זאת ששותה פיפי
למרות שעבר המון זמן מאז "מילקשייק" של צופית גרנט, אנשים עדיין זוכרים לה בעיקר את האקט הפרובוקטיבי ההוא, ואולי טוב שכך. עדיה אמרי אור חושבת שבזכות זה היא מעזה להיות פרובוקטיבית ואמיתית גם בתוכנית החדשה
למחרת הכל התבהר. צופית גרנט ולא אחרת, היא הנהגת המותקפת. "אני מזהה אותך מהטלוויזיה", אמר לה התוקף האלים במהלך המאבק, "את זאת ששותה פיפי". הזוי, אבל נכון. למרות שמאז ש"מילקשייק" - התוכנית הפרובוקטיבית שלה, ירדה מהאוויר כבר נולדו ילדים שעומדים היום לעלות לכיתה א' - נראה שאף אחד, כולל השודדים של דרום תל-אביב, לא שכח לה את אותם ימים.
ואכן, למרות שאיש לא מטיל ספק בכך שאין כל קשר בין המקרה לבין עליית תוכניתה לאוויר ביום שישי האחרון, הרי שמדובר בפרומושן בטיימינג לא יאומן. ב"מעריב", לשם הדוגמא, צורפה לידיעה בוקסה קטנה בה דווח כי המקרה היה להתמודדות הקיצונית השניה של צופית באותו היום. במהלכו, היא צולמה כשהיא נקברת בחיים ומורדת שלושה מטרים מתחת לפני האדמה.
לגרנט אין שום כוונה להעמיד פנים. להבדיל מהקולגות שלה בתחום – אנשי תקשורת שגופם רועד עד פריקת כתף כאשר הם צריכים להזכיר שם של גוף תקשורת מתחרה – במונולוג הפתיחה שלה לא הייתה יומרנות. "אנשים שאלו אותי: 'מה השתגעת לגמרי? תוכנית בתשע בערב מול ארץ נהדרת?' ואני עניתי 'כן, כן, בטח שהשתגעתי', סיפרה בצהלה. אבל זה, חברים, לא קרה היום ובטח שלא עכשיו. גרנט השתגעה מזמן, ולמרות שבמקרים רבים מדובר בתעודת עניות, בכל הנוגע אליה מדובר בקלף הכי חזק שלה.
אז נכון, זה כמעט חסר סיכוי. למרות הצליעה הקלה של "ארץ נהדרת", היא עדיין הקונצנזוס הטלוויזיני היציב העיקרי בישראל. ובמקרה כזה, נותרו לערוץ 10 שתי אופציות. לוותר מראש ולהמשיך בקו התבוסתני המתבסס על חינגה על ארכיון הסרטים ושידור בלופּ של "מה נשים רוצות" עד קץ הימים, או להמר בגדול עם תופעה ביזארית דוגמת אשת המאמן הלאומי בדימוס. והנה, אחרי שנים של שפל נזכרו בערוץ שעדיף לפחות לנסות.
גרנט היא מראיינת לא שגרתית. היא מביטה לאורחיה בעיניים, נצמדת אליהם עד למרחק חמישה סנטימטרים ואז, בלי לחשוב פעמיים גם נוגעת. יד על ברכו של רם אורן, ליטוף פּניה של קרן פלס, חיבוק ארוך וחם למטפל בזרם חשמל ומה לא. את הקרבה האמיתית והאהבה שהיא חשה למרואיינים אי אפשר להכחיש. ניכר שאת הספר האחרון של אורן היא קראה וכאשר היא שרה בקול גדול את שירה של פלס בעוד האחרונה מבצעת אותו – עניין שהציג מסך מפוצל של השתיים – היא נהנית ומתענגת.
למעשה, אין ספק שכמה מהצופים חשו מבוכה. אולי אפילו כזו שהובילה לכעס, כאשר חזו באינטימיות הראיון הנשי, האמוציונלי והלא תוקפני שהנהיגה צופית. כזה שכל כך נדיר בנוף המקומי, כי הרי בארץ אשה נחשבת למראיינת טובה רק לאחר שהיא זוכה בתואר "זאתי? גבר-גבר!".
