פור לה מיוזיק
איך קרה שהשיר הסאטירי של "דריה פלג" נכנס לפלייליסט של גלגל"צ? איתי שטרן חושב שמדובר בחיבוק דוב שנותנת תחנת הרדיו למי שמעז לבקר את שטחיותה של התרבות הפופולרית
הומור עצמי הוא דבר חשוב. תבדקו אצל עוזי כהן שהצליח למנף את המערכונים בכיכובו של אלי פיניש, למקפצה פוליטית מעולה. פיגורות פוליטיות שיצאו כנגד מערכונים שנכתבו עליהם, איבדו לרוב כוח אלקטוראלי והפכו לסיבה האמיתית לקיומה של הסאטירה בישראל. ראיות לכך תוכלו למצוא בארכיון תחת השם רוחמה אברהם.
דריה פלג מביאה איתה סיפור מעט שונה. בניגוד לאי אלו מערכונים בוטים שהתרכזו בדמויות פוליטיות והקצינו התנהגויות ספציפיות, המערכון הנוכחי מנסה להיכנס ברעיון כללי. בתרבות הפלייליסט. בבוגרות רימון, אם תרצו. אין כאן דמות אחת שיוצאת ללעג. לא שיש ספק קל שבקלים לגבי מושא ההשראה שמגיע מבית פלס-כורם-מסיקה, אך ככל הנראה יוצרי "ארץ נהדרת" לא ביקשו להיטפל אל היוצרות הספציפיות, כמו אל עורכי התחנה הצבאית ביפו שבוחרים להאדיר את סגנון המוזיקה הפשטני המוצג בקליפ.
"ביום הראשון של הסתיו, כשתתעורר, אני אהיה רק שקע בכרית.... את הפתק שהשארתי תגלה כשתחפש את החלב...הלך הבית במושב ולא ניקח מ-SOS כלבלב". הציטוט הזה שלקוח מהשיר, מהווה את כל מה שדפוק במוזיקה הישראלית של ימינו. הכותבים של "ארץ נהדרת" , כנראה קבוצת חקיינים עילאית, הצליחה לקחת את כל המאפיינים השגורים של במיינסטרים הישראלי ולדחוף אותם עמוק אל תוך הלוע של המאזין, אולי בניסיון לגרום לו להקיא.
לא ניקח מ-SOS כלבלב. דריה פלג יח''צ
אטמוספירה סתווית כזאת
כחלק מהניסיון ליצור את דמותה של דריה פלג, השתמשו ב"ארץ נהדרת" בכל סממן אפשרי לקיטלוג של כובשות המצעדים. הנה דריה שרה על החבר שלה- בחור ספק רגיש ספק דביל, בהמשך היא מנגנת בשלל כלים, משל הייתה אהוד בנאי על ספידים ולבסוף הקרשנדו המוכר בליווי כלי מיתר והנה הושלמה לה האטמוספירה הסתווית - מתכון בטוח להצלחה.
עד כאן הכל כמעט ידוע מראש. תופעה שהופכת מאוסה, טורי ביקורת שמציפים את העיתונות ומערכון ב"ארץ נהדרת". הבעיה העיקרית מתחילה כשאנשי גלגל"צ מבינים שהם בברוך אמיתי ומושיטים יד אל המערכון ששם אותם ללעג. במילים אחרות, במקום לצאת כנגד מלעיזיהם החליטו בתחנה הצבאית לקחת את השיר
באופן פשטני ניתן לומר כי בגלגל"צ הבינו את פוטנציאל הפופולריות של "דריה פלג" והחליטו לרכב על הגל. אך זה לא עיקר העניין - כתגובת נגד מתוחכמת לסאטירה של "ארץ נהדרת" העדיפו בגלגל"צ לתת חיבוק דוב ל"בלדה" החדשה ובכך לפתור את כאב הראש.
יש מצב ש"ביום הראשון של הסתיו" יככב בסופו של דבר בראש טבלאות המצעדים. אם וכאשר זה יקרה, יוכלו העורכים המוזיקליים של גלגל"צ לנשום לרווחה. מבחינתם יהיה זה הישג חסר תקדים שהפנה את חיצי הביקורת שכוונו אליהם בחזרה למרחב הפתוח, זה שאין בו אשמים. בסוף מולי שגב עוד עשוי להתרגל לעובדה שהחומרים שלו מככבים בפלייליסט.
נא להמתין לטעינת התגובות
