן הגיע לסינמטק כדי לשמוע את דיון מלומד אודות השאלה האם אמנות יכולה להתחפש לפורנוגרפיה. במקום זה הוא גילה כמה אנשים שבמקום לראות פורנוגרפיה מתחפשים לאינטלקטואלים
הקהל הסינמטקי, עם גיל ממוצע מעל הממוצע, הגיע ככל הנראה לבחון את הסרטים, הרבה יותר מאשר את דבריהם של דוברי הפאנל, שכללו אושיות כמו שמעון אדף, רועי רוזן, רות אלמוג וחגי דגן. הרביעייה, שהפליאה לפרוע את הצ'ק השמן בדיבורים אקדמיים הצליחה להשמים את הקהל עד כדי כך שבשלב מסוים היה נראה שקונדומים עומדים להתנפח ולהפוך לבלוני מחאה. מכאן עולה השאלה, האם הגיע הקהל הדשן בכדי לצפות בפורנו באופן קהילתי ( סטייה מספר 1) או שמא העדיף להקשיב לשיחה משמימה בטרם תינתן לו הזכות לצפות באותם חומרים, מבלי להרגיש "אשם" על כך שהוא צרכן פורנו מסורתי (סטייה מספר 2).
את הדיון פתח רועי רוזן שהקריא קטע מתוך ספרו על ז'וסטין פראנק. אותה אישה שברא לכבוד תערוכה במוזיאון הרצליה שהפליאה ליצור דימויים פאליים, תוך עירוב בדיונים על יהדות ונצרות כמעוררי ומשמדי הארוס, הפכו תוך זמן קצר לבלילה של מסרים מסקרנים שלא התאגדו לכדי אמירת אחת. בהיר יותר היה חגי דגן שכתב בעבר את "המיתולוגיה היהודית" בה הרבה לעסוק בדמותה של לילית, הלא היא הפיה הארוטית שמעטרת את סיפורי הקבלה מספר בראשית. בעודו מנסה לאפיין את הפורנוגרפיה, טען דגן כי הפורנוגרפיה נובעת דווקא מתוך העולם היהודי- נוצרי מכיוון שהיא מחזקת את תחושת האשמה של הצופה. "הפורנו זקוק למונחים כמו סטייה וגבולות, בכדי שיוכל להתקיים", אמר דגן. "אנשים נוטים לחשוב שפורנו הוא עניין סתמי אך למעשה יש בו תחכום ואירוניה. הוא בז לאינטימיות אך לא מסתפק בלעז אלא מציע אלטרנטיבה- מעין מיניות שצומחת מתוך הבדידות". בהמשך הסביר דגן כי תפקידה של האמנות בהתייחסה לפורנוגרפיה הוא לחשוף את אותם מנגנונים רפלקסיביים, שהפורנו כל כך מנסה להסתיר בכדי שנחשוב אותו ל"תמים".
שמעון אדף, שהיה אחראי (יחד עם אורנה בן דור) ליצירה הדוקומנטארית שעלתה בערוץ שמונה ועסקה בסוגיית הסקס הישראלי, העלה לדיון את "האחר" בפורנו והסביר כי לדעתו יש קשר ישיר בין התפתחותה של התעשייה הישראלית בשנים האחרונות ולגל העלייה מברית המועצות. "ישראלים יכולים להשתתף בסרט פורנו גרמני אבל הסיכוי שמישהו יראה אותם, תמנע מהם להשתתף בהפקה ישראלית. דווקא בהקשר הזה מעניין לראות שהקהילה הרוסית פחות חוששת לקחת חלק בתעשייה הזו כאילו מתקיימת שם איזו "זרות" מוחלטת".
דברי הסיום היו שמורים לפרופסורית רות גולן שהרהיבה לדבר על ההקשרים שבין פורנוגרפיה ופסיכואנליזה, כאשר הרעיון המרכזי אותו ניסתה לבסס (בעשר דקות שנותרו לה, זו הייתה ממילא משימה אבודה מראש) היה שהגוף והבשר רק מפשיטים את הדמויות הנצפות בעוד שהמילה היא זו שמעוררת את התשוקה. כהדגמה, ניסתה
לאחר הדיון, שארך כארבעים וחמש דקות, נכבו האורות והקהל שחיכה בסבלנות, זכה לחוויה לה ציפה. בזה אחר זה, עלו ובאו סרטיהם של היוצרים השאפתניים. מת'יו בארני יצר עבודה בה נראה גבר עירום וחטוב למדי הנמצא בתחתיתו של מקדח ענק, שמרעיד איזור תעשייה שלם בעוד שזה משפשף בו את איבר מינו. לאחר מכן הגיעה עבודתה המקסימה של מרינה אברמוביץ' (שלשם שינוי החליטה שלא לחתוך את עצמה) בה נצפו מספר נשים סלאביות, חשופות שדיים, שהדגימו מספר מנהגים של אותם עמים הקושרים בין פוריות, הצלחה בזוגיות ומלחמות עם סקס או גירוי הדגדגן על אופניו השונים.
אבל עזבו אתכם ממקדחות ואיברי רבייה אחרים, גולת הכותרת של אותם צהריים, השתייכה ללא ספק לגספר נואה. הבמאי הארגנטינאי, שאחראי לאחת מסצנות האונס הכי ברוטאליות שנראו אי פעם על הבד ("בלתי הפיך") הציג בסרטו "We Fuck Alone" מעין מחווה לסרטו הראשון "I Stand Alone" - מדובר בשני זוגות העסוקים בגירוי מיני, כשהזוג הראשון מככב בסרט פורנו, בהם צופים זוג נוסף שאחראיים לעינוג עצמי. בעוד הגבר משתמש בבובת מין ובוחן את כישוריה האוראליים - אנאליים ושאר תנוחות, הבחורה (פצצת מין בעלת לוק ילדותי מדי) מנחמת את חמוקיה וערוותה עם דובי ילדותי. לכל ההזיה הפרוורטית הזו, תוסיפו מקצב של פעימות לב מהירות, אפקט פליקר, צרחות של תינוק ואקדח אחד. את הסוף, אתם מוזמנים לנחש בעצמכם.
בעוד שנואה שופך את כל הג'ורה הפורידיאנית שלו על המסך, הלך האולם והתרוקן. צעירים כמבוגרים עזבו את המקום בזה אחר, כמו לא הגיעו עד כאן במיוחד בכדי לצפות בחומרים המדוברים. אז מה בכל זאת קרה? הפורנוגרפיה המסורתית בכל זאת ניצחה. אותם אנשים שבאו לשמוע דיון תרבותי על הגיאוגרפיה של הפורנוגרפיה מצאו את עצמם ספק כעוסים ספק רדומים בעוד שהחצי השני שבא לנסות ולהנות מפורנו קבוצתי, לא ציפה לזוועות הויזואליות שסיפקו נואה וחבריו לעשייה. שנאמר: מי שבא לראות פורנו ולצאת נקי, יישאר ככל הנראה רק עם חצי תאוותו בידו. את החצי השני, הוא כנראה יצטרך להשלים בבית.
נא להמתין לטעינת התגובות
