מאמי, איפה נעלמת?
איתי שטרן צפה בקליפ החדש של נינט טייב וניסה להבין איזה דימוי רצו למכור לנו ובעצם, למה. בסוף הוא יצא עם געגועים לנינה האמיתית של פעם
הקליפ הראשון של נינט טייב, "היא יודעת", עושה שימוש במטען הגנטי של פולוק ולוקח אותה לטיול קטן בשדה אמנות הפלסטית- מקום אליו לא הייתה חשופה עד כה. יריב בר אל, מי שביים בעבר קליפים לקרן פלס, מאיר בנאי, רוני סופרסטאר ועוד, החליט לקחת את נינט ולספר את הסיפור שלה בשלוש דקות. האמצעים: חדר פלורסנטי, המון דליי צבע (שחור, אדום, לבן) וטקסט אחד שמנסה להסביר משהו על העצבים החשופים של העלמה טייב. תוך כדי שיטוט במרחבים מוגבלים, שופכת נינה כמויות צבע על הקירות, בניסיון לתאר חוויה קיצונית של ניכור, בידוד ומה שביניהם.
עד כאן, הכל נשמע די טוב, נכון? אז זהו, שלא ממש. עזבו את זה שהסקאלה הצבעונית של אדום-שחור-לבן הפכה שחוקה עד מאוסה לאחר שה"וויט סטרייפס" אימצו אותה לחיקם ביתר התלהבות. הבעיה האמיתית מתחילה בניסיון ליצור דימוי של נערת רוק למי שהפכה לבחורה עם הכי הרבה אזכורים בגיא פינס. קליפ קצת יותר מתון היה עושה את המרחק בין התדמית של נינה לבין מה שהיא באמת, פחות צורם.
זמרת אגדה
קחו לדוגמא את האיפור. אם עד עכשיו (מאז יציאת האלבום) קיבלנו את המאמי הלאומית באיפור גותי שהלם אותה וניסה להעניק לה נופך דרמטי, הרי שבקליפ החדש אנחנו מקבלים דימוי שונה לחלוטין. הלובן המוחלט שמבליט עיניים ירוקות ושפתון בצבע דם הופכים את נינה לספק בובת חרסינה ספק גיישה. הבובה, זו שעלולה להישבר מכל נפילה קטנה, לעומת הגיישה שניתנת להשכרה לכל דורש, מאפשרים להבין משהו על התחושות של טייב. נמאס לה להיות של כ-ולם. קשה לה הביקורת. החשיפה עשתה לה באמת לא טוב בקישקשעס.
הילדה הזו, שמוקפת באורות ניאון היא למעשה לא נינט טייב, כי אם שלגיה. קחו שנייה ותחשבו על זה: גם לבחורה עם הגמדים היה שיער שחור, גם היא התהדרה בפנים חיוורות וגם היא אחזה בזוג שפתיים אדומות כדם. ההבדל היחידי והמשמעותי הוא שבניגוד לשלגיה, נינט רוצה לפנות לקהל קצת יותר בוגר.
לבקש מכולם שיקשיבו לה, למרות שהיא באה מ"כוכב נולד" ולא בגלל שהגיעה משם; שינסו לא לשפוט אותה בשל כמות הרכילות שנקשרת בשמה, כי אם בשל היותה מוזיקאית. שיכירו בה כאדם ולא כאייקון. הבעיה היחידה היא שהקליפ הזה עושה בדיוק את ההפך, כלומר ממקם אותה שוב כדמות מיתית בלתי-מושגת, כאגדה.
הקריירה של נינט נוגעת ללב, בלי טיפת ציניות. נראה שאי שם בין האיפור הכבד להחלקות השיער, אנחנו רואים אותה כמו שהיא באמת דווקא בסוף הקליפ, כשהיא מתגלה כנערה יחפה, נטולת הבגד השחור שחונט אותה - מביטה במצלמה בחצי ביישנות.
יהיה קשה מדי להפוך את נינט טייב מקריית גת לתואמת פי ג'יי הארווי, ואולי טוב שכך. עם קצת פחות יומרה וקצת יותר כנות, נוכל להאמין לה יותר. עד אז, תנו לנו קליפים מהעונה הראשונה של "כוכב נולד" שם נוכל להיזכר למה התאהבנו בה כל כך.
"היא יודעת"- מילים ולחן: נינט טייב ועילי בוטנר, בימוי: יריב בראל, הפקה: ארצה הפקות, עריכה: עודד פרבר
נא להמתין לטעינת התגובות