ונכון, לא היה לנו שם יותר מדי. זו אולי אפילו סוג של תוכנית בוקר משופצת עם אולפן מוצלח ואותם אורחי מיינסטרים ומאחזי עיניים. אבל יש בה קסם אישי. כזה, שכמעט סר מהטלוויזיה הישראלית. קסם
אך יותר מכל, היה שם דיאלוג שהצליח לשקף נאמנה את התוכנית כולה. במהלך הראיון עם קרן פלס הפצירה בה גרנט להפנות אליה שאלה, "אני אענה לך על הכל", אמרה. פלס הנבוכה התקשתה לחשוב על קושיה טובה עד שתהתה "אם יש מקצוע אחר שאת מצטערת שאת לא עוסקת בו", ונשמה לרווחה. "לא", ענתה צופית והוסיפה, "אבל אני מבקשת שתשאלי אותי שאלה יותר קיצונית ויותר אמיצה". ולבסוף, אף חקרה – למרות מבוכת מלכת הפלייליסט – מדוע מאחורי הקלעים הוזכר משהו על נשיקה ביניהן ועתה פלס נסוגה.
הדיאלוג הזה, משקף יותר מכל את דמותה של גרנט ושל התוכנית החדשה: היא אמיתית, קיצונית, פרובוקטורית פריים מושבעת וחביבה עד רתיעה. גם אם, לרוב, היא פשוטה ולא מתוחכמת מדי. מתשע בערב מול הקאליברית המתחרה אולי לא תבוא הישועה, אבל יצא אחלה-בחלה של ממתק בידורי. כזה שראוי שינגוס בעכוז השאננות המוגזמת של נבחרת החדשות האלטרנטיבית המקבילה. או-לה-לה.
"צופית". יום שישי 21:00, ערוץ 10
עוד חוב חדש-ישן: בערב יום חמישי שודרה ב"עובדה" כתבה שבחנה את עניין הטוקבקים בישראל. לכאורה, מדובר בנושא שחוק שנראה שהוצג ונלעס מכל בחינה, אבל כנגד כל הציפיות, עשו שם במערכת התחקירים עבודה נהדרת.
ולמה? כי כתבה שמצליחה לגרום לאשת יחסי ציבור להתגאות בכך שבאזז פיקטיבי שיצרה גרם "לדוגמנית כלשהי" לעשות ניתוח להגדלת חזה;כתבה שמצליחה לגרום לאותה דוגמנית (ניראל, אגב) להודות בכאב שלא משנה איזה ניתוח תעשה, בטוקבקים עדיין לא יאהבו אותה; כתבה שמראה לעולם מי הן בדיוק הטוקבקיסטיות של נינט ועד כמה הן נחושות לקנות כל מוצר שתפרסם - היא ורק היא עשויה מחומרים עיתונאיים שראויים לשידור היום.
וזה, עוד לפני שנדבר על המשפט הנפלא שאמר אברי גלעד בעניין "אתם רק חושבים שיש לנו כאן כיכר עיר חדשה, אבל למעשה יש כיכר עיר שמדי יום קושרים אליה קורבן אחר בחבל ומתירים לרעולי פנים לכלות בו את זעמם", ועל צי הפרסומאים שסיפרו בגאווה איך הם מוסיפים את הסימן “!!1” לכל טוקבק כאשר הם מתחזים לכותבים מן המניין.
במהלך הראיון עם קרן פלס, ביקשה גרנט לחשוף אותה לגלי ההערצה שמופנים אליה וקראה לה טוקבקים נבחרים. מרביתם היו "את מלכה", “את מדהימה" ו-”אין כמוך". היא לא הקריאה את אלו, שבוודאי קראו לה "שמנה", “טיפשה עם שיניים של סוס" ומה לא.
אבל אין ספק שפלס ידעה טוב מאוד שהטוקבקים שהוקראו אינם אינדיקציה לשום דבר, גם לא להערצה. אני לא יודעת מה יכריעו המחוקקים שם בכנסת, כשידרשו בקרוב להצביע בעד או נגד החוק שיאלץ כל אדם שמעוניין לשלוח תגובה להזדהות מול מערכת האתר. סביר להניח שהם יתפתו להצבעה אווילית שרק חושבת שהיא מגנה על חופש הביטוי. אבל מוטב שיפגשו אמן מפורסם או את ניראל והחזה החדש לפני שילחצו על כפתור ההצבעה, מי יודע, אולי הם עוד יוכו בתדהמה.
"עובדה". חמישי, 21:00, ערוץ 2
נא להמתין לטעינת התגובות
